הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

ניצחון של רבאק: על בושה שישבה במעיים

השחמט של בכר והצדקנות כלפי מכבי חיפה. טור של אוהד ירוק

תמיר אלחיאני
תמיר אלחיאני  11.02.21 - 09:42

או אה, לא משעמם אצלנו בחיפה, הא? קורונה, אין קהל, אבל דרבי זה דרבי. לפני, וכפי שראינו כולנו, גם אחרי, אולי המשחק עם הכי הרבה אמוציות שיש לכדורגל הישראלי להציע. אתמול יש מצב שאפילו, ככה ממש טיפה, היו בו יותר מדי אמוציות, אבל דיס איז דה חיפאיישן דרבי, וככה זה היה תמיד. אין מה לעשות.

ברשותכם, בואו נדבר רגע בקצרה על המשחק עצמו, לפני שנתפנה לדבר על כל הבלגאן שהיה ועל המשך הדרך - אז ככה, המחצית הראשונה היתה זוועה מסוג שטרם חזינו בו בעונת משחקים זו. והיו לנו כמה משחקים דרעק, כזכור, אחד כזה היה בשבת האחרונה. אי אפשר לומר שזו היתה המשכיות ליכולת החלשה מול אשדוד, כי זו הייתה רמה אחרת לגמרי של תת-רמה. עוד לפני המשחק חשבתי שזה הרכב רע, אבל גם אני לא שיערתי עד כמה רע.

בהיעדרם של שני המוציאים העיקריים שלנו לפועל, ניקיטה ושרי, לא היה אפילו רמז להתקפה נורמלית והמטבוחה של בכר ברביעייה האחורית, עם השינויים בהרכב, יצרה חוסר תיאום משווע בכל משחק ההגנה. רז מאיר וטוואטחה כבר ידעו משחק-שניים טובים יותר בקריירה ממה שהציגו במחצית הראשונה, ואני מאוד עדין כאן. מקדימה, כל הקישור וההתקפה נראו כמו ליקוי מאורות אחד גדול. בכר אולי רצה חלוץ מדומה, בפועל קיבלנו קבוצה מדומה. הפועל חיפה אכן הגיעה לכמה מצבים נאים, אבל לא באמת היו שם החמצות מסמרות שיער. מחצית דרדל'ה, בקיצור.

במשחק שבו אתה עם הסכין על הצוואר, כשידוע שמכבי תל אביב כבר ניצחה, וכל הלחץ בעולם עליך, הכל יכול לקום וליפול על החלטה אחת. אז בכר, שהכין את הקבוצה למשחק הזה די מזעזע, יש להודות, לקח עם פתיחת המחצית שתי החלטות שסידרו לו שחמט, ניצחו לו את הדרבי ושיחררו לא מעט לחץ אצלנו.

רבות דובר על הספסל של מכבי חיפה והיעדר התרומה שלו לקבוצה. אתמול, סאן מנחם, בדרך כלל פותח כידוע, העלה שוב את השמש על הצד הירוק של העיר עם נגיחה מרהיבה (כן, עוד נשוב אליו בהמשך), ומאבוקה הנשכח ניצל את הפציעה של רז מאיר, לקח שער בטוח בשליחת רגל וגם בישל את השער לבינגו השלישי של בכר מהספסל בדרבי הזה - גודסוואי דוניו.

עם כל הפציעות, והבעיות, בתקופה כל כך רעה מקצועית שלנו, עם כל הכתבות המשחירות והסכינים שנשלפו בהנאה לא מבוטלת השבוע מכל עבר לכיוון כל מי שקשור למכבי חיפה, עם כל העולם ואחותו על הגב שלנו, בשיניים, על אפם וחמתם של כל מי שמחכה לנו בפינה (מסתבר שיש לא מעט כאלו), ניצחנו את הדרבי הזה. ההשפלה והבושה מההפסד הקודם ישבה לנו במעיים כמה חודשים, ולהפסיד נקודות שוב פשוט לא היתה אופציה בשום צורה. יפה מאוד זה לא היה, אבל מתוק, כמה מתוק שזה, יא אללה. זה היה ניצחון של רבאק, של חוסר רצון להיכנע, של רוע - הרוע החיובי שהיה חסר לנו כל כך בחודש האחרון, וכמה שאני מקווה שנראה עוד הרבה ממנו בהמשך העונה.

