כשמסתכלים על הקומפלקס המדהים שנקרא אצטדיון סמי עופר ונזכרים איזה מתקן מיושן הוא החליף, מבינים שמדובר בשדרוג רציני עבור אוהדי מכבי חיפה. אבל מעבר למבנה עצמו, מדובר בשדרוג גם בהכנה ובחוויה המשותפת שעוברים האוהדים הירוקים. כל זה בא לידי ביטוי ב"גרין האוס", בר האוהדים של הקבוצה.
כארבע שעות לפני הדרבי אפשר היה להגיע למתחם קסטרא (ב-10 דקות הליכה מהמגרש), לרכוש בירה מהבר ולשבת במתחם הפתוח. שירים כבר התנגנו ברקע, התפאורה הייתה מוכנה והמארגנים היו בהיכון לקבל את הקהל ולחמם איתם את המנועים. בסביבות 18:00 המקום כבר התמלא והשירים ברקע התחלפו בשירי אהדה לקבוצה, שהזכירו קצת שירים בבר אוהדים באירופה.
"לפני הבר היינו שרים בחימום של השחקנים, או מחוץ לקריית אליעזר, אבל לא היה משהו כזה", אמר האוהד עומרי גבאי שישב במקום. "יכולים להגיע לפה בסביבות מאה אנשים במשחק גדול, נוסיף לזה עוד אנשים שרק עוברים פה לקנות שתיה לפני המשחק ואפשר להגיע לכ- 400/500 אוהדים שבאים לפה ביום המשחק".
"נוצרה מעין מסורת שבה כולם יודעים שאפשר לעצור פה, להתחמם ולהתרענן לפני המשחק. משהו טוב קרה פה", אמר האוהד שי בן נון בשמחה. "יש פה מעין גיבוש, להקת חוות מזור מופיעה פה עם כל שירי האוהדים של מכבי חיפה, זה נחמד".
לומדים את מילות השירים (ניר רופא)
בשולחן אחר סיפרו מספר אוהדים למה הם מגיעים לבר לפני המשחק. "האלכוהול שאנחנו צורכים פה מכפר על זה שהקבוצה היא הסם הכי מרדים שלקחתי בחיים שלי. בהרבה מקרים יותר כיף פה מאשר באצטדיון", סיפר האוהד לי גודו.
האוהד הותיק ניסים גד סיפר בגאווה על ההיסטוריה שלו עם הקבוצה, ואיך במקרה הגיע לבר. "אני בן 45 עוד מעט, גדלתי בצפון ועכשיו אני גר באשדוד. מגיל תשע אני עם הקבוצה ואני מגיע מאשדוד לכל משחק בית. באתי עכשיו מעכו, התחלתי להסתובב וראיתי את המקום הזה ואת האוהדים פה, אז החלטתי לשבת לשתות בירה".
"להגיע לפה, להיפגש עם כולם, לשבת לשתות ולשיר ביחד לפני המשחק, זו העצמה של החוויה שנקראת מכבי חיפה, כמו שעושים באירופה" סיפר בשמחה האוהד אלעד חזיזה, תוך כדי שאחד המארגנים מוזג לנו צ'ייסר לשולחן. ניסים סיפר בהתרגשות שהוא היה באולד טראפורד וראה את יניב קטן מבקיע את השער הראשון של קבוצה ישראלית אי פעם בליגת האלופות, והשולחן כולו הרים כוסית לזכות מספר 20 המיתולוגי של חיפה.
"הפאב הוא איזשהו תחליף לנקודת המפגש עבור האוהדים כדי לשרוף זמן לפני המשחק", החל לספר האוהד תמיר אלחיאני. "זו פינה שמאפשרת לנו להתגבש, להגדיר את עצמנו ואפילו להתעדכן בשירים חדשים. אנחנו מנסים בדרך הזו לבנות קהילה, וזה עד עכשיו עובד יפה".
מגיעים מכל הארץ (ניר רופא)
איך הפאב תרם לבניה של הקהילה?
"האנשים שמגיעים לפאב הם אנשים שיש להם את החיידק. זה גרם לי למשל להכיר עוד אנשים ששותפים לאובססיה שנקראת מכבי חיפה. העובדה שיש לנו מקום להיפגש בו, לשתות בירה ביחד, לצחוק, לדבר גם על נושאים רציניים וגם על נושאים שמטרידים אותנו הוא משהו שמאד מחזק ומגבש אותנו כקהילה".
בנוסף לשתייה ולאוכל, המארגנים מאפשרים לרכוש מוצרים כמו צעיפים, חולצות ואפילו מגנים לטלפון של הקבוצה "מכירת המרצ'נדייז עוזרת לממן את הפעילות השוטפת של הקופים הירוקים ושל אביזרי עידוד", הסביר תמיר. "אני אוהב אומנות של אולטרס, מוצרים שהם לא מוצרי הקבוצה אבל הם יצירות של האוהדים. אני ממשיל את זה לתרבות אורבנית כמו גרפיטי. החלום שלי הוא לעצב תפאורה כמו שרואים במשחקים של דורטמונד, וזה אפשרי בסמי עופר".
מחזק כקהילה (ניר רופא)