זו מכבי חיפה: השינוי הדרמטי בכרמל

האסימון שירד, התאמת המערך לסגל, בחירת השחקנים והצהרת ירדן שועה. מה הוביל לשינוי בתקופת בלבול בכרמל? בנדו מנתח את השפעת המאמן היחיד שסוף סוף הבין לאן הוא הגיע, מזהיר מהטעות עם עוואד ומסביר למה הרכש הנוצץ כל כך מתאים למכבי חיפה

תום בנדו
תום בנדו  12.01.19 - 12:17
תחילת כתבה

ראשית, עם עובדות אי אפשר להתווכח. מרקו בלבול עם מאזן מושלם של 3 ניצחונות ליגה, 100% ויחס שערים של 1:9. זה הנתונים הטובים ביותר שמאמן שהגיע באמצע העונה יכול להשיג. בבסיס, הבחירה במרקו בלבול הייתה נכונה בגלל שבמצב המאוד נמוך אליו הקבוצה הגיעה, הקבוצה הייתה צריכה מאמן שמכיר את המערכת ואת יענקל'ה שחר גם כשחקן וגם כמאמן.

הדבר היותר חשוב מבחינה חיפה הוא שבלבול זה מאמן עם DNA ירוק, שיש לו יכולת להשפיע בצורה חדה ומהירה מבלי לשלם שכר לימוד עד שייתאקלם. בחודש בכרמל, בלבול ביצע לא מעט שינויים שהובילו לשינוי הלך הרוח במועדון.

הפנמת המצב
כשמתחילים לנתח את ההצלחה של בלבול ברמת המאקרו, הדבר החשוב ביותר זה שהוא המאמן הראשון, שהשכיל להבין ב-8 השנים האחרונות כמה קשה מצב הקבוצה. הראיונות שלו והיחס לתקשורת מגיעים ממקום מאוד צנוע ונמוך.

בנוסף, ההתייחסות שלו ליריבות וניהול המשחק, שכולל חילופים לבזבוז זמן והכנסת שחקנים הגנתיים על מנת לשמור על התוצאה, אלו דברים שמאמנים אחרים פחדו לעשות במכבי חיפה ובלבול הראשון שהבין שאין מנוס. במציאות החדשה שנוצרה, כך חיפה צריכה לנהוג כדי לחזור להיות קבוצה מנצחת.

שינוי המערך
רבות דובר בקרב המאמנים שלפני בלבול מאז עידן גיא לוזון על שינוי מערך ועל זה שהסגל הנוכחי של מכבי חיפה בשנתיים האחרונות מתאים לשיטת שלושת הבלמים. אפילו אלי גוטמן כפרשן דיבר על זה, אבל במעט שהיה לא יישם זאת. בלבול היה הראשון שהרים את הכפפה והתאים את המערך לסגל ולא ניסה להקשות ולכפות את השיטה שהוא מזוהה איתה.

מאז שהגיע ובלי יותר מדי אימונים ותרגולים טקטיים, היה לבלבול את האומץ לעבור כבר במשחק הראשון שלו בליגה למערך 3 הבלמים בשיטה של 3-5-2, שמשרתת את השחקנים, מעבה את מרכז ההגנה הבעייתי ונותן, למגנים הנהדרים של מכבי חיפה מבחינה התקפית את היכולת להתרכז בהתקפה ופחות בהגנה. נוסיף לכך את החלוץ הנוסף ב-3-5-2, שמקל על החלק ההתקפי לייצר יותר שערים בפחות ניסיונות וקיבלתם מכבי חיפה קרובה לשער, מסודרת, יעילה ואפילו מנצחת.

בחירת השחקנים
ההרכבים שמרקו בלבול מציב מאז שהגיע לכרמל מושתתים על שחקנים צעירים ושחקני בית שמחוייבים במאת האחוזים לקבוצה, וזו ממש לא קלישאה. המאמן ויתר על כאלה שקורסים במצבי לחץ ומשדרים בהלה ופאניקה (אליסון דוס סנטוס וסאן מנחם) והעדיף את עופרי ארד, שכבר מזמן סומן כמי שצריך לקבל הזדמנות, אבל בלבול היה הראשון לתת לו צ'אנס בהרכב.

