$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

תעשו לנו טובה - תמשיכו לא לספור אותנו

הפועל ב"ש שעושה חיל באירופה, לא השאירה סיכוי למכבי תל אביב. אלמוג בוקר מסכם את התצוגה ומדגיש: "אנחנו לגמרי מוותרים על המחמאות"

אלמוג בוקר
אלמוג בוקר  01.11.22 - 09:52

תגיות: ליגת העל

תעשו לנו טובה - אל תספרו אותנו. תמשיכו לחשוב שיש רק שתי קבוצות בליגת העל ויותר מזה, אנחנו גם לגמרי מוותרים על המחמאות בגין ההישגים בקונפרנס ליג. כן כן, הישגים גדולים, אבל תכף נדבר על זה. הפועל באר שבע, עם רשימה ארוכה של שחקני הרכב על הספסל, עלתה אתמול למחצית הראשונה מול מכבי תל אביב בלי תירוצים ובידיעה שזה משחק העונה שלה.

אתמול, כמו ביום חמישי בוולנסיה ואחרי שלושה משחקים בעשרה ימים, האדומים לא השאירו סיכוי לקבוצה מתל אביב, שתקציבה גדול פי 2 מזה של באר שבע. כמעט כל אחד מהשחקנים שקיבל את ההזדמנות מאליניב ברדה - הוכיח שהוא ראוי לה. פאון, אליאס, גורדנה, שגיב יחזקאל בתפקידו החדש וכמובן שאפי סולימאנוב (מספר 1 על הדשא), לא הפסיקו לרוץ וגרמו לאיביץ’ להוציא את שני האסים שלו כבר במחצית הראשונה.

בעשרה שחקנים, למכבי תל אביב כבר לא היה שום סיכוי ובאר שבע מחוזקת בספורי, חטואל וחמד, עשתה ככל העולה על רוחה. חטואל, כמו תמיד, הוכיח איזה כישרון ענק הוא, והפעם גם זהבי ואוסקר גלוך יכלו לראות את זה - מהיציע. אבל המשחק אתמול הוא לא הסיפור הגדול, אלא דווקא מה שקרה ביום חמישי בוולנסיה.

באר שבע הגיע לספרד עם הגב לקיר, למשחק מול אחת הקבוצות הבכירות בספרד, זאת שהגיעה בשנה שעברה לחצי הגמר ליגת האלופות, והזכירה את הקבוצה שניצחה פעציים את אינטר והוציאה תיקו נגד סאות'המפטון באנגליה. הפעם, זה קורה בלי כוכבים גדולים, אלא עם חבורה של לוחמים שמשחקים בשביל הסמל.

רובם אומנם לא שחקני בית, אבל לגמרי מרגישים שזה הבית שלהם. ממיגל ויטור, דרך שי אליאס ועד איתי שכטר שקופץ כמו בכיר אוהדי האולטראס, ונשאר בסוף עם תחתונים כדי לתת לאוהדים גם את החולצה וגם את המכנסיים שלו. מוקדם לדעת איך תגמר העונה הזאת, אבל ברדה ומליקסון, שעשו אתמול בית ספר לאיביץ׳, מצליחים להוציא מהסגל שבנו הרבה יותר ממה שבאמת יש בו. השלם גדול מסך חלקיו ובמקרה של באר שבע - הביחד הוא כל ההבדל.

ועוד הערה אחת: זכיתי ללוות עם אשתי וילדיי את הקבוצה למשחק נגד ויאריאל בוולנסיה ובדרך צפינו גם באתלטיקו מדריד נגד באייר לברקוזן בליגת האלופות וריאל מדריד נגד ג׳ירונה בליגה הספרדית. 60 אלף איש ואשה בכל אחד מהמשחקים היו בברנבאו ובאיצטדיון של אתלטיקו, אבל זה לא משתווה לתצוגת העידוד של האוהדים האדומים של ב"ש.

גם 2,000 איש שעשו את כל הדרך מישראל לספרד, נשמעים יותר מהאלפים שליוו את ויאריאל. וזה עוד לפני שדיברנו על התפאורה. אז אל תספרו את הקבוצה, אבל לפחות תפרגנו לקהל האוהדים המדהים של באר שבע ולאולטראס שהתצוגות שלהם מדי משחק כבר הפכו לשם דבר באירופה.

הכתוב הינו טור דעה.