"זהבי היה יכול להשתלב במכבי חיפה הגדולה שלי"

מות אביו ("אחראי לקריירה שלי"), תפקיד המאמן ("זו אומנות") והמחלות של הכדורגל הישראלי ("השחקנים מפונקים ובלי יסודות"). גיורא שפיגל דיבר על הכל ב-'מגרש פתוח'

מערכת אתר ערוץ הספורט
מערכת אתר ערוץ הספורט  30.11.19 - 09:30

תגיות: גיורא שפיגל

תחילת כתבה

גיורא שפיגל הוא אחת הדמויות המעניינות בתולדות הכדורגל הישראלי. מגדולי השחקנים שצמחו במדינה, עם 4 אליפויות ו-4 גביעים במכבי ת"א, בתוספת שתי זכיות יוקרתיות בגביע אסיה; ואחר כך, גם מאמן גדול שהצמיח את אחת הקבוצות הגדולות ששיחקו כאן: מכבי חיפה של עונת 1993/94. בשנים האחרונות, שפיגל נעלם מעט מהמפה, וכעת הוא חוזר, בראיון ל"מגרש פתוח".

תחילה שחקן העבר התייחס לציון שנתיים למות אביו אליעזר שפיגל, שהלך לעולמו בגיל 95 והיה אחד ממייסדי הכדורגל בישראל בשנות ה-40 וה-50: "היה קשה. עוזי דן כתב טור אחרי שאבי נפטר שהכותרת שלו הייתה: 'הרבה יותר מאבא של', וזה כל כך נכון. מי שאחראי במידה רבה לקריירה שלי ולמחמאות שקיבלתי, זה אבא שלי. אני לא אחראי לקריירה שלו. הכדורגל היה חלק חשוב בחייו, אבל לא היה היחידי. אבא היה איש צנוע, טוב לב, נדיב, אהוב על כל מי שבא איתו במגע. היה איש משפחה למופת".

"ראיתי את אבא משחק במכבי פ"ת כחלוץ. הייתה לו בעיטה בשתי הרגליים, שחקן מאד חכם בתוך רחבת ה-16. הבקיע 16 שערים ב-22 משחקים. הוא ישב בבית הסוהר באריתראה ויש סיפור שהמייג'ור ראה שהוא יודע לשחק כדורגל, אז הביאו לו נעליים במיוחד מאנגליה. הביאו לו בכל שישי ממתקים, אבל הוא ביקש שלא יעשו את זה בשביל שלא יחשבו שהוא מוכר סודות".

"מאד מקווה שלקחתי מאבא שלי את הצניעות ואת העובדה שהדרך הארוכה היא הדרך הקצרה, שצריך לעבוד, להשקיע וללמוד. הוא היה מאד פדנטי. אני חייב להודות לו כי הוא אמר לי, כשהייתי בגיל 10, שאני אשחק במכבי ת"א ועברנו לתל אביב".

מה אבא שלך היה אומר על הכדורגל היום?
"הוא לא אהב את מה שהוא ראה. לפני שני עשורים היה כדורגל טוב, עכשיו הוא חלש. אין מילה אחרת להגדיר אותו. מה שמפתיע אותי הוא שאנחנו רואים חוסר טכניקה אצל שחקנים בליגת העל, שחקנים ללא יסודות. הכל מתחיל מזה שיש פה קיצורי דרך בעניין של לימוד השחקנים הצעירים. לימוד זה דבר שלוקח זמן וזה לא תמיד נעים. השחקנים מפונקים, לא רוצים לעשות כושר בלי כדורים. הכל פה יותר ניהול מאשר אימון. החלק האנליטי באימון לא קיים".

מסכים על כך שאומרים שאתה השחקן הישראלי הגדול בכל הזמנים?
"אני שונא השוואות. כשנותנים למישהו טייטל כזה זה או בשביל להרים אותו או בשביל להוריד מישהו אחר. יש הבדלים בין הדורות, שחקנים בתקופה שלי היו אחרים מאשר בתקופה הזאת. אפשר לתת את ההרגשה הטובה לכולם שכולם היו טובים".

