פיטורי משה סיני בהפועל תל אביב בתחילת חודש דצמבר 2020 תפסו את כולם בהפתעה, והיום (ראשון), מי שהיה המנהל המקצועי של המועדון, דיבר על כך בראיון מיוחד לתכנית "מגרש פתוח" לכבוד יום הולדתו ה-60.
"אני לא יודע מה קרה שם, אפשר לייחס את זה רק לאי הבנה או אינפורמציה לא נכונה בתוך המערכת", הוא אמר. "בגלל זה זה הגיע למצב כזה. אני בגדול לא כועס על אף אחד, מה שהיה חשוב לי זה לעזור למועדון שנתן לי כל כך הרבה, שגדלתי בו. בעונה לפני זו, שהגענו אני וניר (קלינגר), הקבוצה הייתה במצב מאוד מאוד קשה, מקצועית, חברתית וגם פיננסית. אני יחד עם ניר וכמובן הבעלים שרצו לעזור לנו הצלחנו לייצב את הקבוצה ולהחזיר אותה למקום טוב. הגענו לחצי גמר ופלייאוף עליון והעלינו מספר צעירים וגם הייתה עונה טובה".
"פשוט מאוד הייתה את העונה הזו עם הקורונה וכל מה שקרה וכנראה אנשים היו בלחץ ולא ידעו לתפקד. לא נוצרה סביבת עבודה נכונה, התקציב היה מאוד קשה. נכון כשאני עזבתי פתאום נהיה שם כסף, אני לא יודע מאיפה זה הגיע, אבל זה עניין שלהם. אני עשיתי את העבודה בצורה טובה, זו זכותם וזה בסדר, זכותו של בנאדם אחד".
כשנשאל אם זה מאכזב להיפרד בדרך כזו, אמר: "לצערי הפרידות מהפועל ת"א, במשך כל ההיסטוריה של המועדון, הן פרידות כאלו כואבות. אבל אני כבר ילד גדול ויודע לספוג את זה ומכיר את המערכת הזו, שהיא במצבים מסוימים לא מתפקדת ועושה את הדברים בצורה נכונה. זה לא ישנה את אהבתי למועדון, לקבוצה ולאוהדים. אני רוצה לאחל להם שיישארו בליגה כי המועדון מאוד חשוב לליגה. הפועל ת"א תמיד תהיה בליבי, אני לא כועס על אף אחד. זה לא נעשה מרע, זה נעשה למיטב הבנתי מחוסר הבנה, אימפולסיביות וקטע של אגו. של מי? של אחד הבעלים. לא של שרון ניסנוב, של אח שלו".
לאחר מכן הוא הוסיף: "אני מרגיש שקיבלתי הזדמנות, הרי היה עוול נוראי כלפיי במשך הרבה שנים ולא הייתה לי הזדמנות לתקן את זה, אני גדלתי במועדון הזה. אני באתי לכדורגל ממצוקה כלכלית והוא בנה אותי כלכלית ואישיותית ונתן לי הרבה דברים, הכל קשור למועדון שנקרא הפועל ת"א. כשחזרתי לשם הרגשתי שאני מתקן משהו, שאני חוזר הביתה. שמחתי מאוד, כמעט לא התערבתי בשום דבר במה שקורה בחוברת, ואז אמרתי שאני חייב להודות לבועז שרון ומאיר תושב כי הם עשו מעל ומעבר. גם אחרי שעזבתי, ההודעות מהם חיממו את הלב, אבל כנראה שיש 4 שותפים אז לא כולם תמיד באותה דעה".
"לא כועס", סיני (לירון מולדובן)
סיני נשאל אם העניין היה בעיקר אישי עם איציק ניסנוב, ובזה נגמר הסיפור מבחינתו: "בדיוק. פשוט לא רוצה לחפור בזה ולהיכנס לזה ולנסות לייפות את העניין. הייתה פגיעה בי ואני חושב שהיא הייתה מאוד מאוד לא נכונה. אבל כמו שאמרתי, אני ילד גדול ויודע לספוג את זה, מי שעשה את זה הוא צריך לחיות עם זה לתמיד. אני את שלי עשיתי ובצורה הכי נקייה. מה שחשוב לי שסגרנו מעגל ממה שהיה ומהעוול העצום שהיה לי לא בצדק גם בקדנציה הקודמת שלי".
