$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

העיקר הפוזה: סיבוב הדאווין של יונתן כהן

הדור החדש של הכוכבים הישראלים הוכיח שחו"ל זו לא מילה גסה, תשאלו את אוסקר גלוך ומנור סולומון, אבל אולי הקיצוני המתקמבק של מכבי ת"א קצת פחות כוכב. הטור של עמנואל רוזן

עמנואל רוזן
עמנואל רוזן  29.09.22 - 14:33

הנה הוא חוזר. יונתן הקטן, שרץ בבוקר וטיפס על העץ למקום שבו הכדורגל הוא מקום שבו קודם עושים קריירה ורק אחר כך לפעמים קצת משוויצים, חיפש הצלחה, לא מצא, ואוי ואבוי לו לשובב שחזר בערב הביתה עם חור באגו. אבל אל דאגה – הוא כבר משתיק את כולם: את המבקרים, את היריבים, את אוהדי הפועל. ששש...יונתן המתגרה חוזר לביצה, עם חוזה לשלוש מאות שנה ואופציה לעוד חמישים, כי מה זה אירופה ליד סחבקיה בשער 11, וכמו המגדל בפיזה – גם אם אתה קצת עקום, העיקר שלא תיפול.

אם יונתן כהן היה סתם שחקן בינוני, הייתי מבין. אבל אלה שמבינים כדורגל אומרים לי שהוא כוכב. אז אם הוא כוכב, מה הבריח אותו כל כך מהר מאיטליה. ראש הממשלה החדשה שאוהבת את מוסוליני אבל פחות מחבבת זרים? כנראה שלא. זה האוויר הזה בבלון, שלפעמים פשוט בורח החוצה, או שזה הבלון עצמו שהתפוצץ. יכול להיות שזו הבעיה. ויכול להיות שהוא סתם התגעגע לדרבי. (אנחנו, האדומים, צריך להודות בכאב, התגעגענו קצת פחות).

כהן חוזר כשאוסקר גלוך עוד מעט עוזב. איזה הבדל, הא? מוכן להתערב שגלוך לא יחזור אחרי סיבוב דאווין של שנה. כמו שנאתכו לא חזר, כמו שון ויסמן ומנור סלומון וליאל עבדה ומואנס דאבור וטל בן חיים ובניון וברקוביץ' ורביבו – כי יש שחקנים שרוצים אירופה, אבל גם מבינים ששם מתחיל הסיפור האמיתי. ויש כאלה שבאים לעשות סיבוב קטן – יצליח? מה טוב. לא יצליח? נחזור עם שדרוג כספי ופוזה מעולמות של כדורגל אמיתי.

עכשיו, כשהכדורגל שלנו באמת מגלה סימני ווינריות, עם נבחרת בוגרת שמנצחת בדקה ה-92 כדי לסיים ראשונה בבית וצעירה שעולה ליורו, אני כבר חושב שלא נכון לומר כמו פעם שהכוכבים שלנו לא מספיק טובים לחו"ל. גלוך כבר אמרנו? העניין הוא לא בפערי איכות. העניין הוא שתחת ההגדרה "כוכב" לא נופל בהכרח כל מי שהסוכן המוכשר שלו מצליח לסדר לו ספסל בקבוצה אירופאית בינונית. כוכב זה כוכב. גלוך הוא כוכב. כהן? קצת פחות כנראה.

אז סיפור החלון הזה, אחרי הכל, מתגמד באמת לצד החזרה המרגשת של יונתן הביתה. כמות הכותרות שליוו את הדרמה, והבילד אפ שהלך והתעצם מרגע לרגע, גורם לי לתהות מדוע הנשיא הרצוג לא חיכה לבן האובד בשדה התעופה עם זר פרחים צהוב? ניחא. ברוכים הבאים ילד. נראה לי שתתאקלם מהר. בנט כבר לא ראש ממשלה אבל חוץ מזה לא הרבה השתנה. שבוע הבא דרבי. נראה לי שגם שם יהיה רגיל. וגם אם לא  נראה לי – מה נשאר חוץ מלנחס, כשכולם כאן – מזהבי דרך פרץ ועד כהן – רק מחכים לעשות לי ששששש.