יותר מ-32 שנים עברו, אבל עוזר מאמן עירוני ק"ש, נמרוד קוסטיקה זוכר לפרטי פרטים את ההודעה שקיבל על נפילתו של בן דודו, נועם ז"ל: "היה זה בוקר שגרתי שבו הייתי בבסיס ואז לפתע הגיעה הפקידה של מפקד הבסיס ואמרה לי שעליי לבוא למפקד הבסיס. מבוהל מהעובדה שלא ענתה לי לפשר השאלה “מה קרה?״, מולי ניצב אלוף משנה כשראשו מורכן למטה ועיניו דומעות: "סע הביתה נמרוד, אחותך התקשרה זה בן הדוד שלך נועם". מה, מו מי מילמלתי. מולי ניצב אדם שעבר איזה דבר או שניים בצבא ״סע נמרוד, קח את הזמן. תהיה חזק״.
קוסטיקה ממשיך לגולל את השתלשלות העניינים הטראגית: "הנסיעה באוטובוס הביתה נראתה כנצח. הגעתי הביתה וראיתי מולי את אמי ואחותי מתייפחות מבכי והבנתי שזהו. בן דודי היקר שהיה העוגן של הילדים במשפחה, כזה מוכשר, סוחף, מנהיג שידע להתאים את עצמו לכל אחד".
לא ישכח לעולם את אותו הבוקר, נמרוד קוסטיקה (ארז יעקובי, דוברות ק"ש)
"נועם היה ילד מיוחד במינו, היינו בביתו ימים ולילות, שבתות, חגים. לפעמים ישנו בחדר הקטן שלו 6-7 ילדים אחד צמוד לשני. הוא אהב שבאים אליו, דאג לכולנו ובסך הכל היה ילד כמונו, מצחיק, שובב, מוכשר וחולה מעשי קונדס. באותו יום שנפל נפלו כל החגים אצל סבתא, אין יותר חגיגות, פסח זה לא פסח וסוכות זה לא סוכות. לראות את דודה דינה מתרסקת מיום ליום עקב נפילתו היו הרגעים הקשים בחיינו עד יומה האחרון".
קוסטיקה ביצע מחווה מרגשת: "שמו הולך עם המון אחיינים ודור ההמשך, כולל עם בתי נועה. נועם תמיד יהיה בליבנו. אוהב וזוכר לעד אח יקר. יהי זכרך ברוך".
בן 19 היה רב"ט נועם קוסטיקה בנופלו, את ה-9 באפריל 1989, בני משפחתו לא ישכחו. "הייתי בנוער של בני יהודה באותם ימים, הוא היה בנבחרות האתלטיקה וזכה באין ספור תחרויות. שיחק בהצטיינות עד הנערים של הפועל חולון כדורסל באולם הפחים הישן שהיה מרחק הליכה מביתו. בגיל 16 ויתר על הכל והצטרף לשומר הצעיר למסלול של הנח"ל. הוא נהרג בפעילות של היחידה בדרום".