"אני לוקח את העניין עליי בעניין של ההסברה. המכלול הזה היה 20% לא טוב אבל 80% כן. אני לא מאשים אף אחד, אני גם מאשים את עצמי בקטע של ההסברה, אין לי היכולות. אני לא כועס והכל בסדר".
כמו כן, סיני דיבר על יום ההולדת שלו: "האמת, אני מגיל 40 החלטתי לא לספור את הימים ולא את השנים, כי אם אתה נכנס לזה אתה נכנס לבלבול של שנים, מה היה ומה יהיה. אני משתדל לחיות את היום ולדעת לעשות את הדברים בצורה טובה, כל יום הוא יום חדש. נכון שגיל 60 זה חתיכת גיל, אבל אני מרגיש בסדר וברוח צעיר לא מתעסק בזה יותר מדי".
"אני רוצה להודות מקרב לב לכל מי שעזר ועבד ועשו חוברת של 60 עמודים עם כתבות. שכשאני קורא את זה אני לא מאמין שזה אני. מצמרר אותי ומחמם לי את הלב לדעת איזה דברים עשיתי, מה חושבים עליי. כנראה שאנשים באמת אוהבים כדורגל, הדבר הפשוט הזה עושה כל כך טוב לאנשים וחבל שהיום זה קצת הולך למקומות פחות טובים כי הכדורגל יכול לעשות הרבה טוב לאנשים, והדוגמא היא מה שקרה איתי".
בהמשך הוא התייחס לרגעים גדולים בקריירה: "השער שבאמת פתח לי את הדרך להיות אחד השחקנים המובילים בארץ, היה בקופסא בנתניה. הם הובילו 1:2, מכבי נתניה הגדולה, כל השחקנים הגדולים, ואני הבקעתי את השער שהשווה ל-2:2, ומהמשחק הזה דרכי נסללה לפסגה, אני לא יכול לשכוח את זה. היו עוד שערים ורגעים שנהניתי מהם וגרמו לנחת אצל האוהדים".
על הנושא שנאמר שהוא ואורי מלמיליאן לא יכולים לשחק יחדיו, הוסיף: "אני חושב שבתקופה ההיא... קודם כל אנחנו שונים בסגנון המשחק, הוא יותר עדין וטכני ויש לו בעיטות מצוינות. הסגנון שלי קצת שונה, הייתי יותר נלחם ואגרסיבי, מבשל, וגם יודע להבקיע, סגנון שונה במהות של המשחק עצמו. אני חושב שאני בין הראשונים שהפך את הקשר לא רק לטכני אלא גם לחילוצי כדור".
"זה היה גם הרבה פוליטיקה, תמיד ניסו שאנחנו לא יכולים לשחק יחד. כל מיני המצאות על מנת אולי לוותר על אחד מאיתנו. לצערי לא יצא לנו באמת יותר מדי לשחק יחד בנבחרת, אבל אני חושב שהיום בכדורגל המודרני ועם התובנות של היום, אני חושב שגם הוא וגם אני יכולנו לשחק וזו הייתה יכולה להיות רק בעיה ליריב".
סיני נשאל מי בועט כדורים חופשיים יותר טוב: "שמע אני הערצתי אותו, הוא גדול ממני בכמה שנים וכשאני הייתי בנוער הוא היה בבוגרים. הוא היה בועט עונשין וקרנות וזה היה משהו מפחיד, הייתה לו רמת דיוק מדהימה, אמרתי שכשאני אגיע לבוגרים, אני אנסה לעשות כמוהו ולשמחתי הצלחתי לעשות דברים די יפים. אני חשוב שאורי הוא אחד הבועטים הגדולים שהיו לנו".