לפני כ-20 שנה התגאה דיקן הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב בכך שהוא תמיד מזהיר את הסטודנטים בהרצאה הראשונה בפתיחת שנת הלימודים שהם באו ללמוד משפט ולא צדק. ואכן, שופטים ועורכי דין רבים יגידו לכם שבמקרים מסוימים המורשע צודק, אבל בשל מגבלות החוק, הדין נגדו. בתורה, הדברים שונים.
הפסוק "צדק צדק תרדוף" מתייחס למשפט שבו הצדדים לא מסכימים על העובדות והשופט חושד שאחד משני הצדדים מנסה לרמות והצדק כביכול עלול לברוח. במצב זה השופט צריך לחקור בקפדנות את שני הצדדים ואף להשתמש באמצעים פסיכולוגיים מתוחכמים כדי לברר את העובדות הנכונות. רק אז ניתן לפסוק את הדין. בקיצור, המשמעות של "תרדוף" היא תעשה כל שביכולתך כדי שהרמאי לא יצליח "להבריח" את הצדק.
הסיבה איתה פתחתי את הטור עם הפסוק מספר דברים היא לא בגלל הפרשה בה חשוד אפי נווה, אלא בגלל אחת קטנה בהרבה, אבל כזו שהעסיקה השבוע את עולם הספורט. הפועל באר שבע שחררה את שיר צדק ופתחה עוד דיון סביב התנהלותה של האלופה העונה בכלל ועם הבלם בפרט.
הסיפור עם צדק הוא הרבה יותר מעוד שחרור בחלון ההעברות, בגלל העבר של הצדדים. כולם זוכרים מה קרה אחרי בדיקת הסמים שעבר לפני יותר משנה. הבלם הורשע בנטילת סמים אסורים, באר שבע מילאה פיה מים והוא הושעה לשמונה חודשים. התחושה הייתה שהמועדון מסתיר את האמת, שהוא מנסה להשתיק את הסיפור ומנצל את צדק כחומת מגן. רבים טוענים שהוא נשכב על הגדר בשביל הקבוצה ושילם על כך מחיר כבד. ש.ג אם תרצו.
ההתענרות מהבלם פתחה עוד דיון בנוגע להתנהלות של ב"ש (דני מרון)
נכון או לא, באותם ימים המחיר הזה נראה היה שווה לו מקצועית. צדק ידע שבעוד שמונה חודשים הוא חוזר ושבמועדון מחכים לו עם פרחים, בטח כשהחלק האחורי של האלופה היה רעוע בלעדיו. בקיצור, מעמדו המקצועי עלה מבלי לדרוך על הדשא אפילו דקה. רק דבר אחד הוא לא לקח בחשבון: שבכדורגל כמו בחיים, הדברים נזילים. ואם להיות יותר בוטה: הכל אינטרסים ולאף אחד לא זוכרים חסד נעורים.
עולם הספורט מלא בכוכבים גדולים, סמלים ענקיים ומודלים להערצה, שהתעוררו יום אחד ערומים מאהבה. בשיאם הם חשבו שהם חסינים מפגיעה וכשהיא הגיע הם לא ידעו כיצד להכיל אותה. גם צדק נפל לתחושה הזו. על פניו היו לו כל הסיבות לחשוב שהוא ובאר שבע זה לנצח, בטח אחרי שאלונה ברקת הכריזה קבל עם ועולם שהיא אוהבת אותו כאדם, אבל כל מי שנשבע אמונים תחת החופה ושנה לאחר מכן בילה על מדרגות הרבנות, יודע שנצח זה דבר יחסי.
אם להודות על האמת, מבחינה מקצועית השחרור הזה לגיטימי. הבלם חזר לחוליה האחורית, אבל לא חזר לכושר. יחד עם היכולת הדלה של הקבוצה והבלגן הרב ששרר בטרנר מתחילת העונה, הוא לא הצליח להתרומם. וכשהיכולת לא מתרוממת, החרא צף. ובמקרה הזה הוא מאוד מסריח.
חשב שהמקום שלו בטוח (דני מרון)
אין לי ספק שצדק לא התנהל כראוי בתקופה האחרונה. שהתסכול המקצועי שלו יצא החוצה בצורה לא נאותה שפגעה בחדר ההלבשה, אבל אם מסתכלים על התמונה הכללית אפשר היה לטפל במקרה שלו בצורה שונה. לקרוא אותו לשיחות הבהרה, לוועדת משמעת ואפילו לדין אם צריך. לבלוע צפרדע או שתיים בשם האנושיות והיחסים הקודמים בין הצדדים.
שיהיה ברור, אני לא שופט ולא מתיימר להחליט מי צודק בסיפור הזה, בטח לא כשאין לי את כל העובדות, אבל דבר אחד אני כן יכולים לומר בוודאות: תדמיתית הפועל באר שבע ובראשה אלונה ברקת הפסידו בגדול. ועל זה נאמר: אל תהיה צודק, תהיה חכם. או במילים אחרות: באר שבע אולי צודקת בדין הממסדי והייתה זוכה במשפט האזרחי, אבל הפסידה בגדול בדין תורה.
הייתה צריכה לנהוג עם צדק (דני מרון)