את שני המשחקים בין מכבי ת"א להפועל ב"ש בעונת 1979/80 אני זוכר מצוין. ראיתי אותם. הראשון בבלומפילד במחזור השני. שוייצר ג'וניור תקע משער 2 את הכדור בחיבור של זוכוביצקי בשער 6, גול מטורף. אחר כך הגיע שחקן של הפועל ב"ש – לא חשוב מי – הוציא את החבילה מהמכנסיים והתחיל לנופף מצד לצד מול יושבי שער 11. מכבי הגיעה למשחק כאלופה טרייה, זה היה מתבקש.
בסיבוב השני מכבי הופיעה לוסרמיל כמו תרנגול מרוט. הביאה את בארי סילקמן מאנגליה כדי להראות שלא רק אנגליה מביאה ממכבי. ואז שלום אביטן עשה יתרון. גול-גול. הוא רץ מהשער של מנו שוורץ ז"ל עד לשער השני, שביציע אחריו ישבו כמה מאות מאוהדי מכבי ת"א, ונופף להם עם האגרוף. ובימים ההם לרוץ משער לשער בבאר שבע היה כמו חצי מרתון. ואביטן לא היה רץ, בשביל לרוץ היה את אבוגזיר. ולקול שירת הקהל "ומי נתן? אביטן", שלום רץ מגרש שלם כדי להראות להם, לאשכנזים-סמולנים האלה. ומה שמדהים, שגם את המשחק הזה מכבי לא הפסידה. סילקמן השווה.
הקטע הוא שהפועל ב"ש זכתה באליפות 4 שנים בלבד לפני המשחק הזה. ועוד פעמיים רצוף. במשחק ההכתרה שלה ב-1975/6 היא הפסידה למכבי יפו בבית, ואם מכבי ת"א לא מנצחת את בית"ר ירושלים בבלומפילד, אין אליפות. העניין הוא שעל המשחק של מכבי דיברו בערך פי 4 בתקשורת. זה שמכבי ת"א בסכנת ירידה לפני מחזור הסיום זה סיפור יותר גדול מאליפות שנייה ברציפות של הפועל ב"ש, קבוצה עם ותק של פחות מ-10 עונות בליגה הבכירה. מצד שני, 40 שנה ולא השתנה כלום. אם כמות הגראדים שנפלו על באר שבע בשנים האחרונות, היתה נוחתת על תל אביב, מי יודע איך הייתה נראית תמונת המזרח התיכון. ההבדל בין באר שבע לתל אביב הוא ההבדל בין פריפריה למיינסטרים. העובדה כי באר שבע גדולה מוניציפאלית שניים ויותר, מתל אביב, לא תשנה דבר, כמו גם העובדה כי בין הערים מבדילים בדיוק אותם קילומטרים כמו בין חיפה לתל אביב, אבל תמיד נדמה שהדרך לבאר שבע ארוכה יותר.
שלום אביטן. הכל כדי להראות "לאשכנזים האלה"
העובדה כי הפועל ב"ש ניצחה את מכבי ת"א לאורך ההיסטוריה, כולל בבלומפילד (מישהו זוכר שב"ש ניצחה 0:3 את מכבי בבלומפילד? זוכרים מהמשחק הזה רק את המספרת של אמיר אבוטבול), נהירה רק לבאר שבעים. במכבי זוכרים שהם חגגו פעמיים אליפות בוסרמיל.
פעם היה משפט: האליפות עוברת דרך באר שבע. בשביל מכבי ת"א: הפועל ת"א זו יריבות עירונית – מעמדית, אידיאולוגית, שבטית; מכבי חיפה זו יריבות ספורטיבית, בחלקה אפילו מכאיבה; בית"ר ירושלים זו יריבות בין עירונית עם כבוד הדדי; באר שבע? איזו יריבות? בבאר שבע מכבי לוקחת אליפות. וצריך להביא סוודר למשחק נגדם.
במכבי בטוחים שהם לוקחים שלוש עונות ברציפות אליפות כי היריבה היא הפועל ב"ש, לא מכבי חיפה או הפועל או בית"ר. כל פעם שב"ש מרימה ראש, מכבי הולמת בה, מחזירה אותה לפרופורציות. איך שרים בשער 11: "אני מכבי, מי אתם בכלל?" ב"ש בשבילם, כמו מכבי נתניה, כמו הפועל פ"ת, כמו הפועל חיפה. קבוצה עם קהל – עכשיו גם קצת כסף – שחושבת שהיא מועדון גדול. "גמלים" הם קוראים להם בפורום השחקן ה-12, גמלים!
VIDEO הפועל ב"ש זה מועדון גדול. הוא בשקט יכול לשים את בית"ר ירושלים מחוץ לרביעייה הגדולה. יותר כסף, יותר מ-11 אלף מנויים, שואבת שחקנים מצוינים כמו מים, נראית טוב. ממש טוב. אבל ב"ש מחכה 40 שנה שהמיינסטרים ישים להם חותמת. ב"ש מתה להגיע לתל אביב, ולתל אביב לא ממש בא להגיע לבאר שבע. אין לה יריבות עם מכבי ת"א, בשבילה היא כמו כל הגדולות האחרות. למשחק גביע הטוטו מול בית"ר ירושלים באו 10,000 איש. למשחק מול מכבי פ"ת היו באים 2,000. עדיין מתרגשים שם מאח"מים. ולכן ההערצה-קנאה הזו היא לא יריבות. ברגע שב"ש תפסיק להתבטל בפני הגדולות, לא לנסות להוכיח, לא לרוץ מגרש שלם כדי לנופף באגרוף, אלא תבוא ותאסוף תארים משל היתה מכבי ת"א עצמה-כמותה, אז מכבי ת"א תהיה יריבה שלה. כרגע היא אחות חורגת, נערצת, מורמת מעם, מודל לחיקוי. אפילו הבעלים היא אוהדת מכבי במקור.
מכבי חיפה מחקה את התהום הפריפריאלית תחילה ב-0:10, אחר כך בשתי חמישיות ועוד אחת שהפכה להיות שורה בשיר של 'משינה', בשתי הופעות בליגת האלופות וב-12 אליפויות. ככה הופכים ליריבים: כובשים טריטוריה. לוקחים להם משהו שמשויך להם, שוברים את המונופול. מכבי חיפה לא הפכה סתם למועדון גדול, היא הפכה למועדון הכי גדול בישראל, ריקוע באותיות זהב בהיכל התהילה.
אתה צריך לשאול אותך כאוהד קבוצה אחרת לגמרי, למה תגיע ביום שני לבלומפילד? לדרבי תל אביבי אתה מגיע כי זה משחק שונה לגמרי מכל המשחקים שאתה מכיר. למשחק של מכבי ת"א מול מכבי חיפה אתה מגיע כי יש סיכוי שתראה משחק בלתי נשכח. למשחק של הפועל ת"א מול בית"ר ירושלים תגיע כי אתה אנתרופולוג, ומת לראות התנגשות בין שבטית מובהקת כאילו זו אפיזודה בנשיונל ג'אוגרפיק. למשחק של מכבי ת"א מול הפועל ב"ש אתה תגיע רק אם הן צמודות בטבלה והחזאי אמר שיהיה בהיר.
זהבי חוגג על ב"ש (אלן שיבר)
הם לא ממש רואים בב"ש יריבה אמיתית