חיים רמון הוא הכל חוץ מהמציל של הפועל ת"א

20 שנה אחרי שהפוליטיקאי השתמש בכלי התקשורת לטובתו, רמון הפליא במופע שחצנות ומארב לעיתונאים. עם ניהול גרוע ודרך שבנויה בעיקר על הימורים, הבוס של הפועל תל אביב הוא הכל חוץ מהאיש שהציל את המועדון

טל שורר  26.01.15 - 10:30
המושיע? רחוק מזה. רמון (אלן שיבר)
המושיע? רחוק מזה. רמון (אלן שיבר)
תחילת כתבה

לוויתן
כשצפיתי בחיים רמון נואם לאומה במשך מאה דקות ומסביר שכל הבעיות של הפועל תל אביב טמונות בסיקור עיתונאי בעייתי, לא יכולתי שלא להיזכר בנאום שלו בוועידת מפלגת העבודה לפני 21 שנה. חברי המפלגה ניסו למנוע את ניתוק קופת החולים מההסתדרות, ורמון הפציר בהם: "כמו לווייתן שאיבד את חוש הכיוון, אתם מסתערים על החוף שוב ושוב, ורוצים להתאבד. ואני, בכוחי הדל, דוחף אתכם אל המים החיים".

גם הפעם רמון חושב שהוא המציל: בלעדיו אין הפועל, בלעדיו הקבוצה בפירוק והקהל צריך להגיד לו תודה. למרבה האירוניה – הפעם התהפכו היוצרות. רמון הוא הלוויתן: הוא מתעקש לבזבז מיליונים על פנטזיות, הוא ממנה אנשים חסרי כישורים לנהל את כספם של אחרים ומשעבד את העתיד לטובת ההווה. אם היה קורא את העיתונות בצורה מושכלת הוא היה מבין שהלוויתן לא רק הגיע אל החוף, אלא כבר מוטל על סף סוכת המציל. רק פרפורי גסיסה אחרונים וקולות דקים של מצוקה, משדר הגוף הגדול של הפועל ת"א.

הסגנון
מסיבת העיתונאים הייתה מופע של שחצנות. "יש לכם תואר במנהל עסקים מאוניברסיטת שיקגו, או לפחות הארוורד", התריס רמון בזלזול כשפנה לכתבים שהגיעו למסיבת העיתונאים שתוכננה כמו מארב לכל דבר ועניין. לרגע ניתן היה לחשוב שהכתבים הם הבעיה של הפועל ת"א.

נתחיל עם הטענות החצופות של רמון לתקשורת שמסקרת את קבוצתו: "רק אני מוסמך לדבר ולהגיב. אין גורמים מלבדי, אני היו"ר", טען ב-50 וריאציות שונות במהלך מסיבת העיתונאים הנצחית בצביעות בזויה. הרי רמון הפוליטיקאי בנה את הקריירה מלהיות "גורם". עשרים שנה הוא היה מעורב בבחישות ובתעלולים פוליטיים החל מהתרגיל המסריח של 1990 ועד להקמת קדימה ב-2006. בכל הצמתים הללו הוא לא עמד בחזית, אלא שימש כ"גורם" מאחורי הקלעים וידע להדליף ולהשתמש בתקשורת נגד יריבים ולפעמים גם נגד שותפים. מניין עזות המצח לתקוף כיום את הכתבים שמבצעים את אותה העבודה שביצעו כתבי החצר שלו במשך שנים? את אחד הכתבים שלח יו"ר הפועל לאתר "העין השביעית" כדי לקרוא מה נכתב על יחסי המסקר-מסוקר של אתר האינטרנט שבו הוא עובד מול אייל ברקוביץ'. מומלץ לרמון עצמו לבקר באתר ולקרוא מה כותבים שם על היחסים שלו עם העיתונים מעריב וידיעות שסיקרו את עלילותיו הפליליות.

