שונאים, סיפור אהבה: קבוצת השנה בליגת העל

בלא מעט חלקים לאורך העונה הזו, הפועל ירושלים היתה הקבוצה השנואה בליגת העל בכדורגל. ביחס לגודלה ומעמדה ההיסטורי, לעתים היא אף התעלתה בקטע הזה על מועדונים שנויים במחלוקת כמו בית"ר ירושלים או הפועל תל אביב. תוסיפו לכך את מופעיו השגרתיים של המאמן זיו אריה בסיום משחקים, וקיבלתם עצם אמיתית בגרון של חובבי הכדורגל הישראלי. עוף מוזר שקשה למיינסטרים לעכל.

ההסבר לכך הוא דווקא פשוט: הפועל ירושלים מוכיחה, מעונה לעונה, שאפשר גם אחרת. שההרגלים הביזאריים שמלווים את חייו של הכדורגל הישראל אינם גזירת גורל. שאפשר להאמין במאמן גם כשמפסידים. שניתן לסמוך על שחקן שפחות סמכו עליו במקומות אחרים. שרצוי להתנתק מנגינת החליל הצבועה של התקשורת שממליכה מלכים ומסמנת נבלים כמעט מדי יום. שסוכנים לא צריכים לנהל את המועדון ותרבות החלפת הסגלים טובה רק להם. ושיש חיים גם בלי כל הטביבים והיואב כצים למיניהם.

בישראל אלו דברי כפירה של ממש, וככל שתרבות הנגד של הפועל ירושלים תייצר כך הצלחות על המגרש, האנטי כלפי האדומים מירושלים רק ילך ויגבר. דמותו המצחיקה של זיו אריה היא רק התירוץ לכך. התופעה הזו מזכירה, במידה לא מעטה, את האנטגוניזם שחשים כלפי התל אביבים במקומות שונים בישראל. עצם הגישה שאפשר גם לחיות אחרת, מוציאה מאלו שלא מצליחים לעשות זאת לא מעט רגשות שליליים. כך גם הפועל ירושלים.

הכישרון של מועדון כזה להכיל דמות כמו זיו אריה ולהתמקד בידע והמקצוענות שלו, הוא הציר הנוכחי של הסיפור. ברוב המועדונים, הקטנים והגדולים, זיו אריה לא היה מגיע ליום שבו הוא רואה באופק העפלה למפעל אירופי. הוא היה מפוטר כבר אחרי הכישלון הראשון שלו להעפיל מיד לליגת העל. או אחרי שיתוף של שישה זרים. או בתום עוד הפסד שסיבך את הקבוצה בתחתית. או בעקבות איזו פליטת פה לא מצחיקה במסיבת עיתונאים. רוב המועדונים, הקטנים והגדולים, היו מגישים כבר מזמן את הראש שלו לתקשורת הצמאה לדמו. אבל בהפועל ירושלים, רחמנא ליצלן, רצים לטווח ארוך. והמאמן, תחזיקו חזק, הוא הסמכות העליונה שאין לערער עליה. באמת מוזר.

כשכל המופע הזה מגיע למקום הרביעי, עם שני ניצחונות מרשימים על מכבי חיפה, אפשר בהחלט לחלק כבר עכשיו להפועל ירושלים את כתר "קבוצת השנה בכדורגל הישראלי", אחרי, כמובן, הקבוצה שהפסידה לה במוצ"ש האחרון. הפועל ירושלים היא קבוצת השנה לא רק בגלל המיקום בטבלה שלא תואם את תקציב השחקנים של הקבוצה. הפועל ירושלים היא קבוצת השנה לא רק בזכות עבודת האימון של זיו אריה וההתעקשות שלו שלא להתמכר לשוק השחקנים הלא הגיוני שכופים כאן סוכנים ובעלי קבוצות מדי עונה בעונה. היא קבוצת השנה בגלל התקווה שהיא נותנת למועדונים מסוגם, שקמלים תחת הפער שבין ההווה לעבר שלהם.

מה שיפה בסיפור של הפועל ירושלים הוא ההתעקשות לא לקצר שום מסלול בדרך למקום בו הם נמצאים היום. ואם צריך להתחיל מחדש, שוב, בליגה ג', אפילו בליגה ג', אז קדימה. כל עכבה היא לטובה, אם באמת מתייחסים אליה כך. לא פעם, למשל, שאלת האמצעים של מועדון אוהדים עלתה והעיקה על הפועל ירושלים, והנה, בשנה האחרונה, האדומים התגברו גם על המחסום הזה, כאשר צירפו את אורי אלון והארנק שלו לתמוך, חלקית, בתזרים המזומנים.

כעת, אחרי ההצלחה הכבירה והמהירה הזו, האתגר העתידי של הפועל ירושלים יהיה לעמוד בציפיות שפתאום צצו והמציאות שהשתנתה. מושג כמו "הצלחה מהירה" בהקשר של הפועל ירושלים יכול להצחיק אנשים מסוימים. הרי התלאות שהמועדון הזה עבר בליגות הנמוכות רמזו לא פעם שהוא לעולם כבר לא יחזור לליגה הראשונה, ובטח לא יתבסס בה. הכל קרה כל כך לאט, והנה, פתאום, תוך שנתיים בלבד, 11 חודשים אחרי שהקבוצה ניצלה ברגע האחרון מירידה, היא בדרך לסיים עונה כקבוצה הרביעית באיכותה בישראל. זה יכול לבלבל.

המעבר מבישול איטי למזון מהיר, גורם לרוב לקלקול קיבה. מישהו עוד עלול להתגעגע להישגים האלה בעתיד, או אפילו שלא להסתפק בכך בהמשך. כי בסוף כל משפט על הפועל ירושלים כדורגל, מסתתר לו איזה חלום על הפועל ירושלים בכדורסל, ואשליות מהסוג שמוכרים דמויות כמו מתן אדלסון. הפועל ירושלים הוא אולי המועדון היחיד בעולם שיש לו יותר אוהדים בכדורסל מאשר בכדורגל. עם אורי אלון, למה שאוהדי הכדורגל לא ידרשו תארים דומים כמו בכדורסל במסגרת החזירות שאורבת בפינה? למה שהאנשים ששמחים היום על המקום הרביעי, לא ישכחו מהר מהי תקרת הזכוכית האמיתית של המועדון הזה?

המבחן הזה יתחדד כאשר זיו אריה יעזוב את המועדון. הפועל ירושלים ניסתה לא מעט מאמנים לפניו, אנשי מקצוע מכל הסוגים, עד שמצאה את האחד שלה. לא כל המאמנים הישראלים שקדנים ולמדנים כמו אריה, ולא בטוח שהבא אחריו לא יצדיק את הסבלנות שהמאמן הנוכחי קיבל.

אבל למועדון שעבר את הגיהנום של ויקטור יונה ויוסי סאסי, מכשולים כאלה בעתיד הם חופשה נעימה. השונאים הרבים של הפועל ירושלים בוודאי מחכים ליום הדין הזה, אבל עד שזה יקרה – מומלץ גם להם ללמוד שאפשר לנצח את ההרגלים של הכדורגל הישראלי, כמו ג'ורדי קרויף ומיץ' גולדהאר, מבלי שיהיה לך את הכסף שלהם.