הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

הזמן של יובאנוביץ': החלוץ יוביל את מכבי ת"א

מכבי ת"א נמצאת בתקופת מעבר וצריכה לבחור את המסלול שלה. במקום ליגיונרים שנמצאים מעל הליגה, ג'ורג'ה יובאנוביץ' צריך להוביל את המועדון כחלק מהתפתחות טבעית שתהפוך אותו לאחד הגיבורים החדשים. על מי שצריך להיות הפנים של המועדון

אבישי סלע
אבישי סלע  30.04.22 - 13:00

אוהדי מכבי תל אביב התרגלו לטוב. בעוד קצת יותר מחודש במועדון יציינו בדיוק עשור לרגע שבו השתנה כיוון של מועדון שלם - כשבקיץ 2012 ג'ורדי קרויף מונה למנהל המקצועי של מכבי. בעשור שחלף, הצהובים זכו בחמש אליפויות, הגיעו ארבע פעמים לשלב הבתים של הליגה האירופית (ופעם אחת לבתים של ליגת האלופות), אספו שני גביעי מדינה ובעונה אחת סיימו עם כל התארים האפשריים בישראל - אליפות, גביע וגביע הטוטו. המועדון הצהוב כבר בן 116 שנים, אבל זהו ללא ספק "תור הזהב" של המועדון גם בהסתכלות לאחור.

אבל ביחס לסטנדרט הזה, מכבי ת"א עוברת עונה מאכזבת. אמנם היה קמפיין מוצלח בקונפרנס ליג, אבל העובדה שהקבוצה ככל הנראה תסיים את העונה במקום השלישי ולא תיקח גביע - הופכת את 2021/22 לדשדוש. באופן יחסי, כמובן. אך בכל זאת, מכל קושי צריך לזהות הזדמנות, ונדמה שהדבר הגדול ביותר שמכבי תרוויח מהעונה הזו היא החתמה אחת - שעשויה להיות משמעותית גם שנים קדימה. זו של החלוץ הסרבי ג'ורג'ה יובאנוביץ'.

בניגוד לאמיתות הידועות על זרים שלוקח להם זמן להתאקלם (מה שנשאר נכון), הוא הביא תוצאות כמעט מיד. כבש כבר במשחק הבכורה, ניצח שני דרבים בחצי השנה הראשונה שלו במועדון. מעל הכל, מגיעה גם יכולת המשחק שלו - זו לא רק העובדה שהוא כבש שמונה שערים בליגה בחצי עונה (ועוד אחד בחצי הגמר, שבסיומו הודחה מול הפועל באר שבע); אלא איך הוא משיג אותם. באלגנטיות, במהירות, ותוך תנועה בלתי פוסקת. מעבר לשורה התחתונה, יובאנוביץ' פשוט שחקן שכיף לראות - וכל זה כשהוא רק בן 23. יש עוד הרבה לפניו.

שני הגולים שלו בדרבי התל אביבי האחרון היו מופת לחלוץ מרכזי. היכולת לזהות את המסירה טרם זמן, לחשוב שני צעדים קדימה, להיות במקום הנכון - ולסיים בצורה מושלמת, היא לא יכולת נפוצה במחוזותינו. תמיד אפשר להאשים זאת בבלמים הצעירים של הפועל ת"א, אבל הוא עשה זאת גם מול קבוצות חזקות יותר. יש בו משהו שהולך ומתפתח עם הזמן, וכאן מגיע גם המסר לקבוצה שמחזיקה אותו.

כי מכבי תל אביב, שוב, נמצאת בתקופת מעבר. היא כבר הייתה במקום הזה, גם במהלך העשור הנוכחי והמוצלח. זה קרה כשהפועל באר שבע שלטה בכדורגל הישראלי, עם שלוש אליפויות רצופות וקמפיין מוצלח בליגה האירופית. השנים קצת מטשטשות, אבל היא היתה לא פחות מאכזבת מאשר היום - ואז היא מצאה דרך החוצה. מתוך שלא שמה בא לשמה, וה"פייר פליי" הפיננסי אפשר לה לייצר את הקבוצה הגדולה הבאה - המעבר ממכבי של מיטרוביץ', בן חיים וזהבי, למכבי של גלזר, דור פרץ ויונתן כהן. ההתחלה מחדש, שהביאה לה את שתי האליפויות האחרונות (כנראה מהדומיננטיות שידע המועדון אי פעם).

והיא תצטרך גם לבחור את המסלול שלה. האם ללכת על קבוצת כוכבים שאפתנית, שאולי תצליח להחזיר את האליפות לקריית שלום מול מכבי חיפה; או ללכת בדרך יותר ארוכה, שתוביל להצלחה יותר ממושכת. האם זו דרך זהבי, או דרך יובאנוביץ'. ולדעתי עם כל הפיתוי לתוצאות (ומכבי ת"א חיה מהרצון המיידי לניצחונות ועכשיו), הדרך השנייה היא הנכונה יותר. להביא מחדש את הגיבורים של פעם יוכל להביא אליפות, אבל גם יחסום את הדרך לכישרונות שמתחילים לבלוט עכשיו, וצוברים ניסיון.

במילים אחרות, יובאנוביץ' צריך להיות "הפנים של המועדון" בשנים הקרובות. הוא, ואוסקר גלוך, וקניקובסקי, ושמות נוספים שבוודאי יגיעו. זה צריך להיות הבסיס. דור פרץ, אלי דסה וכמובן ערן זהבי הם כמובן שחקנים שרמתם היא מעל הליגה בכל מובן, אבל בראייה ארוכת טווח יכולה להיות שם בעיה. מאחר וזה "יתקע" את ההתפתחות הטבעית, את התהליך שיכול לקרות ולהניב למכבי תוצאות מרשימות יותר בעתיד.

ולדימיר איביץ' כבר עשה זאת פעם אחת, כשהגיע לראשונה למכבי בקיץ 2018. לפי כל הדיבורים מסביב, הוא כנראה יהיה גם המאמן הבא. אז זה קרה מאילוץ, היום אפשר ללכת לדרך הזו מתוך בחירה. יש למכבי ת"א על מה לבנות, והיא צריכה לכתוב את הסיפור שלה מחדש. עם גיבורים חדשים, ולא עם הגיבורים מפעם.

זה הזמן של יובאנוביץ'.