טעות בכתובת: אלאך הוא לא הבעיה של חיפה

קרדיט תמונה: ראובן כהן, האתר הרשמי של מכבי חיפה

"לא עמד בלחץ וקרס", "החריב את מחלקת הנוער" ו"לא הצליח להטביע חותם בקבוצה הבוגרת". אחרי שמו אלאך עזב את מכבי חיפה, הוא ספג את רוב האש. אבל אלאך הוא כלל לא הבעיה של הירוקים. ההולנדי הוא עוד איש מקצוע, שניסה לשנות משהו במערכת קלוקלת ונטש את הספינה אחרי פחות משנה בתפקיד.

אפשר לא לאהוב את דרכו של אלאך, אך אי אפשר להגיד שלא הייתה דרך. במעט מאוד זמן, המנהל הטכני למד את המטרייה בארץ ולא נכנע לשליטת הסוכנים בכדורגל הישראלי. בשונה מקיצים אחרים, מכבי חיפה עברה העונה תהליך הבראה מפגרה עמוסת רכישות, כפי שקרה בתקופת גיא לוזון.

השחקנים שהגיעו לא חתמו על חוזים ארוכי טווח, אלא על שנה עם אופציה להארכה (ג'ורג' מנדז'ק ומיכיל קראמר). התקציב קטן משמעותית ביחס לשנים קודמות ומכבי חיפה לא מיהרה לבצע רכש מפוצץ שנבע מלחץ, אלא דווקא ממקום של מחשבה לעתיד.

בשנים האחרונות, קבוצת הנוער של הירוקים קטפה שלל תארים בפן ההישגי, אך לא הצליחה לייצא שחקנים משמעותיים לקבוצה הבוגרת. בעקבות כך, מרגע שהגיע אלאך החליט שכרגע הקבוצה תתבסס בעיקר על שחקנים מנערים א' כדי לשפשף אותם, כשהמטרה היא לעשות שינוי בפער הגדול שנוצר בין קבוצת הנוער לבוגרת.

אז נכון, כרגע חיפה נמצאת באמצע הטבלה, אך אפשר להבין את החזון שעמד מאחורי המהלך, אותו ביצע גם פטריק ואן לייבן במכבי ת"א. למי ששכח, מטרתה של מחלקת הנוער היא לא לקחת אליפות, אלא בראש ובראשונה לייצא שחקנים לקדמת הבמה.

אי אפשר לטשטש את זה, לא הכל ורוד בחיפה וכרגע צבירת הנקודות של הירוקים שערורייתית, אך מי שצפה בקבוצה בתשעת המחזורים יכול להבין שבתקופתו יש שינוי גישה מאסיבי. שחקנים צעירים מקבלים צ'אנס על פני כאלה שהגיעו כהבטחות ומרוויחים סכומי עתק, כדוגמת רמי גרשון וגל אלברמן.

אחת הדוגמאות המובהקות לכך היא מוחמד עוואד. החלוץ הצעיר, שבשנים האחרונות התנדנד בין הקבוצה הבוגרת לנוער, כבר היה בדרך לעונת השאלה, אך לבסוף קיבל את הצ'אנס והוכיח שמקומו בהרכב מוצדק. רק לפני 3 שנים, עלה כישרון מהנוער בשם ערן ביטון, שנראה כמו הדבר הבא של הירוקים.

הקשר קיבל את הצ'אנס מאריק בנאדו ושותף בסוף עונת 13/14 בכמה משחקים בודדים, לאחריהם הירוקים החליטו להשאיל אותו למכבי שעריים בעונה שלאחר כך. כיום, השחקן בן ה-22 מחפש את מקומו בהרכב של הפועל אשקלון בליגה הלאומית. הגורל של עוואד היה יכול להיות דומה, אבל במועדון החליטו אחרת.

ההתפטרות של המנג'ר הגיעה ככל הנראה מהמחלוקות עם יענקל'ה שחר על הישארותו של פרד רוטן. גם אם אלאך טעה בכך שהתעקש להשאיר את המאמן, הבעלים היה חייב לתת לו את הגב אחרי תקופה כה קצרה ולא להיכנע לגורמים ש"דורשים לערוף את ראשו".

תפקידו העיקרי של מנהל מקצועי במועדון כדורגל הוא להחליט על זהות המאמן שיתאים לפילוסופיה שלו ולדעת מתי צריך להיפרד ממנו. גם טור כריסטיאן קרלסן נקלע לחילוקי דעות רבים עם יענקל'ה. כמו במקרה הקודם, הבעלים הראה שכנראה לא הבין את הלקח מהמקרה הראשון ולא נתן את כל הכלים למנהל הטכני, שאותן החלטות קשורות אליו ורק אליו.

השוק הישראלי דל בשחקנים איכותיים ביחס לשנים האחרונות. קבוצות שרוצות למכור את הכוכבים שלהן מודעות לכך ודורשות סכומים מופרזים על שחקני מפתח בשוק ההעברות, כדוגמת נייג'ל האסלביינק ודיא סבע. כחלק מהמדיניות הכלכלית, אלאך החליט שהוא לא משתתף בפסטיבל הזה ומחפש שמות בדומה לעונות הקודמות, וכך הירוקים נמנעו מרכישות מיותרות על שחקנים שלא יתרמו באמת.

על מכבי חיפה להסתכל על העתיד ולא לחזור על טעויות עבר. למעט רוני לוי, שהגיע אחרי הצלחה יחסית במכבי נתניה ולא הצליח לשקם את ההריסות בקדנציה השנייה, כל המאמנים האחרונים שדרכו במועדון הגיעו אחרי שלא צלחו במשימותיהם האחרונות או עם רזומה לא מספיק מרשים. גיא לוזון פוטר מצ'רלטון, מולנסטיין לא תיפקד כמאמן ראשי ואריק בנאדו לא אימן קבוצה בוגרת. האופציה הכי כדאית היא למנות מאמן שנמצא במגמת עלייה לאורך זמן, כדוגמת יוסי אבוקסיס, או סלובודאן דראפיץ' ושי ברדה, שיהיו חייבים להגיע בחוזה ארוך טווח (שבאמת ייצא לפועל) כדי שיוכלו להגשים את החזון שלהם. האם זה יקרה? התשובות אצל יעקב שחר.