טוב, עכשיו, לאחר שדיברנו על הצד המקצועי במשחק שממש לא היה להיט גדול, בואו נדבר על הבלאגן שהיה בסיום המשחק. תמוהה בעיניי ההתנפלות הצדקנית על מכבי חיפה מכל עבר, בייחוד לאור העובדה שמי שהתחילו את כל הקטטה הזו היו שחקני הפועל חיפה. לא מצדיק את ההתנהלות וההתנהגות של אף אחד שהרים יד שם משני הצדדים, אבל משום מה הפועל חיפה נעדרת מהשיח הציבורי, כאילו קרה כאן איזה אירוע במעמד צד אחד.

בכל דרבי, ואני מדבר על כל דרבי, שבו הפועל חיפה מוציאה תיקו ומעלה, נשלח שחקן תורן אחד לפחות להתגרות בספסל שלנו. בדרך כלל זה אחד מאלו שיודעים לדבר נורא יפה בראיונות בטלוויזיה, נניח אתמול, שניה אחרי שסיימו משחק שבו ניסו בכל הכוח להוציא אדום משחקן ירוק דרך מכות ודיבורים מלוכלכים. נו, אז התגרו בך כמו שאתה וחברים שלך עשיתם אלף פעם, בוהו. ממש סיבה לגיטימית לפתוח ברויאל ראמבל. אפשר גם סתם לא לענות, אתה יודע.

סאן מנחם אולי לא עשה מעשה יפה או חכם, אבל זה בטח לא חריג בנוף המקומי, וזה משהו שאנחנו גם אוכלים ומבליגים עליו כקבוצה באופן סדרתי. לא רק, אבל בעיקר מול הפועל חיפה. מי שמשתמש בזה כצידוק להתנפלות האלימה עליו צריך להתבייש בעיקר בעצמו. ואם זה שווה אדום, היו צריכים להישלף בערך משהו כמו 30 אדומים כל שנה אחרי משחקים. כל האלימות שהתפתחה אחרי הקפיצה של בן בסט על סאן מנחם היתה התגובה לבן בסט, על אירוע שאפשר היה להבליג עליו, כפי שנעשה בעבר.

מאוד מקווה שוועדת המשמעת לא תיפול לפופוליזם הזול של מקהלת הצדקנים, שמתעוררת איכשהו רק כשזה קשור למכבי חיפה (עדיין מחכה לגל הכתבות נגד העוולה המוסרית של אלונה ובאר שבע בכוונתם להחתים את דור מיכה. כנראה שזה לא יקרה) ותפעל במידתיות ובלי צורך לרצות את האינטרסנטים מסביב. אני גם מקווה ומצפה למלחמת חורמה מצד מכבי חיפה בבית הדין. אני לא אומר שכולם אצלנו זכים כשלג, ברור לי שלא. וברור לי שתצטרך לבוא כאן גם ענישה. אבל מכאן ועד לשים את הפוקוס אך ורק על סאן מנחם, במקום על הפתיחה באלימות - שבאה באופן ברור, ניכר ובעיקר מצולם - של הפועל חיפה, יש חתיכת דרך.

זהו, הדרבי עבר ועוד מעט עולים לטדי. לא משנה מה מצבה של בית"ר ירושלים, זה תמיד תמיד משחק קשה, ואנחנו גם כן לא במצב מאוד מזהיר מבחינת סגל, בלשון עדינה. מכבי תל אביב ככל הנראה תמשיך לנצח, ואנחנו נצטרך לעמוד בלחץ מול קבוצה שרוצה לחזור לחיים וכמעט תמיד מתעלה כשהיא רואה ירוק בטדי. רק מלחמה חסרת פשרות. אה כן, ורצוי שנעלה למשחק הזה עם חלוץ. את המדומה תשאירו לפילה.

חיפה ירוקה, איזה כיף.
שבוע ירוק ומתוק לכולם!

נ.ב. לא ברור מה מכבי חיפה צריכה לעשות כדי לקבל פנדל בחודש האחרון. משום מה, באופן סיסטמטי, נגדנו שחקנים יכולים לעבור לכדוריד ברחבה, כשגם מראה העיניים של ה-VAR לא עוזר לשופטים לקבל החלטה נכונה. חוסר הריספקט שאנחנו סובלים ממנו כקבוצה משופטים פשוט מטריף אותי. אתמול, מעבר לפנדלים שלא נשרקו, זה היה ממש "רישיון להרוג" מצד השופט על עבירות ברוטליות מאוד, ועלה לנו ליטרלי בבריאות שחקנים. בסדר, לא ביקשנו ממכם להמציא לנו פנדל בדקה ה-95, כנראה זו פריבילגיה ששמורה לאחרים.

נסתפק בכך שגם מדי פעם תנסו לשרוק לפי החוקה ולפי מה שהעיניים של כולנו (ושל מי שקורא לכם למסך ה-VAR) רואות.