1.ניסינו וניסינו, ובסוף ויתרנו. ניסו אביטן התייצב מול פני האומה ולא ניסה לתרץ את התבוסה מול תינוקות מסאי. השמיכה קצרה בחדרה, דיא לבאבידי מורחק ובמחזור הבא יש לאחיין של שלום אביטן את סכנין על הראש. בפיגור 3:1 ובנחיתות מספרית, כשעוד מחצית שלמה לפנינו, הושלכה המגבת לזירה. חיפה ריחמה, והלוח הפסיק להתעדכן ב-5:1. מגובה הדשא נראה הגיוני למדי להניף דגל לבן בעיצומן של נפילות השערים מאחורי גבו של גיא הרמן. אם למישהו בעיר של ארובות העשן יש מהלכים בקרייה, כדאי לנצל אותם כדי להקדים את שחרורו של מנשה זלקה ממילואים. נחיצותו של הכדורגלן הכי קרבי בצה״ל למלחמת ההישרדות של חדרה נעשית קריטית מרגע לדודלי.
עד ינואר אלוהים גדול, ובקרוב מאוד נדע מה תהיה תחנתו הבאה של אלעד מדמון, ״הזהבי של חדרה״. בינתיים שולם שוורץ משקיף מלמעלה ומוחא כפיים.
2. כפיים לדגו. באיחור קל, מתחילים להרגיש את טביעת האצבע של מסאי בקוקפיט של הכרמלית. הירוקים שוב תוססים, את האגו השאירו על הרציף בבנימינה. שרי ורפאלוב יורדים באלגנט לרחבת הריקודים. פיינגולד, חג׳ג׳, חלאיילי ושיבלי בוגרים לגילם, ותודה למורה בתיכון שוויתרה לפעמים על נוכחותם בשיעורים של מקצועות הליבה.
הכוח השקט של דגו נותן את אותותיו, ולפני שתחקירני פוטבול מונדיאל רחרחו עשבים שוטים בבת גלים, התבשרנו שתקרית השלט כבר מאחורינו. באופן מגומגם למדי, הזרים של האלופה הודו בטעות, והם שוב איתכם. רואים שש הפרש ממכבי וכבר מתגעגעים לעבדולאי סק. אגב, מישהו ראה את דיא סבע?
דגו. יש טביעת אצבע (אלן שיבר)
3. את ה-4:4 המטורף שנולד בטדי יזכרו לטוב כל מי שאין לו קשר לבית״ר ירושלים והפועל באר שבע. אין הגנות, כמעט כל התקפה מסתיימת עם כדור מפרפר ברשת. כמו בפלייסטיישן. שועה ויונה מצד אחד, תורג׳מן וגנאח מצד שני סיפקו את רגעי הקסם. המאמנים, ברדה ואבוקסיס, לא ידעו איך לאכול את זה. האמת, קשה לעכל ארוחה עם ארבע מנות שמיימיות, וארבע מנות מהגיהנום. מבחינת הקהל הנייטרלי, היה מדובר בעונג צרוף. הקבוצות סיפקו שואו אדיר, שתורגם לנקודה אחת בלבד לכל אחת מהן.
אפרים דוידי, הבלם האגדי של ב״ש, סבור שבמקרים מיוחדים ראוי להעניק צ׳ופרים על פריון בעבודה. על פי מפתח דוידי, תיקו מאופס יהיה שווה אפס נקודות, תוצאות של 3:3 ו-4:4 יקנו למשתתפות שתי נקודות ליגה. אולי שווה לנסות.
4. המשקולת המונחת על כתפיו של ערן זהבי עלולה בשלב מסוים להפיל אותו מהרגליים. הבנאדם או טו טו בן 37, ומועדון שלם יושב לו על הגב. מדובר בפנומן, סוג של רונאלדו כחול לבן. כובש בצרורות. בראש, ברגל, ממצבים נייחים. מה עושה מכבי כשהיא במצוקה? פונה לערן. עד עכשיו, הכדורים מתאימים בול לפציינט, ועדיין כדאי לבדוק בעלון לצרכן מהן תופעות הלוואי.
5. לפתע פתאום הפועל ומכבי פתח תקווה נקלעו לאזור המסוכן, והדרבי הקרוב במלבס מזמן לנו תרחישים מארץ הדרמות. אצל הלוזונים כמעט הופיעו ניצנים של קורת רוח, בזכות פייט רציני שנתנו למוליכה. צעקת ה״יש״ שבקעה מגרונו של בני לם אחרי שער היתרון במושבה התחלפה בסיום בקול ענות חלושה, עם הכנה לדכדוך קל. בצד של עופר טסלפפה המצב לא משהו, חרף נסיונותיו להשמיע צפירות הרגעה. בעקבות התבוסה (4:1) להפועל תל אביב שמענו אותו מחמיא לשחקניו, וניתן היה להבין שהוא מאמין ביכולתם להוציא את העגלה מהבוץ. שירותי הגרר של איתי שכטר המשתפר הועמדו במצב הכן.
שכטר. חווה דרבי חדש (אלן שיבר)