יחסי האיבה בין אלי טביב לאשר אלון הם לא עניין של יום או יומיים, אבל נדמה שהסכסוך הארוך הזה ירד נמוך מאי פעם. בית"ר ירושלים אירחה את הפועל רעננה (0:1) באיצטדיון המושבה ועל הדשא התנהל משחק הוגן ושגרתי למדי, אלא שביציע הכבוד התנהלה, כך לטענת אנשי רעננה, פרשיית נקמה קטנונית.
הכל החל עם הגעת הקבוצות לאיצטדיון בפתח תקוה. על פי הנוהל בליגת העל, אנשי הקבוצה האורחת יושבים ביציע הכבוד ואף זוכים לכיבוד לפני המשחק ובהפסקה. לאנשי רעננה התברר כי באופן חריג למדי, צמידי הזיהוי שחולקו על ידי אנשי בית"ר היו בשני צבעים - כתום לירושלמים, ירוק לרעננים. הסיבה להפרדה התבררה זמן קצר אחר כך, כאשר לאנשי רעננה לא הותר להיכנס למתחם בו הוגש האוכל. או במילים אחרות: סלקציה.
כל זה היה יכול להיחשב כטעות לולא מוקדם יותר נערך עוד סיבוב בקרב בין טביב לאלון. הבעלים של בית"ר הטיח לעברו, למשמע אזניהם של כל הסובבים: "תוריד את החיוך, חתיכת צבוע מגעיל". ברגע שנסגרה דלת המזנון בפני אנשי רעננה, הם ניגשו לאיש השיווק של בית"ר, חזי ויטקובסקי, והלינו על ההפליה הבלתי מוסברת ביציע הכבוד. "תתביישו לכם, אנחנו ננהג בכם בצורה דומה כשנארח אתכם בנתניה", אמר לו אשר אלון.
חבל, כי על המגרש היה משחק הוגן (אלן שיבר)
אשר אלון אישר את הדברים ואמר לערוץ הספורט: "לא האמנתי שאפשר לרדת כזה נמוך, אפילו מים לא היו לנו". גורם בכיר ברעננה הוסיף: "אנחנו מסתובבים בליגת העל למעלה מ-15 שנים, זו פעם ראשונה שזה קורה. הרגשנו מושפלים. עד לאן הגענו? זה לא העניין של האוכל, אלא של ההשפלה".
ויטקובסקי טען כי העניין כלל לא בסמכותו: "מי שאחראי על יציע הכבוד הוא חנן קהלו, יד ימינו של טביב". ומה היה לקהלו לומר על כל זה? "לאשר אלון לא מגיע כלום, הוא לא מפסיק להכפיש את טביב וללכלך עליו בכל מקום. הם קיבלו 50 כרטיסים ליציע הכבוד על פי הנוהל, ואף דאגנו להכניס את רכבו של הבעלים לתחומי האיצטדיון".
אנשי רעננה הצליחו מן הסתם להסתדר בלי מאפה או כריך להרגעת הרעב, אבל התנהלות כזו לא צריכה להתרחש בליגת העל. במקום כבוד הדדי קיבלו מאבק ילדותי, במקום משחק ספורטיבי בין שתי קבוצות טובות, הערב באיצטדיון המושבה נגמר בטעם רע, ולא של אוכל.