הרבה מאוד עבר על אליניב ברדה מאז שהחליט לוותר על החלום האירופי, להיפרד יפה מגנק ולחזור להפועל באר שבע. שלוש אליפויות בתור שחקן, שני גביעים בימים שלאחר הפרישה ושלל רגעים גדולים שיחקקו בספר דברי הימים של המועדון המפואר מבירת הנגב. היום (שישי) מאמן האדומים סיכם את התקופה השנייה שלו במועדון בראיון מיוחד לאתר הרשמי שלו.
2013/2014– החזרה להפועל ב"ש
"כשהגעתי לאימון הפתיחה ואמרו שהוא יהיה פתוח לקהל, הסתכלתי על היציעים וראיתי כמעט 5,000 צופים בווסרמיל. זה היה מצמרר. אימון פתיחה כזה לא זכור לי. אני יכול להגיד ש-90% מההמלצות היו: 'אתה עושה את טעות חייך, אין לך למה לחזור'. לא השתלם לי מקצועית לחזור כי יכולתי להישאר באירופה עוד שנתיים לפחות, ובטח שלא כלכלית כי יכולתי להשתכר טוב יותר. למרות זאת, משהו בפנים אמר לי ולמשפחה שצריך לסגור מעגל ולחזור הביתה למקום שגידל אותי, למקום שנתן לי את הערכים כבנאדם. זאת הייתה סגירת מעגל מבחינתי, שבסופו של דבר עלתה על כל הציפיות".
2014/2015– השלושער שכבש מול מכבי ת"א בווסרמיל
"רגע קסום ובלתי נשכח מבחינתי. היה חשוב מאוד לכל העיר, לאוהדים ולשחקנים לנצח את מכבי ת"א. אני זוכר שעוד גרתי בשכירות בבניין וכשחזרתי לשם אחרי המשחק ראיתי את כל השכנים בחוץ. נכנסתי לבניין וכל השכנים מוחאים לי כפיים, אנשים שאני אפילו לא מכיר. אני חושב שזו הייתה נקודה מפנה מדהימה. הראנו שהפועל ב"ש כאן, וכאן כדי להישאר".
2015/2016– האליפות הראשונה אחרי 40 שנה
"האליפות הראשונה הייתה פרץ של שמחה, אושר וגאווה. ממש גאוות הדרום, גאוות הנגב. אחרי כל כך הרבה שנים להחזיר לפה את התואר ולראות פה בטרנר אנשים מבוגרים בוכים מהתרגשות, זה משהו בלתי נתפס".
2016/2017– השער מול בשיקטאש והמסע הגדול באירופה
"להגיע לשלב בתים באירופה ומעבר, ולעשות כאלה תוצאות מדהימות הראה שהתחיל להיבנות פה איזשהו מרקם. התחילה להיות קבוצה שמאמינה בעצמה. יחד עם הדחיפה שהייתה פה בטרנר והאווירה שנוצרה פה, הרגשנו שאנחנו קבוצה שקשה מאוד לעצור אותה".
2017/2018– "היום ההוא" בלהבים
"עד היום קשה לי לראות את זה. היום אני כבר מצליח להסתכל, פעם הייתי סוגר ישר את הווידאו ולא מסוגל. זה היה במשחקון האחרון באימון, משחקון שהסתיים בתיקו. ביקשתי מברק בכר לתת לנו לסיים והוא הסכים שנשחק עד שיהיה גול מכריע. כדור נבעט אליי והשאר היסטוריה".
"הגעתי לבית החולים והייתי עדיין עם חצי עיוורון בעיניים, אני עם עיניים פתוחות ואני לא רואה. ככל שהראייה חזרה אלי התחלתי לראות יותר ויותר אנשים בבית החולים. זה היה ממש מוקד עלייה לרגל והיו המון אנשים בבית החולים שבאו לבקר. זה היופי פה בעיר הזאת שלנו, אתה מקבל פה מעטפת אהבה וחום מהאנשים כאן. זה משהו שאין בשום מקום אחר".
