ביום ראשון תפגוש הפועל שלנו את עצמה, כלומר את מי שהיא יכולה הייתה לראות, בניגוד למכבי חיפה ומכבי ת״א שהם בהגדרת העושר ותפישת העולם האנטיתזה התמידית להפועל ת״א, באר שבע היא גרסת 2.0 אס של הפועל ת״א.
בעשור שבין הדאבל הקסום של קשטן לדאבל הקסום של גוטמן, הייתה הפועל מועדון טיר 2 מצליח, היא לא הצליחה לקחת אליפויות אבל נהנתה משנים טובות מאוד באירופה וגביעים, זה היה מודל הנחמה של הפועל, דירוג שבונה הגרלות שמביאות אירופה וגביעים בזכות אופי קשוח, מיקוד וקצת מזל.
זו למעשה באר שבע של השנים האחרונות, היא לא יכולה לקחת אליפויות גם כשיש לה בעלות חזקה אבל היא בהחלט עושה דברים יפים באירופה וזוכה בגביעים, הרצפה שלה זה מקום 3 והשנים שלה מלאות בניצחונות על הצמרת, גביעים ואירופה, זה לא רע, זה אפילו כיף גדול. אני יודע, הייתי שם, בעשור ההוא שציינתי, גם הדרבים היו סבבה לגמרי.
האדומים שיכולנו להיות (דני מרון)
גם כשאני מסתכל פרסונלית, אני רואה את הפועל ת"א. קודם כל הם הפועל ואדום וכל זה, אבל אבו עביד, ספורי, אליאס, אפילו יחזקאל וגורדנה הם הפועל ת"א, זו שהייתה יכולה להיות. אפילו ברדה, שבעשור ההוא שציינתי היה הרמזי ספורי במטפורה הזו, הכישרון שאין לו מה לעשות במועדון הביתי העני ויוצא להצליח בחיפה ובהפועל ת"א.
ללא השנתיים בהפועל ת״א, לא בטוח שאליניב ברדה הופך להיות אליניב ברדה של היום. כמו את אבוקסיס ככה גם את ברדה, חיבבתי מאוד כשהם משוטטים על הקווים בטרנר, בדלתות מסתובבות, במציאות אחרת, הם עושים את זה בבלומפילד, אם ברדה צריך עזרה מאוהד רחוק, אז שיסתכל על הקדנציה של אבוקסיס בהפועל ת״א, אותו אבוקסיס בתחילת הדרך ניסה לשחק כדורגל בסגנון שלמד מגוטמן, לדרבי המפורסם הוא עלה עם הרכב התקפי ומופקר, זה נגמר בפיטורים ותבוסה צורבת ואבוקסיס נולד כמאמן חדש, הגנתי ושמרן וממוקד בתוצאות.
אבוקסיס של היום לעולם לא היה עולה לדרבי ההוא כפי שעלה, אלה דברים שרק הזמן והניסיון מחשלים, ברדה דומה שלמד את הלקח. הוא לא ינסה לשחק פתוח והתקפי מול מכונות התקפה כישרוניות ועשירות ממנו, הוא יבוא לנשוך ולשרוט. דומה שב״ש כמו בדוגמת אבוקסיס וברדה היא תמיד צעד אחד לפני הפועל ת"א, כשמדמון עושה טעות הוא עף לספסל בדקה 26 ובתוך שבועיים יוצא לגלות, הפועל ת"א לעומת זאת תיתן לצעירים שלה זמן לטעות ולגדול, בבאר שבע הבינו שמודל הצעירים לא מתאים להם. טוב, הם חיים באילוצי תקציב אחרים כשהפועל ת"א רצתה את עדן שמיר, היא ניסתה לחשב כלכלית, לייצר עסקה אחראית ורצינית, אבל בתוך 24 שעות עדן שמיר כבר היה בנגב.
כשהפועל ת"א מנסה לשחק קשוח והגנתי, היא מסתכלת דרומה על קבוצה שיש את שחקני ההגנה הטובים בליגה (כמקבץ) ויכולת אמיתית להתאים אסטרטגיה למציאות, באר שבע שולחת להפועל ת"א את השחקנים אחרי השיא (רוסה, גאנם, בוזגלו) ולוקחת מהפועל ת"א את השחקנים בקו העלייה. היא עושה הפועל טוב מהפועל ת"א, בזמן שהאדומים מהמרכז מחכה שחולדאי יזרוק איזו הקלה בארנונה, בנגב העירייה היא שותף פעיל בהצלחה.
אני זוכר את הימים של תחילת משבר הקורונה, בהפועל ת"א בבעלות הנוכחית הקורונה הייתה משבר כלכלי עצום, במועדון שחי על הכנסות מקהל, לשחק בלי קהל זה ארמגדון כלכלי, בהפועל ת"א שלפו והגיבו בפאניקה שיצרה את סאגת עאבד ובוזגלו. בבאר שבע פעלו אחרת, אלונה עזבה (הניסנובים נשארו) ויונגר בא לקצץ באגרסיביות אבל עם ניירת משפטית מותאמת. התוצאה הורגשה לשנים, בתוך כמה חודשים עמדה באר שבע מחדש על הרגליים, בעוד הפועל ת"א רק השבוע סיימה את אירוע בוזגלו.
זו הגרסה הכי טובה שלנו, זה מודל ההפעלה, זו השאיפה, להיות באר שבע. לחלום מעבר לזה זו כבר פנטזיה, לשאוף למודל הבאר שבעי זו תכנית עבודה.
ביום א׳, אנחנו הולכים לשחק נגד קרובי המשפחה המוצלחים שלנו, מקווה שנבוא חדים, בכל זאת, מבאס לעשות פדיחות בתוך המשפחה.
הכותב הוא חבר בפאנל "צבע אדום", פודקאסט אוהדי הפועל ת"א
גם הפעם נשמח בסיום? (אלן שיבר)