פגרה היא דבר מרענן כמו מים, אבל גם נוזל החיים יכול לגרום לחלודה, וזה בדיוק מה שקורה כרגע עם קבוצות ליגת העל. מכבי חיפה היא חלק מזה, אלא שהניצחון אמש על בני סכנין יחד עם הפצועים שיחזרו בשבוע-שבועיים הקרובים, יסירו את ספיחי הפגרה כמו מכסחת דשא טובה.
האלופה צריכה להגיע למפגשים מול הפועל ב"ש ומכבי ת"א חדה ומלוטשת כמו שהיתה לפני המונדיאל והכל מוביל לשם. עם החדות הרגילה, מכבי חיפה היתה מסיימת אמש עם 1:6 מול סכנין. היו גם חיסורים של צ'ארון שרי ודולב חזיזה. במצב הזה, ברק בכר הציב את דין דוד בעמדה זרה לו. להרחיק את דין דוד מהשער מול צפיפות כמו מול סכנין, זה כמו לזרוק ילד ברחוב הומה אדם בחו"ל ולצפות שימצא את הדרך הביתה.
אבל לדוד יש אינסטינקים של חלוץ. המהלך האוטומטי שלו הוא להצטרף כחלוץ ולהגיע למקומות המסוכנים בתוך הרחבה. פעם אחת הוא החמיץ מול גד עמוס, אבל השער הראשון, שפרץ את הבונקר, הרגיש כאילו דין דוד ידע בדיוק איפה להיות בתוך ההמולה, בתוך תיבת החמש מול שער חשוף.
חוץ מזה, היה משהו מנומנם אמש בסמי עופר. עד הדקה ה-70, למעלה מ-27 אלף ירוקים נכחו, אך לא השפיעו. היה רגע שבו צ'ארון שרי נכנס למגרש, שתי סטירות שלו לכדור (גם אם לא היו מדויקות) העירו את הקהל אבל גם את מכבי חיפה. כשסמי עופר עירני גם הקבוצה מתנהגת בהתאם, ועומר אצילי וניקיטה רוקאביצה סגרו סיפור.
מרגיש נוח כשהוא קרוב לשער. דוד (אלן שיבר)
עוד לפני המשחק, השיח היה סביב צוות השופטים בראשותו של נאאל עודה. האם נראה תוספות זמן ארוכות כמו במונדיאל ומה תהיה רמת השיפוט אחרי פגרה ארוכה. כצפוי, נראה שגם עודה בא חלוד. הפנדל שלא שרק אחרי תפיסה ברחבה על פייר קורנו היה מוזר.
היה לו ברור שטעה, אז כשבאו אליו בטענות, אז עודה לבש את חליפת השריף והחל לשלוף צהובים לכל מי שתהה איך זה לא פנדל. עבדלואי סק וברק בכר חטפו "קנס" כי העזו לפנות לשריף. שים אצבע על האוזן, תבקש סבלנות ותשרה רוגע בבלאגן שאתה עצמך יצרת במקום להוסיף שמן למדורה. גם במחצית הראשונה עודה לא שרק לפנדל ברור על פרנדזי פיירו. אז נכון שפיירו הוא לא מסי (על מהלך דומה במונדיאל הכוכב הארגנטינאי קיבל פנדל), אבל החוקה זהה בגביע העולמי ובליגת העל. כאן גם שופטי המסך נרדמו והמהלך הזה עבר בשקט.
מלבד הנקודות, ניקיטה רוקאביצה יכול להיות הבשורה של מכבי חיפה מהמשחק אמש. שער בכורה אמש זו לא הורדת חלודה של פגרת מונדיאל אלא של ארבעה חודשים. חלוץ שהורגל לשחק ולכבוש כמעט בכל משחק, מלך שערי בליגה במשך שנתיים, פתאום הפך לשחקן משלים. בגילו, גם זה מביא להצטברות של חלודה. את המצב שסידר לו בגאונות צ'ארון שרי, אחד כמו רוקאביצה רץ לחגוג עוד לפני שהכדור ברשת. בסוף הוא כבש עם הראש, אבל זה הרבה מעבר לשער הזה מבחינת מכבי חיפה.
החשבון בחלק הקדמי פשוט: אצילי שווה 20 שערים בעונה, פיירו 12-14 ושרי יביא כרגיל דו ספרתי. דין דוד ודולב חזיזה יתנו את שלהם וכאן צריך בונוס. ניקיטה רוקאביצה יכול להיות הבונוס הזה. עוד שחקן של מספרים בחלק הקדמי, כזה שנותן 7-8 שערים. נכון שאמש היה הראשון שלו, אבל כשהאוסטרלי יוריד את החלודה, אז הוא והרשת של היריבות יחזרו למערכת זוגית פוריה.
לסיכום, ברק בכר אוהב לסמן אתגרים ולחשוב רחוק. אז כרגע הקבוצה שלו עם שבעה ניצחונות רצופים והרצף שלו בכרמל עומד על עשרה (בעונה שעברה). השיא הכללי במכבי חיפה עומד על 11 ניצחונות רצופים, עוד מתקופתו של רוני לוי בתחילת המילניום. בחישוב פשוט: העובדה שהפועל ב"ש ומכבי ת"א ישחקו מול מכבי חיפה עד המחזור השישי, שבירת השיא הזה שווה אליפות שלישית ברציפות.
האם המשחק הזה ישחרר אותו? רוקאביצה