$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

ביה"ד קבע: *יין כבשים - לא קריאה גזענית"

החלטה תקדימית. בית"ר זוכתה אחרי קריאות נגד מוחמד הינדי

יגאל גולדשטיין
יגאל גולדשטיין  17.04.24 - 14:54

תגיות: ליגת העל

החלטה תקדימית של בית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל. לאחר שבית"ר ירושלים עמדה לדין בגלל קריאות נגד קפטן מכבי פ"ת, מוחמד הינדי, בה קראו "הינדי *יין כבשים", בית הדין החליט לזכות את בית"ר ירושלים. מדובר בהחלטה תקדימית, שכן בעבר קבוצות הורשעו בגין אירועים דומים.

"אין חולק כי המדובר בקריאה שאף ברף הקריאות במגרשי הכדורגל, הינה חריגה במגעילותה ועל כך לא חולק נציג הנאשמת עו"ד מוזסון. בית הדין עומד במהלך השנים על כך שיש מקום להטלת מגבלות על ההתבטאויות של קהל האוהדים במשורה, הן לאור המחויבות הבסיסית לחופש הביטוי כזכות מוגנת בדין הישראלי והן כשאלת מדיניות אכיפה ראויה, בין היתר לאור השיח הבוטה במגרשי הכדורגל אשר יחייב העמדה לדין סדרתית בהיקפים גדולים אשר, כפי שציין עו"ד מוזסון בתגובתו, תעמיד למבחן את יכולת המערכת להתמודד עימה, תוך הקפדה כמובן על המנעות מאכיפה בררנית".

"אלא שעולה כאן השאלה של המשמעות המעשית של תיקון סעיף 20 .יג בתקנון העוסק בקריאות גזעניות. כאמור לעיל, הנוסח החדש רחב בהרבה מזה שהיה בגרסה הקודמת והוא קובע כעת: ביטויים בעל פה ובכתב ו/או מעשים, הפוגעים בכבוד האדם או קבוצת אנשים מכל סיבה שהיא, ובכלל זה צבע עור, גזע, דת, שפה, דעה פוליטית, מוצא אתני, מוגבלות , מגדר או העדפה מינית. בסעיף זה "מעשים": לרבות נהמות של קהל אוהדים על רקע גזעני ו/או התבטאויות לא נאותות העושות שימוש בשואה ואשר קיבלו ביטוי בדו"ח שופט המשחק ו/או בדו"ח משקיף המשחק. אכן, רבים מהביטויים המשמשים, לצערנו, את אוהדי הכדורגל במגרשים, עולים כדי "פגיעה בכבוד האדם", וקביעת גבולות הגזרה של מציאת הביטוי כמהווה עבירה תקנונית אינה חדה ופשוטה. באשר אנו מצויים פרק זמן קצר יחסית ממועד כניסת הוראת השעה לתוקף, לרבות נהמות של קהל אוהדים על רקע גזעני ו/או התבטאויות לא נאותות העושות שימוש בשואה ואשר קיבלו ביטוי בדו"ח שופט המשחק ו/או בדו"ח משקיף המשחק".

"אכן, רבים מהביטויים המשמשים, לצערנו, את אוהדי הכדורגל במגרשים, עולים כדי "פגיעה בכבוד האדם" וקביעת גבולות הגזרה של מציאת הביטוי כמהווה עבירה תקנונית אינה חדה ופשוטה. באשר אנו מצויים פרק זמן קצר יחסית ממועד כניסת הוראת השעה לתוקף, לרבות התיקון האמור, לא נקבעו מסמרות בפסיקת בית דין זה ובית הדין העליון בכל הקשור לגבולות גזרה אלה. על כן, כאשר אני נדרש כעת להכריע האם הביטוי האמור עולה כדי התבטאות גזענית, כאשר בית הדין קבע בעבר ביחס לביטוי זה שלא ניתן לקבוע חד משמעית שמדובר בביטוי בעל אופי גזעני, אני אקבל את טענת עו"ד מוזסון כי יש מקום ל"דבר מה נוסף" כדי לקבוע שביטוי כלשהו מהווה עבירה על סעיף זה, ופגיעה לבדה "בכבוד האדם" אינה מספקת ואיני מוצא מעבר לכך את הרכיב הנוסף של הגנה על מגזר בר הגנה מובהק במקרה זה. לאור האמור לעיל, אני קובע כי הביטוי האמור אינו עולה כדי התבטאות גזענית גם בהגדרתה המורחבת ועל כן אין מקום לשנות את סעיף האישום בכתב האישום". 

"למען הסר ספק יובהר, שוב, כי אין בקביעתי זו משום הכרה בלגיטימיות של הביטוי הדוחה אלא אך ורק קביעה באשר להיותו נופל בגדר עבירת משמעת של קהל האוהדים. באשר להרשעה בהתנהגות בלתי הולמת, אני סבור כי לאור הרחבת סעיף הקריאות הגזעניות אין מקום להרשעה בהתנהגות בלתי הולמת בכל הקשור להתבטאויות קהל האוהדים, כפי שבית הדין נהג לעשות בעבר ביחס לקריאות המוגדרות בסעיף החדש "התבטאויות לא נאותות העושות שימוש בשואה" (וכי רק התבטאויות אשר נופלות בגדר סעיף 20 .יג תוכלנה להחשב ככאלה אשר יש מקום להעניש בגינן".