הפיתרון פשוט, רק צריך רצון: כך נטפל באלימות

נשאלתי, מה צריך לקרות כדי שמשחק כדורגל בישראל יהפוך להיות אירוע משפחתי, כמו במתוקנות שבמדינות העולם בהן זוג הורים וילדים ניצפים תדיר ביציעים. השאלה הזו מתעוררת בכל פעם כשמתרחשים אירועים קיצוניים בכדורגל שלנו – התפרעות שחקנים, או התפרעות אוהדים ביציעים, ואף מחוץ לאצטדיון, כפי שאנו חווים בתקופה האחרונה בין קבוצות אוהדים. 

כדי שצופים רבים יותר, כולל נשים ונוער יפקדו את אצטדיוני הכדורגל הם חייבים להיות בטוחים שצפויה להם חוויה סביבתית כיפית ונעימה (בלי קשר לאיכות תצוגת השחקנים על כר הדשא).

לא יהיה זה נכון לומר שדבר לא נעשה. הקמת מספר אצטדיונים מצויינים בשנים האחרונות בהחלט שיפרה את חווית הצפיה. כן, נעים להגיע לאצטדיון המושבה בפתח-תקוה, לאצטדיון טוטו-טרנר בבאר-שבע, לזה שבנתניה וכמובן לדובדבן – אצטדיון סמי עופר בחיפה. ברור שכאשר המתקן מכבד את הקהל – קיים סיכוי רב יותר שהקהל יכבד את המיתקן.

אז מה עוד נותר לעשות?
הציניקנים יאמרו שרמת האצטדיונים גבוהה מרמת המשחקים. אני לא מקבל את הביקורת הזו. הכדורגל שלנו, גם אם הוא לא ברמה עילית – מענין את חובבי הכדורגל בישראל. ולראיה – יותר ישראלים צופים בטלוויזיה במשחקי ליגת-העל הישראלית מאשר במשחקים ברמה גבוהה פי כמה של הליגות האנגלית והספרדית.

אז מה חסר?
התנהגות הולמת של האוהדים באצטדיון ומחוצה לו. זה לא שכל האצטדיונים מלאים חוליגנים, אבל ישנו מיעוט, לא מבוטל, שהורס לכל האחרים את חוויית והנאת הצפיה. אני מדבר על המקללים ועל המנאצים, על המתפרעים ועל המכים. על הבריונים. כל אלה הורסים לכל השאר את הכיף.

בעיני, פתרון הבעיה נמצא, באופן בלעדי, בידי שלטונות אכיפת החוק: המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט. כל אלה טועים קשות ביחסם הקל לאירועים פליליים המתרחשים בתוך, או סביב, אצטדיון כדורגל. אחרת אי אפשר להסביר את מיעוט העצורים ואת העונשים המגוחכים שאותם עבריינים מקבלים. כאשר אוהד משליך אבוקה למגרש הוא מקבל - נניח - עונש של השעיה בת חודשיים ממגרשי הכדורגל, כאילו שהאוהד הסורר והעבריין היה אחד השחקנים שנדון להרחקה בבית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל.

תנו לי את המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט לחודשיים – ואני מבטיח לכם סדר חדש במגרשי הכדורגל. וכך ייראה הסדר: אוהד, כל אוהד, שהשליך אבוקה, היכה אוהד אחר, קרא קריאות גזעניות או מסיתות – יתפס על ידי אחד ממאות השוטרים שיהיו באצטדיון (השוטרים ימומנו על ידי המדינה), ייעצר, עוד במהלך מעצרו יוגש נגדו כתב אישום, ובזמן הזה גם יתקיים המשפט, על ידי בית משפט שלום לענייני אלימות בספורט. בית משפט כזה יוקם בכל מחוזות המדינה. כל אוהד כדורגל שעבר את אחת העבירות הללו ישלח למאסר של חודשיים – עד חצי שנה. מאסר בפועל, לא על תנאי. ואני מבטיח לכם שכאשר סיכויי התפיסה של העבריינים הללו יהיו גבוהים, כאשר העונש יהיה מאסר בפועל והוא יינתן תוך שבוע מקרות המקרה – או אז יהיה שקט מוחלט באצטדיונים. מבטיח.

ואז, ורק אז, הכדורגל יהפך להיות באמת אירוע בידורי לכל המשפחה, אירוע כיפי, אירוע מאחד, יציאה משפחתית של הורים וילדים, או ילדים וחבריהם, או נשים, או גברים שמאסו באלימות. באמת שהפתרון פשוט, רק צריך נחישות ורצון לבצעו.