בנוסף, המאמן נתן עדיפות לרז מאיר ולשון וייסמן, שחקנים עליהם לבלבול יש השפעה גדולה מהיכרותם המשותפת בנבחרת הצעירה. המאמן מכיר את השניים ויודע לעבוד איתם בצורה ממושמעת, ולכן הם גם מקבלים קרדיט על חשבון שחקנים מוכשרים מהם.

ההחלטה התמוהה היחידה בעיני אצל בלבול זה אי שילובו של מוחמד עוואד, שעד הגעתו של המאמן היה השחקן הטוב ביותר במכבי חיפה והוא הכישרון הגדול ביותר שצמח במועדון בשנים האחרונות. לא ייתכן שעוואד לא יקבל את חולצת ההרכב.

למרות ההעדפה של בלבול לשחקן יותר טקטי שלוחץ טוב יותר בדמות שון וייסמן, אני חושב שעליו לקרב את עוואד אליו מחדש, לכלול אותו בהרכב וללמד את השחקן הצעיר להיות טקטי ברמתו של וייסמן.

בלבול הולך עם שחקני בית עם דם ירוק, שמבינים מה זה מכבי חיפה, ודווקא השחקן הכשרוני והטוב ביותר, זה שגם צמח מלמטה, לא מקבל את הקרדיט עכשיו. על המאמן לחבר את עוואד אליו וללמד אותו לעבוד קשה, כך שבסופו של תהליך חיפה תרוויח שחקן כשרוני יותר. גם אם התוצאות טובות כרגע, זה לא נכון לדחוק את עוואד לספסל לטווח הארוך, מה גם שזה סותר את כל נושא קידום שחקני בית, בו המאמן כל כך מאמין. שילוב של עוואד יגרום לקבוצה להרוויח, למועדון כולו וכמובן לשחקן עצמו שיתפתח.

הצהרת ירדן שועה
אי אפשר שלא לעסוק בהחתמה הנוצצת של ירדן שועה. אחרי זמן רב של ביקורת כנגד קודקודי המועדון, אי אפשר שלא להחמיא על החתמה נוצצת של שחקן חם, צעיר וכישרון על. עסקה שנעשתה בשקט ובחדות מתחת לרדאר של התקשורת, כשכל הקרדיט מגיע ליעקב שחר. מבחינה מקצועית, היהלום של בני יהודה הוא פוטנציאל, שאם ניגש לסטטיסטיקה האישית שלו, אז נראה שכל הפרמטרים שהוא מצטיין בהם, הם פרמטרים שמכבי חיפה חלשה בהם מבחינה התקפית. 

בשנתיים האחרונות, הנתון הכי גרוע מבחינת מכבי חיפה בהתקפה זה שהיא צריכה הכי הרבה איומים כדי להבקיע שערים (היא הייתה במקום האחרון בנתון הזה בשנתיים האחרונות, עד עידן מרקו בלבול).

העונה הקבוצה מהכרמל עומדת על מאזן שעל כל 12.3 איומים היא כובשת. למציאות הזו יגיע ירדן שועה מלך שערי הליגה, שמצטיין קודם כל בכך שהמאזן שלו הוא שעל כל 3.8 איומים לשער.

גם ברמת מסירות המפתח, נתון שבו חיפה מתקשה, שועה במקום השלישי בליגה עם 29 כאלה (אחרי דור מיכה ומליקסון). רק לצורך השוואה, במכבי חיפה השחקן שבמקום הראשון במדד זה הוא בכלל מגן, ארנסט מאבוקה עם 13 (!). חיפה צירפה שחקן שמתאים לה כמו כפפה ויכול להיות זה שימשיך את ההתקדמות שהתחילה תחת מרקו בלבול.

 

הדפס