חלון העברות של ינואר נפתח השבוע, מקצה השיפורים האחרון לפני הישורת האחרונה של העונה, ואיתו אתר ערוץ הספורט מספק הצצה לאיך שעובדת מחלקת הסקאוטינג של האלופה וכיצד עובד שלב איתור השחקנים במכבי חיפה.
בשנים השחונות של מכבי חיפה, בהן שנה אחר שנה כשלה מקצועית, נמתחה לא אחת ביקורת על נושא הסקאוטינג, איתור שחקנים ושחקני הרכש שהגיעו. דוגמאות לא חסרות: קאיו, הולמר אוילפסון, סטפנוס אתנסיאדיס, מו אידריסו, מיכיל קרמר ועוד היו נפילות מהדהדות. בשלוש השנים האחרונות נראה שחל שיפור בהיבט הזה, שללא ספק היה מהגורמים הבולטים לחזרה של מכבי חיפה למרכז הבמה ולקטיפת התארים.
די להזכיר את הזרים צ'ארון שרי, חוסה רודריגס, בוגדאן פלאניץ' ואף גודסווי דוניו שלמרות הביקורת, סייע למכבי חיפה לזכות אשתקד באליפות עם שערים מכריעים. שרי ופלאניץ' כיום הם הזרים מהטובים בישראל ורודריגס שדרג את עצמו מהתקופה במכבי ת"א והפך להיות כלבויניק אצל ברק בכר, שניתב אותו לעמדות המגן והבלם.
גם בגזרת הישראלים נראה כי חל שיפור, בעוד ההחתמות עומר אצילי ועלי מוחמד נחשבות כבינגו ידוע מראש, ללא נטילת סיכונים מיותרים בהיבט המקצועי לאחר שהותירו חותם בקבוצות גדולות בישראל, נראה כי ההחתמות של דין דוד ושון גולדברג מסתמנות כהברקה. דוד הגיע מקבוצה בפרופיל נמוך כמו מ.ס. אשדוד, אז נכון שבכרמל השקיעו כספים רבים כדי לרכוש אותו, אך עד כה הוא אלטרנטיבה טובה וצעירה לניקיטה רוקאביצה. גולדברג נחשב למגן שמאלי בדרג שני בליגה הבכירה ובחיפה הפך לאחד הבלמים הטובים בליגה.
אז מה באמת השתנה במחלקת איתור השחקנים של הירוקים? אם בעבר דיסק ערוך לתלפיות, מסוכן ממולח, הוביל להחתמה - נראה כי היום הדרך הרבה יותר מתודית, מושכלת ובעיקר מקצועית. כיום הסוכן אינו פונה אל הקבוצה ומציע שחקן, אלא הקבוצה פונה לסוכן של אותו שחקן שנבחר ונמצא מתאים.
במחלקת הסקאוטינג עליה חולש המנהל הספורטיבי, גל אלברמן, עובדים חמישה סקאוטים ואנליסטים. העבודה היא מסביב לשעון. הם מגיעים מדי יום לכפר גלים, מתקן האימונים, ועובדים על מנת למצוא את הטאלנט הבא בשיטה הבאה: ללא קשר לתפקיד הרצוי והעמדה, הסקאוטים עוקבים באדיקות על פני מספר ליגות באירופה מהן בעיקר מגיעים הזרים לישראל.
דוד. בגזרת הישראלים נראה כי חל שיפור (מאור אלקסלסי)
המעקב הוא יומיומי תוך הכרה ברורה של אותן הליגות. הסקאוטים מכירים את כל קבוצות הליגה והשחקנים ובכל עמדה. שמתעורר הצורך בעמדה מסוימת מתחיל שלב הניטור, ורשימה כוללת של שמות עולה על השולחן (בהתאם למסגרת התקציבית כמובן). מכאן האנליסטים מכמתים את האיכויות של כל מועמד על ידי שימוש במספר תוכנות סקאוטינג.
המועמדים ששרדו שלב זה עוברים לשלב הצפייה והמעקב על ידי כל הסקאוטים, כשבמקביל נכתב דו"ח על אישיותו של כל מועמד על פי הנכתב עליו במדיה ושיחות עם קולגות באותה מדינה. לבסוף מתגבשת רשימה של שלושה מועמדים על פי סדרי עדיפוית (שוב, מדובר בישראל, לא המדינה או הליגה האטרקטיבית ביותר שיש) ומתחיל המשא ומתן מול הסוכן.
ראוי לציין כי בתהליך מעורב גם מאמן הקבוצה ועוזרו, שחווים את דעתם על הרשימה הסופית. "התהליך הזה מתחיל הרבה לפני ינואר או יוני. לכל שחקן שמסיים חוזה או עמדה שזקוקה לרענון אנו מכינים חלופות חודשים מראש. המערכת עובדת באופן שוטף, המטרה שלנו היא למזער נזקים ככל שניתן כלכלית ומקצועית וכמובן לקבל את ההחלטה המשוכלת ביותר", אומרים במועדון.
המנהל הספורטיבי, גל אלברמן, מספר לערוץ הספורט על שיטת העבודה ועל הגעת אחד הבלמים הטובים בכדורגל הישראלי ובטח במילניום הנוכחי: "המחלקה שלנו עובדת במהלך כל השנה ולא רק לקראת חלון העברות וערוכה לכל תרחיש. אנו דוגלים בשיטת האיתור האקטיבי. בוגדן פלאניץ' הוא דוגמא קלאסית לסקאוטינג אקטיבי. אם היינו מחכים לסוכן שיציע אותו, סביר להניח שהיו מציעים אותו גם ליריבות שלנו שחיפשו בלם והעלויות היו בהתאם. באמצעות הסקאוטינג האקטיבי, איתרנו את השחקן, יצרנו קשר וחתרנו לעסקה בדרך שלנו".
מלבד איתור שחקנים בארץ ובחו"ל, תפקידה של מחלקת הסקאוטינג היא מעקב אחר מועמדים, מעקב אחר מושאלים ליגת העל ובלאומית (בפרויקט הפועל עפולה) וכן פיתוח המערך הטכנולוגי והחדשנות. כעת מחלקת הסקאוטינג עובדת על השם הבא כאשר מעקב אחר מאוויס צ'יבוטה, קני סייף ויוני סטויאנוב מהפועל כפ"ס מתבצע. הזר הבא צפוי להיות שחקן התקפה.
אלברמן. דוגל בשיטת האיתור האקטיבי (אלן שיבר)