שלוש שנים זה אמנם לא הרבה זמן, אבל זה גם לא מעט זמן, בטח לא כשמסתכלים על התקופה הזו לפני שנת 2020 ואחריה. אי שם, בדצמבר 2019, כשעוד רק שמענו על נגיף מסתורי שתקף כמה אנשים אי שם במזרח הרחוק, התחוללה במדינת ישראל אחת הסנסציות הספורטיביות הגדולות וכמובן, במפעל שבו הדברים הכי קסומים קורים - בגביע המדינה.
ולדימיר איביץ', שבעונה שלפני כן השיב את האליפות לקריית שלום אבל נעצר בחצי גמר גביע המדינה מול בני יהודה, הגיע לסיבוב ח' עם מכבי תל אביב לקרב ראש בראש מול מאמן שעד אז כנראה לא הכיר - ניר ברקוביץ'. הסרבי והאלופה התארחו באיצטדיון בעפולה מול הפועל אום אל פאחם שאז, כמו היום, הייתה בליגה הלאומית.
עם הרכב די משני, מכבי תל אביב פתחה את המשחק מצוין ובזכות שערים של אבי ריקן (13) ואילון אלמוג (32) עלתה ליתרון 0:2 מבטיח. ספק אם הקהל האדום שגדש את האיצטדיון בעפולה האמין בשלב הזה לתסריט שהערב הזה הוביל, אבל את ההמשך כולנו כנראה זוכרים. טאדאס קיאנסקס החזיר את האדומים לחיים עם שער בדקה ה-42, שער עצמי אומלל של שחר פיבן קבע שוויון בדקה ה-50 וריף מסיקה (שגם היום משחק באום אל פאחם) הרעיד את היציעים עם ה-2:3 הבלתי נשכח בדקה ה-78.
אילון אלמגו. היום באוסטריה (דני מרון)
בנוף אחר, עם שחקנים מעט שונים וסיטואציה קצת אחרת, ולאדן איביץ' וניר ברקוביץ' ייפגשו שוב בשבת הקרובה כשמכבי תל אביב תארח את סקציה נס ציונה במחזור ה-12 של ליגת העל. לצד העובדה שהצהובים הוגרלו שוב מול אום אל פאחם בסיבוב ח' של גביע המדינה, שיתקיים לקראת אמצע חודש דצמבר, קפצנו אחורה בזמן לראיונות עם כמה מגיבורי ה-2:3 הסנסציוני שאירע בדצמבר 2019 על אדמת עפולה.
שלושתם פתחו בהרכב, שלושתם היו על המגרש לכל אורך 90 הדקות. ריף מסיקה, שרון לוי ותומר ליטבינוב היו כמה מהשחקנים שרשומים על אחת ההפתעות הגדולות ביותר בתולדות גביע המדינה. ההכנות עם ניר ברקוביץ', התחושות הקשות בפיגור 2:0 בדקה ה-30 מול אלופה, הסיפור המוזר באוטובוס לפני היציאה לאצטדיון והחוויה הבלתי נשכחת בגביע המדינה – כך הם זוכרים את ערב הקסם בעפולה.
"היינו אז קבוצת אמצע טבלה בליגה הלאומית", החל כובש שער הניצחון ריף מסיקה, שגם חזר לאום אל פאחם העונה ויפגוש את מכבי ת"א שוב בגביע, לשחזר את מאורעות אותו יום. "כמה שזה יישמע תמוה, לפי מה שאני זוכר לא כל כך התעסקנו במשחק הזה, אלא יותר בליגה. דיברנו על זה שאפשר לעשות משהו, אבל בדקה 30, כשכבר היינו בפיגור 2:0 וזה היה נראה שזה הולך למקומות פחות נעימים, רצינו כבר שהמשחק ייגמר".
ריף מסיקה. קאמבק הירואי (דני מרון)
אלא שפתאום, שער נגיחה של קיאנסקס לפני ההפסקה שינה את המציאות באיצטדיון בעפולה: "פתאום הגיע השער ועם דחיפה מטורפת מהקהל שלנו, נכנסנו לחדר ההלבשה והאמנו שאפשר לעשות את זה. ניר ברקוביץ' כמו ניר ברקוביץ', העלה אותנו בהרכב התקפי ואמר לנו ללכת לשחק כדורגל וליהנות. עלינו באמת בטירוף למחצית השנייה, אחרי כמה דקות נכנס העצמי של פיבן ואז שער הניצחון שלי. היו לי כמה רגעים מאושרים ופיקים משמעותיים בקריירה, כמו בשנה שעברה בריינה, אבל שער הניצחון ההוא על מכבי ת"א - אני לא חושב שחוויתי משהו כזה בקריירה".
שחקן נוסף שפתח ושיחק לכל אורך הערב בעפולה הוא המגן שרון לוי, שמשחק כיום בבני שפרעם מליגה א'. "לא היה מקום אחד פנוי באיצטדיון באותו יום. אני זוכר את המשחק טוב מאוד, לא באנו עם הרבה ציפיות למרות שבכדורגל הכל יכול להיות. עלינו למשחק וידענו שאצל ניר ברקוביץ', לא משנה מה קורה, אין דבר כזה לשחק בונקר. באים לשחק פתוח. בדקה ה-30, כשכבר היה 2:0, עוד קיווינו לצאת מהמשחק הזה בצורה יפה. חטפנו גול מחוסר ריכוז וידעתי שעוד טעויות כאלה יובילו אותנו למצב לא טוב. משום מקום פתאום חזרנו וכל הערב הזה השתנה".
גם לוי לא שוכח את העוצמות המטורפות באיצטדיון בעפולה: "משהו באווירה פתאום הרגיש אחרת אחרי ה-2:1. הקהל דחף אותנו והגולים נכנסו. אחרי המשחק אני זוכר אווירה של אליפות באום אל פאחם. הכבישים היו חסומים, כל הרכבים בחוץ עמדו וחגגו". מגן אום אל פאחם חזר אחורה בזמן ונזכר באירוע שונה מהרגיל שקרה עוד לפני המשחק: "הגענו לחניון בעפולה שממנו אנחנו עולים על אוטובוס לאצטדיון. עלינו עליו ופתאום ראינו כמה ילדים ונערים שנוסעים יחד איתנו למשחק, לא כל כך הבנו מה הסיפור".
איביץ'. זכרונות פחות נעימים (דני מרון)
תומר ליטבינוב, שוער עירוני טבריה כיום והאיש שעמד בין הקורות של אום אל פאחם באותו ערב היסטורי, זוכר גם הוא את שעות הצהריים שלפני הסנסציה: "הייתה אווירה מצחיקה שם לפני המשחק. עלינו לאוטובוס והוא היה מפוצץ בשחקני נוער ונערים. הם באו איתנו כדי לשמש כמביאי כדורים במשחק הזה לדעתי, אבל בכל מקרה הייתה אווירה מיוחדת על האוטובוס".
גם ליטבינוב זוכר את הגישה של ניר ברקוביץ' ושל הקבוצה לפני הניצחון הגדול: "ברגע שקיבלנו את ההגרלה, התרגשנו שזאת מכבי ת"א. ניר הוא מאמן שלא מפחד ודוגל בכדורגל התקפי, הגענו כדי להנות ולשחק כדורגל שמח וזה מה שהביא אותנו להפתעה הזאת. כל החיים שלי, גם כשמובילים עליי ועל הקבוצה שלי, אני מאמין שאפשר להפוך את התוצאה. ככה הרגשתי במחצית וככה בסופו של דבר קרה".