למה בישראל הדור נעלם ובחו"ל לא?
"הצעירים בחו"ל פחות מפונקים, הם נהיים מפונקים לאחר מכן. היום שחקנים בינוניים מרוויחים הרבה כסף, פעם זה לא היה כך. האקדמיות בחו"ל, בחלקן, הן אקדמיות טובות. הם לוקחים שחקנים מכל מיני מדינות. לעצב שחקן זו דרך ארוכה".

תפקיד המאמן?
"כולם רוצים לנצח, וכשאתה רוצה, לפעמים אתה טועה, אבל צריך ללמוד מהטעות. הרגשתי, כמי שעוסק במסביב, שלא הייתה לי תשוקה לזה. אחרי שאימנתי 20 שנה, לא ראיתי עצמי עולה על המגרש, שוב מסביר ושוב מדבר עם הבוס. אם אני מרחם על המאמנים? לא, אני חושב שאימון זו אומנות. זה מקצוע מרתק וטוב לעשות אותו. אי אפשר לנצח תמיד וגם אם נכשלים יוצאים חזקים. יש מחזוריות, אף קבוצה לא נשארת בצמרת לעד".

התערבות מצד בוסים?
"מאמין שיש יותר התערבות היום, אבל זה תלוי באופי של המאמן, בכריזמה שלו לנהל דו שיח עם הבוס ולהעמיד אותו במקומו. מאמין שיש מאמנים שעושים את זה, וגם יש כאלה שלא יכולים לעשות את זה וחבל".

למה הנבחרת שלנו תקועה?
"איבודי כדור זה חלק מהטכניקה. אם במשחק בין ברצלונה לריאל מאבדים כדור, זה הגיוני כי יש לחץ על היריב. אבל בליגה הישראלית, שהקצב נמוך ויש כל כך הרבה איבודי כדור וחוסר דיוק - זה חוסר אימון. אני לא יודע באיזו מילה אחרת לקרוא לזה. עכשיו, חלק מהשחקנים האלה מגיעים לנבחרת. אותי אבא אימן שאבעט בשתי הרגליים".

"יש שחקנים טובים בנבחרת, אבל אין כמות גדולה של שחקנים מעולים במדינה שלנו. האם ערן זהבי היה יכול להשתלב במכבי חיפה הגדולה שלי שאימנתי וזכתה באליפות? אני חושב שכן, אבל אני לא יכול להשוות בין תקופות. היו לי שחקנים טובים לא פחות. חורה לי, כשאני מסתכל על הנבחרת שמסיימת במקום החמישי בבית בינוני לגמרי עם כמה נבחרות שבהחלט אפשר לעבור, ועדיין אנחנו לא מצליחים להגיע למרות עם שחקנים טובים. זה בגלל שאין מבחר".

האם אתה בקשר עם האנשים במכבי חיפה?
"עצות אני אף פעם לא נותן. יעקב שחר לא מדבר איתי כבר הרבה שנים. גם אם הוא היה מבקש עצות, לא הייתי מדבר נגד קולגה מאמן. לא רואה את עצמי מספיק מומחה. שאלו אותי על אנדי הרצוג ועניתי שלא התאמנתי אצלו ואני לא יודע איך הוא".

האם אפשר להאמין שנעלה ליורו דרך הפלייאוף?
"בוודאי שאפשר. דיברנו על השחקנים שמשחקים בחו"ל, אז אפשר לקחת לדוגמה את שחקני סקוטלנד שיש לה שחקנים טובים, אבל היא לא נבחרת מפחידה. היא נבחרת בינונית שאפשר לנצח. השאלה היא איך נשחק בחוץ. הבעיה שלנו שאנחנו משחקים פחדני, אי אפשר לנצח בלי להסתכן. אלה שמסתכנים הם אלה שעושים דריבל ולא מעניין אותם כלום ובסוף מצליחים".