דקה 92, דין דוד עוצר כדור עם העקב סטייל מייקל אואן במונדיאל 1998 מול ארגנטינה, מחליף תחפושת תוך כדי ריצה לרוברט לבנדובסקי ומסיים כמו הפולני במדי ברצלונה עם עקב אלוהי. זה היה שער שהפך 0:1 קטן לתבוסה, שלח אלפי ירוקים לניידים לנסות להבין מה הם לא ראו במגרש ואיך לעזאזל הולכים לישון אחרי שער כזה מול מכבי ת"א? תחרות 'שער העונה' הסתיימה – נא להעניק את הגביע למנצח.
כדי להבין כמה הניצחון הזה משמעותי, צריך לעכל מאזן של ניצחון אחד ב-21 משחקי ליגה כשהירוק פגש את הצהוב. מנחוס תמידי, הפסדים משפילים, שערים אחרי 20 שניות ושישייה אחת. במשך שנים פנטזו בכרמל לנצח את מכבי עם שער מכוער מקרן, בנבדל ורצוי עם היד. עכשיו הם מקנחים עם עקבים. רגע גורמה של קבוצת גורמה.
מכבי חיפה שיחקה משחק רגיל אתמול בסמי עופר. כן, רגיל. משחק הגנה סטנדרטי, קישור חזק, אגפים יצירתיים ואותו צ'ארון שרי הבלתי נגמר. ברק בכר מכיר על אוטומט כל פסיק בהרכב שלו והוא מתעקש לשמור על הסיסמא "הגדלות בפשטות". לא להמציא, לא להשתגע, לא להתבלבל ולא לגמגם, גם כשמגיעים שניים שהיו מופיעים אצלו פעם בסיוטים – אחד איביץ', ואחד זהבי. פעם, בעידן אחר.
שיחקה את המשחק הרגיל שלה (אלן שיבר)
תוכנית המשחק של בכר הייתה כמו שכל אוהד וצופה מכירים – עלי מוחמד על תקן המחליף שצץ כדי לטחון את הקישור העייף של מכבי ת"א, ודין דוד שניצל את העובדה ששלישיית הבלמים של איביץ' שיחקה יחד רק בפעם השנייה העונה. מה קרה בפעם הראשונה? היא ספגה את השער היחיד של הצהובים עד אתמול. יותר מדי שינויים בעורף, ואיך נולד השער הראשון? מוחמד חטף ובישל, דוד כבש. לא מקרי.
לפרנטזדי פיירו קשה בינתיים בליגה. חלק מהקבוצות מביאות אוטובוסים למפגשים מול חיפה, אתמול הוא הצליח להשתחרר רק פעם אחת מההגנה הצהובה. בכר ראה, עיכל וידע שעל הספסל נמצא דודד, ההוא מה-2:3 בשנה שעברה. פעם, מאמן (פעיל אגב) אמר לי שחלוץ טוב הוא חלוץ ש"טורף נבלות" (מחילה על המינוח). ב'כדורגלנית ישראלית מדוברת', התרגום אומר: חלוץ רחבה אימתני שמנצל כל מתנה שההגנה נותנת. דוד היה כזה בעונה שעברה, והרבה מאז לא השתנה. המשבר האישי שהוא עבר עצר לו את הדהירה, אבל אם לשפוט לפי השער השני, הקארמה התהפכה לו.
זו היתה תבוסה. 5-16 בבעיטות לשער זה מאזן שקורה כשמכבי חיפה פוגשת קבוצות צנועות יותר, קבוצות נטולות שאיפות. יכול להיות שזה בגלל מכבי ת"א, אבל זה בעיקר בזכות מכבי חיפה. מכבי חיפה בצורתה הנוכחית היא מפלצת שמאוד קשה להכניע (להוציא את הלהקה של זיו אריה). אבל היא מפלצת רזה. למזלה, גם הספסל שלה, שממאן לתרום משמעותית, יוכל להסתדר עם סדר משחקים פשוט שמחכה לה ויאללה, לטורינו.
בינתיים מתקשה בליגה. פיירו (אלן שיבר)
מאז שהלכת, הרבה השתנה כאן
ולדימיר איביץ' צריך להבין שהרבה השתנה בשנתיים שהוא לא היה כאן. הוא כבר לא נלחם ביריבות מתרפסות, וכאלה שלא באמת רצו איתו לאליפות. המציאות שונה, הכלים שיש לו שונים, כולנו שונים. השאלה אם גם הוא מסוגל להשתנות.
ההפסד בסמי עופר לא מוריד פסיק מיכולות האימון המופלאות של איביץ'. טקטיקן מעולה, הקבוצות שלו מסודרות להחריד והוא ישפר גם העונה לא מעט שחקנים תחת המבט הקודר שלו. אבל כחלק מהאבולוציה שלו כמאמן, גם הוא צריך להבין שמה שהיה, הוא לא מה שקורה. אתמול, איביץ' נתקע בעבר ועם התעקשות לא להסתכל לעתיד.
