הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

הופעה לפני הגמר: חשיבות הניצחון על מכבי נתניה

מקווה שזה היה מספיק ספורטיבי. וגם: הפנים לטדי. אוהד ירוק

תמיר אלחיאני
תמיר אלחיאני  22.05.22 - 10:27

חגיגות. זה כל מה ששמענו עליו, בתקשורת המקומית והארצית, בהקשר של מכבי חיפה בשבוע האחרון. ביקורות נוקבות (ומוגזמות לגמרי) על שרשרת החגיגות המתמשכת, כאילו שחקני מכבי חיפה מתעוררים כל בוקר חבוקים עם בקבוק בקרדי ומתרסקים במסיבות אל תוך הלילה.

רבות דובר גם על ההרכב המשני שתיכנן להעלות בכר, והגדילה עשות הפועל תל אביב שהאשימה את מכבי חיפה בחוסר ספורטיביות בשל שמירת הרגליים של שחקני המפתח לגמר.

אז כל הכלבים נבחו השבוע בפול פאוור, והשיירה הירוקה עברה בכל זאת. מה זה עברה, טסה בשיא הכוח ודרסה בלי למצמץ את מכבי נתניה, הלהיט של הפלייאוף העליון עד לפני שעות מספר. מקווה שזה היה ספורטיבי מספיק בשבילכם, חברים....

מכבי נתניה עלתה מבולבלת משהו למשחק מול מכבי חיפה. אולי כל הדיבורים כאילו הם עתידים לפגוש אסופת שיכורים שרק מקווים לא לחטוף תבוסה חילחלו שם בשרון, או שמא הבחירה של ברק בכר להעלות מערך שישתדל למסור כמה שפחות מסירות מבלם ירוק לקשר/חלוץ צהוב, כמו במשחק הקודם - כך או כך, היא פגשה קבוצה שונה בתכלית מזו שהתרסקה מולה בצורה מבישה בסיבוב הקודם. בכר דיבר על כך שאי קיום המשחק מול סכנין פגע בקבוצה, אבל בפועל, הוא סיפק לה את מה ששיוועה לו כבר זמן ארוך - מנוחה ממושכת. הטריות והאנרגיות ניכרו על הדשא אתמול, זה בהחלט מה שהיה חסר לנו.

התוצאה  בהחלט שיקפה את יחסי הכוחות במשחק, והזכירה לנו שלמרות מחזורים של דישדוש, הקבוצה הזו סיפקה השנה כמה וכמה הצגות כדורגל, והיא אלופת המדינה הגאה, בצדק מוחלט וגמור. וחוץ מזה, עם כזו תצוגה עוצמתית, ויזואלית וקולית, של הקהל הירוק, עם כלל יציעיו פתוחים וגדושים, יש שחקן שיכול לתת פחות ממאתיים אחוז?

כמה זה היה חשוב לשחקנים היום לנצח ולתת הופעה טובה, גם לקראת הגמר, גם אחרי שלושה הפסדים בארבעה משחקים, גם אחרי הפארסה במושבה בתחילת השבוע, גם אחרי כל הקיטורים וצרות העין על החגיגות באשר הן ובייחוד - לאור הנסיבות המצערות שבגללן נעדר דין דוד. יכולת לראות שכל שחקן נותן אקסטרה, גם כדי לשמח חבר אהוב ויקר לקבוצה וגם כדי לא להכתים את האליפות הראויה הזו בעוד כתם של משחק בזיוני. פרוטוקול או לא, גם גאווה מקצועית אישית וגאוות מועדון היא דלק לא רע בכלל לתת הכל על הדשא. אף אחד לא רצה לסיים עם עוד הפסד, לא על הדשא ולא מחוצה לו.

כמובן, גם ברמה האובייקטיבית, על הדשא עלו שחקנים שבדרך כלל ממעטים לשחק, והם רצו להוכיח את מקומם והלגיטימיות שלהם במכבי חיפה, ולסדר לברק בכר כאב ראש חיובי לקראת יום שלישי.

ראש וראשון למסדרי כאבי הראש היה מחמוד ג'אבר - איזו מכסחת דשא, משחק מפוצץ אנרגיות, עם שלושה בישולים בתכלס (שניים רשמיים, עוד אחד להכשלת הפנדל של צ'יבוטה). גרם לעדן קארצב, הקשר המדובר בישראל בשבועות האחרונים, להיראות כמו שחקן נוער עם הרהורי פרישה והסבת מקצוע. יש למכבי חיפה עתיד מצויין בקישור, והוא עוד יילך וישתפר. תגלית העונה מבחינתי.

