שיעור חשוב אודות המורכבות שבמערכת המשפטית העוטפת את סוגיית העברת השחקנים ודמי ההשבחה אנו למדים בימים אלו על רקע פרשת אריאל הרוש. הגיע הזמן שהקורא, האוהד וההורה המצוי לספורטאי המקצוען יבין באופן כללי את הסוגיה המורכבת שלפנינו.
ב-11 באוגוסט ניתנה החלטת הבורר, עו"ד יצחק אילוביץ', בתביעה שהגיש אריאל הרוש נגד בית"ר ירושלים בה נקבע, כי בית"ר הפרה את ההסכם עם הרוש ולכן השחקן משוחרר ללא תשלום כל תמורה שהיא.
עם החלטה זו בכיסו, חתם לאחרונה הרוש על הסכם עם קבוצת מכבי נתניה והצטרף לאימוניה. אלא שלאחרונה טענה בית"ר ירושלים , כי אמנם על פי החלטת הבורר הנכבד השחקן משוחרר ללא כל תשלום תמורה שהיא עבור שחרורו, אולם אין הדבר מבטל את זכותה לקבלת פיצוי מכוח תקנון הרישום עבור אימונו וקידומו של השחקן במהלך כל השנים בהן השתייך לקבוצה – דמי השבחה.
בטענתה זו מסתמכת בית"ר על סעיף 12 לתקנון הרישום של ההתאחדות לכדורגל המסדיר את העברתם של שחקנים בין הקבוצות השונות. לענייננו קובע סעיף קטן 12(ב)(2)(5)(ד), כי "שחקן אשר גילו בתום העונה האחרונה להסכם עולה על 24 שנים וזו הפעם הראשונה בה עובר השחקן מהקבוצה בה שיחק מרבית שנותיו, תהא הקבוצה המעבירה זכאית לקבל מהקבוצה הקולטת, או מהשחקן עצמו, פיצוי עבור קידומו ואימונו של השחקן כפי שיסוכם בין הצדדים ובהיעדר הסכמה, כפי שייקבע על ידי המוסד למעמד השחקן".
לטענת בית"ר, אין קשר בין שחרורו של הרוש משורותיה על פי פסק הבוררות, לבין זכותה לקבלת תשלום עבור השבחתו לאורך השנים בהן השתייך אל שורותיה, שכן הראשון הינו מכוח חוזה והשני מכוח תקנון הרישום.
על פניו, טענת בית"ר נכונה ונסמכת על הוראות תקנון הרישום ואכן בית"ר כמו כל קבוצת כדורגל אחרת זכאית על פי תקנון הרישום לדמי השבחה. יחד עם זאת, יש לתת את הדעת לכך, כי עניין לנו בפסק בוררות המציין באופן מפורש כי השחקן משוחרר ללא כל תמורה שהיא והשאלה היא האם הכוונה גם לדמי ההשבחה?
כמו כן, סעיף 12 לעיל מתייחס לסיטואציה בה השחקן סיים את חוזהו ולא לסיטואציה בה שחרורו של השחקן נדון בטרם הגיע החוזה בין השחקן לקבוצה לסיומו שכן לעניין זה מעגן ההסכם לרוב סעיף שחרור הקובע את הסכום שתמורתו תסכים הקבוצה לשחרר את השחקן בטרם הגיע ההסכם לסיומו.
לשיטת בית"ר ירושלים, מקום בו היה הרוש מבקש לעבור באמצע תקופת ההסכם לקבוצה אחרת אשר הייתה מוכנה לשלם את דמי השחרור הנקובים בהסכם ובית"ר הייתה מסכימה לכך, גם אז הייתה בית"ר ירושלים זכאית בנוסף לדמי השבחה שכן אין קשר בין השחרור לדמי ההשבחה.אם כך, הרי שעבור הקבוצה הקולטת, דמי השחרור אותם יהיה עליה לשלם לקבוצה המעבירה, הלכה למעשה גבוהים מאלו הנקובים בהסכם שבין הקבוצה המעבירה לשחקן.
אנו סבורים, כי על מנת להימנע ממחלוקות מסוג זה, יש חשיבות עליונה להסדרת שאלת דמי ההשבחה וכל תשלום אחר לו עשויה להיות זכאית הקבוצה המעבירה, במסגרת ההסכמים הנחתמים בין השחקן לקבוצה ובין הקבוצה המעבירה לקבוצה הקולטת, בין אם בהסכמים הנחתמים טרם התקשרות השחקן עם הקבוצה ובין אם בהסכמים הנחתמים בין השחקן לקבוצה המעבירה ובין הקבוצה המעבירה לקבוצה הקולטת.
עו"ד פייבל