הסרבי בחר ללכת עם רוב הפלוגה שלו מלפני שנתיים. ייני, פיבן, סאבוריט, גלזר, ג'ראלדש, פרץ, גולסה. אלה שהונדסו לחשוב, להתנהל ולשחק כמוהו. רק שמה שמכבי ת"א כארגון הבין כבר, זה שהכלים שזכו באליפות בגשם של מארס, לא יוכלו להתמודד לבד עם העוצמות של חיפה. זו הסיבה לסגל המוכשר בטירוף שנבנה העונה בקריית שלום.
צריך להבין שהרבה השתנה. איביץ' (אלן שיבר)
ויש לו כלים, מטורפים. מקרי או לא (וזה לא), בשני המשחקים היחידים שאוסקר גלוך לא פתח בהרכב, איביץ' איבד נקודות ויותר גרוע – מכבי לא כבשה. עד שגלוך עצמו לא יוכיח אחרת, זה הוא ועוד 10. מתחת לאפו של איביץ' נמצא העתיד של מכבי ת"א ושל הכדורגל הישראלי. אין לוקסוס לוותר על זה.
בעיה נוספת שאיביץ' נתקע בעבר נוגעת לערן זהבי. אם החלוץ לא סיכן ולו פעם אחת את ג'וש כהן, זה מעיד על איביץ' יותר מעל זהבי. בטח שהוא אחרי פציעה, בטח כשהוא נשאר לבד בחוד בלי שותף טבעי לחדר כמו יובאנוביץ'. בקדנציה הראשונה של זהבי במכבי, הוא ניצח משחקים לבד. מול יריבות כמו מכבי חיפה, הוא לא יכול לבד. עוד מסקנה שדרושה התחדשות מחשבתית בקריית שלום.
איביץ' מספיק קשה עם עצמו להבין שהוא טעה ושהוא צריך להוריד את האמברקס מהיצירתיות המפלצתית שיש לקבוצה שלו. אם הוא רוצה להיות אלוף, את מכבי חיפה הזו אפשר לנצח רק בכדורגל. לא באנטי-כדורגל.
התקשה בלי שותף טבעי בחוד. זהבי (אלן שיבר)
תעודת בגרות לב"ש
הפועל ב"ש מתבגרת בכל דקה שעוברת בעונה הזו. נאום ה"כל העולם נגדנו" של אליניב ברדה שם לקבוצה שלו את צלצול ההשכמה הרצוי שהוא היה צריך אחרי קיץ מבלבל. ניצחון על בני סכנין בדקות הסיום, ניצחון על הפועל ת"א בדקות הסיום וניצחון על מכבי נתניה בדקות הסיום. בכל פעם שקבוצות "הליגה השניה", איימו למשוך את ב"ש לאזור המשעממים של מקומות 4-6 ולהרחיק אותה מהקצפת, היא הבהירה קודם כל לעצמה, שהיא צלע שלישית ראויה במאבק העונה על התואר.
לראשונה אחרי 29 שנים, הקבוצה של אלונה פותחת עונה עם שלושה ניצחונות חוץ בששת משחקיה הראשונים. המשך המגמה הזו עם החזרת טרנר למבצר המוכר לכולם, ויאללה בלאגן. בצ'ק ליסט שכל קבוצה מסמנת לעצמה, ב"ש עומדת ברוב יעדיה. היא מספיק עמוקה, מספיק מגוונת ומספיק בוגרת כדי להיות שם עד הסוף. אולי ניצחון על אחת המובילות ישכנע גם אותה שזה אפשרי.
ונסיים עם בתי הדין. אצטדיון סמי עופר היווה אתמול חלון ראווה מושלם לכדורגל הישראלי. רק שבשולי משחק העונה, שני משחקים במחזור הזה שוב יסבלו מיציעים סגורים כתוצאה מענישה קולקטיבית מבזה וחסרת פרופורציות של דיינים מנותקים, שספק גדול אם התעניינו בתוצאות המחזור.
די לענישה הקולקטיבית, די לסגור יציעים, די לתת פרס למתפרעים. יש פושעים, שייכנסו לכלא וייענשו בחומרה. הליגה פורחת למרות מה שהדיינים עושים בהנף יד ובלי מחשבה. ההחלטה ההזויה לסגור יציעים בנתניה, הצמידה את שני מחנות האוהדים כשרק בד יוטה מסכן מפריד בין הניצים. התוצאה: חפצים, קללות ואי ביטחון כללי לאוהדים שרובם לא ידעו בכלל על מה העונש.
אז שאפו דיינים (ומשטרה שסירבה לאפשר לאוהדי ב"ש לשבת ביציעים הסגורים) - גם הצלחתם לסכן אנשים שרק רצו לבוא לראות משחק וגם אני די משוכנע שהתובע ידאג לעוד דו"ח פומפוזי שמטרתו יהיה להוות בסיס איתן לעונש הבא.
אל תשכחו להיכנס להאשים את כל העולם חוץ מאת עצמכם. אנא, תפסיקו להפריע לנו.
מתבגרת בכל דקה שעוברת. ב"ש חוגגת ניצחון חוץ שלישי ברצף (ברני ארדוב)