לצידו, גם נטע לביא במשחק נהדר, ההגנה כולה תקתקה, אפילו שבשלב מסויים הייתה בהרכב שלא חשבת שתראה אי פעם משחק ביחד בליגת העל. רועי פוקס עמד אתמול בשער, סחתיין! ומאור לוי סיפק עוד חומר למחשבה לקראת השנה הבאה עם משחק מלא הקרבה ושער קינוח מתוק מתוק.

ואחד שאין לגביו שום כאב ראש הוא, כמובן, שחקן העונה, עומר אצילי. חסר לו שער ובישול להגיע לדאבל דאבל? משחק אחד נותר לליגה? נחשו מה קרה! כמובן, שער ובישול. מלך השערים והבישולים גם יחד, ווינר אדיר שקיבל סיום ראוי לעונה פשוט ענקית שלו. אחלה עומר.

עוד מילה טובה ניתן כאן על מאמן העונה, ארכיבישוף הניצחון, ברק בכר. מה שנאמר ונעשה עם השחקנים להעברת סוויץ' ממצב חגיגות על שפת הבריכה למצב השתוללות על הדשא עבד בצורה האופטימלית. גם ברמה הטקטית, בכר לא התאבד על השיטה הרגילה שלו, מחל על גאוותו ועל הרצון להניע כדור בכל מחיר, שיחק על חולשותיה ההגנתיות של מכבי נתניה בליהוק חלוצים מושלם לפתיחה, ובא על שכרו בעוד שואו אחד אחרון לקהל. מה יש לומר, כיף שהוא איתנו, נקווה לעוד שנים רבות ומוצלחות ביחד.

המסך ירד על עוד קמפיין ליגה מוצלח בדרך הכי טובה וראויה שיש, משחק הכתרה ביי דה בוק והצגת כדורגל אחת אחרונה לפני הבאזר הסופי. הייתה גם הנפה וגם חגיגות אליפות מאופקות, מפוהקות ומוזרות, גם פריצה הזויה של כמה מאות מהיציע הצפוני אחרי סיום הטקס של המנהלת וגם הופעה של נועה קירל (כן, זה לא היה קשור לכלום. מסכנה, נקלעה לסיטואציה). מיץ החגיגות די נסחט השבוע עד תום, והטקס נמתח ונמרח שלא בצדק, ויצא חצי כוח, כל הסיפור. כך או כך, לפחות אצלי - הסוויץ' נעשה כבר די מזמן. הראש במוד אחר לגמרי ממוד חגיגות, הכל ממוקד, דרוך ומוכן לגמר הגביע.

משחק אחד, הכל יכול לקרות. כמו בגמר של 2016, שוב עולים לטדי. הפעם מול באר שבע, שתשחק על הדבר היחיד שנותר לה לזכות בו בעונת המשחקים הזו, לעומתנו, שמחפשים את הרויאל פלאש, הקוואדרופל, השלמת הסרוויס ומתן חותמת לעונה היסטורית ומפוארת במיוחד בכדורגל הישראלי.

שחקנים וצוות אדירים ויקרים, עשיתם עונה מטורפת, ומה שהשגתם עד כה היה מעולה, נהדר ונדיר. נתתם לנו אינספור רגעים של שמחה, ואנחנו אוהבים אתכם ותמיד נהיה מאחוריכם. זו היתה עונה מפרכת, ודאי עבורכם אבל גם עבורנו. הלכנו אחריכם לכל מגרש, נתנו את הגב בימים הטובים ובימים הרעים, עשרות משחקים בעונה צפופה, מבולגנת, רצופת אירועים, עליות ומורדות.

אתם עייפים, והאמת שגם אנחנו. ובכל זאת, לפני שיירד המסך על עונת המשחקים 21/22, ונתפזר כולנו איש איש לתאילנדו, רק דבר אחד קטן, פעוט, נבקש מכם, עוד פוש קטן במעלה הר התהילה, גרוש ללירה מוזהבת במיוחד:

תביאו את גביע המדינה לפסל של סמי ביום רביעי.

שבוע ירוק לכולם!