$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

והוא ירוק: משמעות הקאמבק של רפאלוב לחיפה

נוצר חור אותו הקשר לא יסגור לבד, אבל הוא יכול להוסיף המון. טור אוהד

תמיר אלחיאני
תמיר אלחיאני  16.06.23 - 14:11

ימים לא פשוטים בכלל עוברים עלינו בכרמל. היציבות והקרקע המוצקה שעליה עמדנו במהלך שלוש השנים האחרונות הולכים ומתערערים דרך סדרת עזיבות דרמטיות. אי ודאות אופפת את הקבוצה במקרה הטוב. במקרה הגרוע, זה נראה כמו קבוצת הווטסאפ של החברים הירוקים. שלא נדע מצרות.

אחרי עזיבתו המוקדמת של ברק בכר, נחתו עלינו פצצות גם ברמת עזיבות מבכירי הסגל. מוחמד אבו פאני ועומר אצילי הם, כמובן, השמות המרכזיים שמותירים בסגל ובלב שלנו חור, ונשאלת השאלה - איך והאם ניתן לסגור אותו?

מקצועית, עוד רבה המלאכה וארוכה הדרך לאיזשהו סוג של אושר, או אפילו שביעות רצון. אבל בכל הנוגע לחור שיש בלב, שובו של ליאור רפאלוב הביתה, לחולצה הירוקה, לאחר 12 שנים מופלאות וקריירה אירופית מטורפת בבלגיה, בהחלט מסייע לסגור חלק לא קטן ממנו.

לעת עתה, לפחות, נראה כי עיקר הערך בהחתמתו של ליאור הוא סנטימנטלי-נוסטלגי. זו סגירת מעגל מרגשת, הנער שראינו עולה במו עינינו עולה אל הדשא ועושה את צעדיו הראשונים כשחקן במדי מכבי חיפה חוזר אלינו כגבר מבוגר, עטור הישגים ותהילה, בכדי לחנוך את הדור החדש ולסייע בבניית עתיד המועדון.

צריך לומר בכנות - אנחנו ממש גרועים בסגירות מעגל שכאלו עם כוכבי העבר של המועדון. או שהם לא חוזרים אלינו (ברקו, כיאל ותומר חמד), או שהם חוזרים אלינו כשהמנוע כבר שפוך ותורמים בעיקר כאבי ראש ואי שקט בחדר ההלבשה ומול הקהל.

ליאור רפאלוב חוזר לארץ בגיל מבוגר יותר מכל אלו שהזכרתי קודם,  ומקנן החשש שגם אם כל הכוונות תהיינה טובות, אולי הוא לא יצליח להביא אותן למימוש על המגרש. השעון, בסופו של דבר, משיג את כולם, גם אם שיחקו יותר מ-40 משחקים בעונה שעברה יש להם רעמת שיער שחורה משחור על הראש לקראת גיל 40.

הדרך הטובה ביותר להתמודד ולבחון אם החזרה של ליאור רפאלוב למכבי חיפה היא כדאית, היא באמצעות תיאום ציפיות משני הצדדים. מבחינת הקהל, זה על פי רוב די מיותר. לא נראה לי שיש אוהד אחד מיושב בדעתו שמאמין שליאור רפאלוב בגילו הנוכחי יוכל לתת את מה שנתן לפני יותר מעשור. אפילו לפני שנתיים.  אם אני מתרגם את זה לפסים מעשיים יותר, מבחינתי, אם ליאור מסיים את העונה עם חמישה שערים וחמישה בישולים, מצליח להחיות את המשחקים שהוא נכנס אליהם ובאמת לתת מהניסיון שלו בדקות קשות - הוא עשה את שלו, וכל מה שמגיע מעבר לכך זה בונוס.

אם יש מישהו שמאמין שליאור הגיע כמחליף לעומר אצילי, לדוגמא, אני באמת ממליץ לו לחפש תחומי עניין אחרים. לליאור רפאלוב אף פעם לא היו את המספרים של עומר אצילי, כל שכן בשלהי הקריירה שלו. זה לא שם, ממש לא. הוא נותן דברים אחרים, חשובים מאוד, כוכב כדורגל של ממש, אבל זו לא הסיטואציה.

מבחינת ליאור, נדרשת פחות או יותר אותה ההבנה. הוא מגיע למועדון שבו הוא לא הכוכב הגדול ביותר, אולי אפילו לא על העמדה שלו. לא מדובר בסיטואציה שבה הגיע יוסי בניון כמנהיג יחיד לקבוצה מפורקת. למרות כל השחרורים, יש במכבי חיפה עדיין שדרת הנהגה ברורה מאוד ושחקנים שהם פיגורות דוגמת צ'ארון שרי, דולב חזיזה, עבדולאי סק, דיא סבע (בתקווה שיישאר) ועוד. הוא יצטרך להשלים עם העובדה שהוא יפתח משחקים רבים מהספסל, וזה יכול להיות לא קל גם בעבור שחקן מבוגר ובעל קלאס כמו ליאור.

שלא נתבלבל - ליאור לא מגיע להיות שחקן שולי ולקבל דקות זעומות סטייל רוקאביצה. גם בגילו המתקדם למדי, היכולות שלו מול השער, ראיית המשחק, החוכמה והניסיון יכולים להיות גורם מכריע עבור מכבי חיפה העונה.
הוא ישחק לא מעט, לדעתי, בין אם כמחליף ובין אם במשחקים מסויימים בהרכב הפותח, ויכול מאוד להיות שכמו ראובן עטר בשעתו, הוא יהיה התוסף לדלק שיריץ אותנו קדימה.

העתיד, אם כן, מעורפל בכפר גלים. עוד רב הנסתר על הגלוי בכל מה שנוגע למכבי חיפה מודל 23/24.  אבל אין שום ערפל, שום ספק בתחושת השמחה שלי לראות את ליאור רפאלוב ירוק.

כמה טוב שבאת הביתה, כמה טוב לראות אותך שוב. אם יש דבר אחד שמובטח במאת האחוזים, זה קאמבק לשיר השחקן מספר 2 בכל הזמנים בליגה שלנו (הראשון תמיד יישמר לרגל שמאל ההולנדית).

והוא ירוק!