"האליפות הראשונה? פרץ של שמחה, אושר וגאווה (אלן שיבר)
2018/2019– ההשלמה עם כך שלא יחזור לשחק כדורגל
"לא קיבלתי את זה ורציתי לחזור לשחק. לא עניין אותי מה אומרים הרופאים ולא עניין אותי כלום, אבל לא הצלחתי להשיג אישור מאף רופא. ככל שעבר הזמן והייתי בחוץ התחלתי להבין שאולי זה הסוף. לא מצאתי עד היום תחליף לריגוש של לעלות על הדשא ולשמוע כשחקן את שריקת הפתיחה. זה משבר, מגיל 6 אני בא בבוקר לאימון, מתאמן והולך הביתה, ופתאום אין את זה. לשמחתי, היום אני כבר בשלב ההשלמה המלא ואפילו במשחקונים באימונים אני כבר לא מנסה להשתתף".
2019/2020– זכייה בגביע המדינה בעונת הקורונה
"ככל שהעונה התקדמה עברנו של שלבים בגביע. זה היה מוזר, כי לשחק משחקי גביע וליגה בלי קהל זה משהו לא רגיל. העונה הסתיימה מתוק מאוד עם זכייה בגביע ולא חגגנו עם הקהל כמו שצריך. אבל עדיין, הזכייה הזאת הייתה משהו מאוד מתוק".
2020/2021– טעימה ראשונה מעמדת המאמן
"כשיוסי אבוקסיס עזב, אמרתי לאלונה ברקת שאני לוקח את הקבוצה באופן זמני ושחייבים להביא מאמן. לא הרגשתי שנכון יהיה לי כרגע לרדת לקווים, אבל המועדון נשאר בלי מאמן ולקחתי את המושכות עד שימונה מחליף. כשזה קרה, חזרתי לתפקיד שלי כמנהל מקצועי".
2021/2022– הזכייה בגביע המדינה כמאמן, והפעם עם קהל
"הזכייה כמאמן בגביע המדינה זה רגע שיישאר חקוק אצלי. גם כשלקחתי את הקבוצה באותה עונה אמרתי שאני רק מחכה לחזור לתפקיד המנהל המקצועי. אבל התקדמנו משחק, ועוד משחק, ועוד ניצחון וראינו שאנחנו מתקדמים שלבים בגביע ושלא יהיה מקום להביא עכשיו מחליף. זה ילך איתי כנראה כל הקריירה".
2022/2023– עונה ראשונה כמאמן
"הלוואי שהייתי יכול להיות שחקן ושבתור מאמן היה אישור להיכנס לדשא. הרבה פעמים קורה שאני ממש עוד שנייה נכנס ואני עוצר עצמי וחוזר חזרה אחורה. אני טמפרמנטי, חי, נושם את המשחק ומגיב כמעט לכל אירוע שקורה. כל דבר קטן חשוב לי. אני ככה גם באימונים, אני עובר עם שחקנים לפעמים על אלמנטים שנראים להם קטנים, אבל בסופו של דבר הם עושים הבדל גדול".
"אחד הדברים הכי טובים שעשיתי היה להתקשר למאור מליקסון מיד אחרי שלקחתי על עצמי את תפקיד המאמן. אמרתי לו: 'מלי, אני כנראה אקח את הקבוצה לאמן, אני צריך אותך לידי'. התשובה שלו הייתה: 'תגיד לי מתי האימון'. אני חושב שזה אחד המהלכים שעזרו לי מאוד גם השנה. עם כל מה שעברנו השנה, עם הקמפיין באירופה ועם כל כך הרבה משחקים. אנחנו מאמינים בצוות, אנחנו מאמינים בשחקנים ובקהל הזה, מאמינים בהנהלה שנותנת לנו את כל הכלים. נבנה פה מועדון, נבנתה פה מסורת, נבנה פה משהו מאוד מאוד חזק. ברגע שאתה מייצר כזו המשכיות, של עשור שלם, זה אומר שאתה פה כדי להישאר".
לסיום, נשאל האם האמין שב"ש תזכה בכזאת כמות של תארים וטען בצחוק: "לא. שאפתי ליותר. האמת? אני חושב שמגיע לעיר הזאת לעשות ליגת האלופות. בשבילי זאת תהיה סגירת המעגל הכי טובה שיכולה להיות".
"הזכייה בגביע. רגע שיישאר חקוק אצלי (אלן שיבר)