לילה ראשון בלי ניקיטה, נטע מוצהב, רוחות הצפון מנשבות קרירה וחצי שעה ראשונה של כלבת קשה ואפס מצבים. לא, זה לא התחיל טוב, והשדים בראש כבר התחילו לכרסם לכיוון האוזן וללחשש איבוד נקודות מתקרב. למזלנו הרב, אותם השדים ככל הנראה ליחששו גם אצל דן מורי ממש באותה השניה שבה החליט לחכות משום מה עם הרחקת כדור פשוט, וסללו לגודסוויי את הדרך לרגע אלוהי במיוחד ושער יתרון סופר חשוב.
פלאניץ' מכפיל (מה היה להתלבט כל כך באישור השער הזה? פלאניץ' על הקו של החמש, ומורי מטר אחורה בערך, לא צריך יום לימודים ארוך להסיק שזה חוקי), אבל מכבי חיפה, כמו מכבי חיפה, מחליטה שאי אפשר בלי לסדר לאוהדים שלה איזה רגע של הפרעת קצב בלב ומזמינה פנדל ממש דבילי לבני יהודה.
אחחח סיינט ג'ושוע, חבל שהבת שלי צעירה מדי, אתה לגמרי שידוך ראוי. יהודי חם, משכיל, דרכון אמריקאי, עלם חמודות, עוצר שני פנדלים של משחק ועוד שתי הצלות הזייה מהחיבורים בשמונה ימים. אם אני לא נשוי, גם אני שולף למותק הזה טבעת מחר.
כהן. להתחתן איתו (מאור אלקסלסי)
אגב פנדלים, שרי ממש יצא מגדרו כדי להחמיץ את הפנדל האחרון (ד"ש נוסף למורי): בעיטה בחצי גובה, לא רק לאמצע השער אלא גם לכיוון הזינוק של ניראון, אבל ביום כזה ובתקופה האחרונה, גם הדרדל'ה גומרת ברשת, ובמשחק לא גדול בכלל, עם לא מעט חיסורים, מכבי חיפה בשלישייה די נונשלנטית. אופי, ריכוז וניצול נכון של טעויות. אה, ושוער שלוקח פנדל ועוד שני כדורים פסיכיים בממוצע במשחק. ככה בדיוק קבוצה ששואפת לזכות בתואר צריכה להתנהל, כל הכבוד.
ובכל זאת, כאן, חברים, אני נאלץ קצת לכבות: האופוריה בקרב הקהל הירוק מובנת. אחרי שנים שבהם היינו למרמס, מזון לחיית השדה ועוף השמיים, התקופה האחרונה היא לא פחות מנס, הטירוף אוחז בכולנו וההתלהבות בשיאה. הפער תופח, ומה שנראה דמיוני עד לפני חודש, הולך ותופס אחיזה חזקה יותר ויותר במציאות. כל אלו גורמים ללא מעט אוהדים לנפח את החזה בסנטים אחד יותר מדי, ולדבר באופן גלוי על הבטחת האליפות, זלזול ביריבות ועוד כהנה וכהנה.
רק שעכשיו חודש דצמבר, כפרה עליכם. בתי הקברות של סגניות האלופות מלאים עד אפס מקום בקבוצות שחגגו בחורף וירדו מנכסיהן בקיץ. לצעירים, ממליץ להתבונן על בית"ר של 83-84, שאיבדה הובלה של 13 נקודות לקבוצה צעירה, נמרצת ונלהבת שזכתה באליפות הראשונה שלה באותה השנה. נו, אתם יודעים באיזו קבוצה מדובר. מכבי חיפה, בקיצור.
בכל אופן, אנחנו רחוקים בכל רגע נתון שניים שלושה משחקים רעים מאובדן מומנטום ולחץ מערכתי כולל, ואני בטוח במאת האחוזים שהיריבה שלנו (לא אשדוד) מחכה עם כמה קלפים צמודים לחזה לקראת ינואר. אין לנו פריבילגיה להוריד את הרגל מהגז בשום שלב, ובטח לא לזלזל באף אחד - על אחת כמה וכמה לא בקבוצה שעשתה לנו גיהנום עלי אדמות בעשור האחרון, וסיגלה לעצמה מסורת של הצלחות..
האופוריה מובנת, אבל רק דצמבר (מאור אלקסלסי)
וכמובן, כמו בכל טור, להלן קידוח בנוגע לחיזוק - ממש אין לנו פריבילגיה לא להתחזק בינואר משמעותית, ועם שחקנים שוברי שיוויון (אחד ספציפי, ידוע לכל במי מדובר). הסיבוב השני יהיה קשה עבורנו הרבה יותר, משחקי חוץ בבאר שבע, טדי ובלומפילד. גם אם זה נראה ממש טוב עכשיו, זריקת האיכות הזו יכולה לעשות את ההבדל, וגם לבנות מומנטום ותשתית גם עבור השנים הבאות.
ירוקים אהובים, צעירים ומבוגרים - צניעות, סבלנות ודריכות. כסף סופרים במדרגות, ואנחנו עדיין במונית הלוך. שווייה שווייה. את השחצנות תשאירו לאוהדי ושחקני מועדונים אחרים, קריצה, רמז רמז, ראיונות סוף משחק בטדי רמז רמז.
התחנה הבאה - נתניה בשבת. רצף המשחקים ההזוי והבלתי אפשרי הזה ממשיך ביתר שאת, את הקלישאות הנכונות והברורות כולנו יודעים ומכירים על בוריין, והן תופסות משנה תוקף גם עבור המשחק הזה. ריכוז, נחישות, והמון צניעות, מדרגה אחר מדרגה נבנה את הדרך למעלה.
נ. ב. מה סגר עכשיו מההה?? מה יהיה, מי לוקח את ההחלטות במשרד הבריאות, אנגלידיס? לא מתאים נו, יאללה, תקעו לנו כבר מחט איפה שבא לכם, כל דקה שאנחנו לא חלק פעיל מהשנה הזו היא מחדל עצבני.