נתחיל בכך שהפיטורים של שוטה ארבלדזה לא הפתיעו אותי, אני חושב שלא רק שמכבי תל אביב רחוקה משמעותית מהפועל באר שבע בפער בטבלה, אלא שהיא רחוקה ממנה גם מבחינת היכולת. כבר במשחק האחרון הייתה תחושה שהוא לא מצליח להחזיר את הצהובים לרמה שבה הם צריכים להיות.
לפני שאתייחס לתקופה של שוטה, אני חושב שהאחראי העיקר לכישלון במכבי תל אביב במקרה הזה הוא ג'ורדי קרויף. המנהל הספורטיבי הוא זה שהביא את ארבלדזה ואת השחקנים, והוא לא עשה את ההתאמות הנדרשות כאשר הן היו צריכות להיעשות. לצהובים יש סגל מבוגר, שבע, שמוכיח כי לא נעשתה חשיבה מחוץ לקופסה אחרי העזיבה של ערן זהבי.
בשלב הזה הדרך הנוחה והקלה היא להאשים בראש ובראשונה את המאמן. אני חושב שלארבלדזה כבר לא הייתה השפעה על הקבוצה, לכן התוצאות לא הגיעו וזה לא הפתיע אותי. נצרב במוחי משחק אחד שנתן את התחושה שלמכבי אין כמעט סיכוי לעשות משהו, וזה קרה בגומלין מול קריית שמונה ברבע גמר גביע הטוטו.
התאמות לא נכונות. קרויף (אלן שיבר)
חשיבה מקובעת בבחירת הסגל (דני מרון)
באותו המשחק, מכבי תל אביב הגיעה עם יתרון 2:3 מהמשחק הראשון בבית ולמרות שהחזיקה בסיכוי גבוה להעפיל לחצי הגמר, היא נראתה חסרת אונים, אובדת עצות וללא כל פתרונות מול הכחולים שניצחו 0:1 והדיחו אותם. שם הבנתי שבחומר הקיים שלה, סגנית האלופה לא מסוגלת לייצר שינוי.
דווקא בתחילת הקדנציה של שוטה, מכבי תל אביב נראתה טוב, אך היו שני משחקים שבעיניי היוו את הצמתים המרכזיים והשליכו בצורה משמעותית על הקבוצה ועל השחקנים: ההפסד למכבי חיפה בבית, שם החליט הגיאורגי לפתוח במערך מוזר ללא חלוץ טבעי, ובהפסד המנטאלי המפורסם לזניט סנט פטרסבורג שהפכה פיגור 3:0 ל-3:4 בנתניה.
בעיה משמעותית נוספת שארבלדזה נקלע אליה הגיעה כאשר איבד את טל בן חיים החלוץ. בן חיים פתח את העונה מצוין ובשלב מסוים, בתחילת חודש נובמבר, חל עימות משמעתי בין השניים ומשם הכל התחיל להסבך. המאמן הגיאורגי אמנם צדק בתגובות שלו לחלוץ, אך הוא היה צריך לעשות זאת בצורה חכמה יותר בכדי לא לאבד אותו. (בן חיים לא צדיק באירוע). מאז, שחקנים החלו להתמרמר ולדעתי, גם שוטה עצמו הרגיש שהוא לא יכול לקחת את הצהובים קדימה.
משחק חסר אונים בק"ש (אנצ'ו גוש)
נשברה מנטאלית מול זניט (אלן שיבר)
מה שצרם לי יותר מכל בהפסד האחרון לבית"ר ירושלים היה הכשל בערכים הבסיסיים: מלחמה, חילוץ כדורים, מחוייבות והיכולת לייצר מצבים, כשמכבי לא סיכנה את השער של ביתר, הם חלק מפרמטרים שעושים את ההבדל במשחק כדורגל וברגע שאתה לא מצליח לייצר אותם בקבוצה, אין לך סיכוי להצליח.
אני לא מאמין באמירה "איבד את חדר ההלבשה", אך אני בהחלט חושב שחדר ההלבשה לא היה שם בשביל שוטה כשהוא לא הצליח לממש את הרעיונות שלו. חשוב לי לציין כי אני מתנגד לפיטורים של מאמנים שנעשים מתוך אמוציות ברצף הפסדים ולא בגלל אי עמידה במטרה. בגלל שמכבי תל אביב היא מועדון שיעדו העיקרי הוא זכייה באליפות או התקרבות אליה, וכרגע הצהובים לא נמצאים באיזור השגת המטרה, הפיטורים מוצדקים.
כשלו בטדי בערכים הבסיסיים (דני מרון)
לא היו שם בשביל שוטה (אלן שיבר)
כמובן שעדיין אי אפשר לדעת מי יהיה המאמן הבא של מכבי, עיקר הבעיה היא השחקנים (ראו מקרה מכבי תל אביב בכדורסל), ולכן קרויף חייב להביא לפחות חמישה שחקנים כדי שהמאמן החדש יצליח לעשות שינוי. אם המועדון לא יתן לו את הכלים לעשות את זה, חילופי המאמנים לא יעזרו ומכבי תל אביב לא תצליח להוות איום ממשי על הפועל באר שבע.
לסיום חשוב לי לומר שמאוד סימפטתי את שוטה ארבלדזה, אני רוכש לו המון כבוד והערכה כלפיו ואני חושב שהוא איש מקצוע ראוי בהחלט. ברמה האישית, מאוד עצוב לי עבורו ועבור הסיטואציה אליה הוא נקלע כי הוא ג'נטלמן אמיתי, איש נחמד ומקצוען, אבל העסק פשוט לא התחבר לו טוב ולכן נפרד ממכבי.
מכבי חייבת חיזוק משמעותי כדי לאיים על ב"ש (אלן שיבר)
פעל בצורה לא חכמה עם בן חיים (אלן שיבר)
סימפטי, אך כשל ביעדים