$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

הכל (לא) מקצועי: המאבק על ליאור קאסה הוא יותר מכדורגל

הסאגה סביב קשר בן 18, עם 13 הופעות בלבד בליגת העל, מעידה הרבה יותר על הרצון של מכבי ת"א ומכבי חיפה בבכורה בכדורגל שלנו, ופחות בשחקן - טוב ככל שיהיה. פרשנות

אבישי סלע
אבישי סלע  23.01.24 - 10:42

סאגת ליאור קאסה הולכת ומקבעת את עצמה כסיפור המרכזי של חלון ההעברות החורפי בכדורגל הישראלי. זה מרגיש כמו חוסר פרופורציה די מטורף, ששובר אפילו את השיאים הגבוהים שקורים בדרך כלל במחוזותינו: קשר בן 18, עם 13 הופעות כל הקריירה שלו בליגת העל, הופך להיות המצרך הכי מבוקש - כזה שמאלץ אפילו את יעקב שחר ומיץ` גולדהאר להתערב.

וברור לחלוטין שמדובר כאן במשהו הרבה יותר גדול מאשר עוד שחקן. עם כל הכבוד להבטחות של מכבי חיפה, ברור שהוא לא הולך להיות שחקן משמעותי ברוטציה של הקבוצה (בטח לא בהתחשב ביכולת של גוני נאור, עוד אחד שבא מהפועל ירושלים), גם במכבי ת"א יש אופציות הרבה יותר בכירות במשבצת שלו (כולל קארצב שרק הגיע), וככל הנראה במועד זה או אחר נראה אותו מושאל לקבוצה אחרת - לא משנה היכן ינחת. המאבק הפך לכזה שמתנהל על פרסטיז`ה, על כבוד - בין שני המועדונים החזקים בכדורגל שלנו.

שתי הקבוצות מחפשות לנצח תודעתית את היריבה שממול, הרבה יותר מאשר לזכות בשחקן שהוא בעיקר השקעה עתידית. לקבע מעמד בתור הקבוצה הבכירה בישראל, זו שמושכת אליה את שחקני העתיד - ובכך לבטא סוג של המשכיות. ובעיקר, המטרה היא שהוא לא יהיה אצל היריב - הרבה יותר מאשר להרוויח אותו בצד שלך.

מכבי חיפה, בדרך כלל, מנצחת ב"קרבות" האלה - גם בעניינו של גדי קינדה (לפחות לטענת הירוקים), וכמובן גם בהעברה הגדולה של הקיץ הקודם, זו של דיא סבע. וזו הסיבה שמכבי תל אביב כל כך מעורבת הפעם, מכיוון שיש לה את הרצון "לנצח" את הירוקים - אם לא על הדשא, לפחות בהחתמה של שחקן. קטן ככל שיהיה.

ומעל הכל, המקום של הפועל ירושלים בסיפור הזה מעניין במיוחד: לא משנה כבר למי היא תמכור את קאסה, ברור שהיא הופכת לקבוצה שמייצאת שחקנים - גוני נאור הוא הדוגמא הטרייה ביותר, אבל גם אחמד סלמן ו-וויליאם אגאדה (שנמכר ל-MLS) הם בהחלט חלק מהרשימה. ירושלים היא קבוצה שפיצחה את השיטה למועדוני הביניים בכדורגל שלנו - לייצר שחקנים לגדולות, ומהכסף הזה לצמוח הלאה.

מה שקצת משונה בכל זאת הוא שאלת המחיר, והעובדה שירושלים לא ממקסמת את המצב - למרות ההתעניינות המשוגעת וחסרת הפרופורציות מצד שני המועדונים הכי גדולים כאן. היא קבעה תג מחיר של מיליון יורו, וזהו. זו מצד אחד התנהגות מבורכת ברמה האתית, מצד שני קל לדמיין מה בעלים אחרים בכדורגל שלנו היו עושים עם כזה פרוספקט.

ובסוף, נשאר קאסה עצמו. שחקן שבקושי החל את מסע הקריירה שלו, וכבר נקלע לסאגה מטורפת - כשבכל מקרה, בסופו של תהליך, יהיה עליו תג מחיר גבוה, שיאלץ אותו לעמוד גם ברף של ציפיות. יש שחקנים שמעבר שכזה יכול לפגוע בהם, וזה באמת הסיכון שהוא לוקח בכניסה ליורה הרותחת הזאת. שחקן במקום שבו קאסה נמצא, בעיקר צריך שקט. ולא בטוח שהבלגן סביבו עכשיו עושה טוב להתפתחות שלו.

אבל למכבי חיפה ומכבי ת"א, זה פחות משנה. סוגיית קאסה היא עוד זירה בתוך המאבק הגדול על הבכורה והשליטה בכדורגל שלנו - בין שחר לגולדהאר. בהשאלה מתחומים אחרים לגמרי, נדמה שמכבי ת"א ומכבי חיפה מחפשות "תמונת ניצחון" - הרבה יותר מאשר עוד כישרון, שספק אם יתרום באמת לקבוצה הבוגרת.