הניהול
רמון ניסה למכור שהפועל מתנהלת למופת, אבל הטיעון המרכזי שלו נסמך על דמגוגיה זולה: "איזי, אלונה וגולדהאר יוצרים גירעונות גדולים משלי, אבל יכולים לכסות אותם ואני נאלץ לגייס את הכסף ולקחת הלוואות". עד כמה שידוע לי, ניהול נכון לא מבזבז כסף שאין לו. לאיזי, אלונה וגולדהאר יש סכומי כסף שהם מוכנים להשקיע, לרמון אין. ממש כמו שבחיים הפרטיים הוא לא ממשכן את ביתו, נוטל הלוואה ורוכש את הפועל כדי להיות כמו שירצקי וגולדהאר, כך ראוי שגם יתנהל המועדון.

בעלי מניות
יו"ר הפועל מיהר לבטל את השפעתם של בעלי המניות. הוא אמנם לא נקב בשמותיהם אבל כל ילד הבין בדיוק שמדובר בבכור צבאן וסיימון כץ. השמות לא נאמרו, רק כי חיימק'ה יצטרך אולי עוד סיבוב של שנוררות וחבל לשרוף את הגשרים. צבאן וכץ הזרימו כסף למערכת וכל עוד הם בעלי מניות, זכותם וחובתם להתבטא בענייני הקבוצה. אם השאיפה של רמון היא להפוך אותם ללא רלוונטיים, הדרך המכובדת לעשות זאת היא אך ורק לרכוש מהם את אחזקותיהם במועדון. כל התנהלות אחרת, מגלמת כפיות טובה ובוגדנות כלפי אנשים שתרמו ממיטב כספם.

בחירת מנהלים
ב-365 הימים האחרונים עמדו בראש המערכת 4 אנשים שונים: חיים רמון, עידו חג'ג', אייל ברקוביץ' ובארי בן זאב. אין לכך אח ורע אפילו בממלכת טביב. האם כך נראה ניהול מסודר? איזו פילוסופיית ניהול מתוחכמת (תוצרת אוניברסיטת שיקגו עדיף) עומדת מאחורי הבחירה באנשים הללו? מה המכנה המשותף שמכיל עסקן פוליטי, ילד פלא מעולם הנדל"ן, כדורגלן עבר עם פה גדול ובנקאי לשעבר, פרט לכך שכולם אוחזים בתעודת זהות? האם צריך היה להיות מומחה בכדורגל או באסטרטגיה כדי לדעת שאייל ברקוביץ' מצוי בקשר משמעותי ובעייתי עם כלי תקשורת מסויים?

הרפתקאות מקצועיות
רמון מודה רק בטעויות שבהחתמת גילי ורמוט ואלמוג כהן. משכיח מאיתנו את העובדה שגם איתי שכטר נחת כאן לאפיזודה עצובה במיוחד. אבל המבט האסטרטגי פשוט: התכנית הפיננסית של רמון ושותפיו התבססה על העפלה לליגה האירופית בעונה שעברה – בקיצור, על הימור. האם זה הניהול הכי טוב בישראל? איך רמון מסביר שרק לפני חצי שנה הוחלט במועדון למנות מנהל מקצועי ועם התפטרותו של אייל ברקוביץ' הוחלט שאין צורך במינוי מחליף? איזו אסטרטגיה ארוכת טווח טמונה בכך? אם למועדון יש צורך במנהל מקצועי, רצוי שימונה מחליף למנהל המתפטר, אם אין צורך באחד מינויו של ברקו היה טעות. לפי כל האסטרטגיות הנלמדות, מבנה ניהולי צריך להיות יציב ולא להיבנות על דמותו ואופיו של אדם אחד.

השורה התחתונה
רמון, כפי שמעיד בעצמו, קיבל לידיו את הפועל ללא חובות עבר אלא אך ורק עם התחייבויות בדמות חוזים. באותו הזמן, הסגל של הפועל כלל מספר רב של שחקנים שניתן היה לשחרר או למכור כמו: טל בן חיים, דמארי, איגייבור וטוטו תמוז. רמון החליט להמר: הוא סובב את הרולטה, הזרים כסף לשולחן וקיווה שהכדור יעצר על "רבע גולדהאר" שיושיע אותו. זה לא קרה. רמון הפסיד בסיבוב הזה את המכנסיים וכל שנותר לו הוא לסנוט בעיתונאים שנאלצים לדווח כמעט בכל יום, שהמלך הוא עירום.

הכותב הוא ראש דסק הספורט בחדשות 10

הדפס