עד ה-MG ZS, ריחפו הרבה סימני שאלה לגבי הפוטנציאל של MG לתרגם את המימון והתשתיות של SAIC לרכב משפחתי שצריך לקחת אותו ברצינות. ה- ZS אמנם נחל הצלחה בגרסתו הרגילה והחשמלית והתהדר בשימושיות ראויה אבל זו הייתה בסך הכול נוסחה מותאמת לקהל המקומי, חובב תמורה לשקל. האיכויות שלו, לטעמי היו מחוספסות.
סוד ההצלחה של MG המשוקמת, המחלימה בידיים הסיניות היה כרוך בתחילת שיתוף הפעולה בפיטום יתר. או במילים אחרות: קחו הרבה צעצועים, חימום מושבים ורק אולי, הם שיערו, לא בהכרח תבחינו שהרכב אינו בסטנדרטים שאתם מכירים מהמערב או מיפן. אלא שהגישה הזו, כבר לא ממש עובדת כשהמחירים של השוק חרגו מכל פרופורציה.
לא יכולתי לצלם, אך בעודנו חגורים במארוול R התייצב לימיני BYD אטו 3 ומשמאלי, הקרוסאובר של aiways. תמונה מייצגת לשינויים בדפוסי הצריכה ועומק המתחרים שמקיפים את MG. אבל דווקא עכשיו, MG, שהיו חלוצים בתחום זה, עולים להתקפה בכוחות מחודשים ומגשרים בין המורשת ההסטורית שלהם כיצרן רכבי ספורט להנעה חשמלית.
אז אחרי שפגשנו את ה-MG4 למבחן דרכים אפשר להתוודות; נפתח לנו התאבון לגלות מה עוד זוממים שם על קו אנגליה-שנחאי. מארוול R נפלט מאותו מסלול עם רצפה חדשה, איזון קצוות, איכות מגובשת ובשלה מאי פעם. לא הייתי מעלה על דעתי לכתוב את זה לפני חמש שנים: אבל אנחנו יוצאים למבחן ב-MG עם ציפיות (יחסית) גבוהות.
מארוול
MG חשפו את מארוול R ב-2021, ומתוך הבנה שהמותגים הסינים כבר עלו על הרכבת הם התחילו בהילוך גבוה מאוד כדי לשמר יתרונות שלא יתפוגגו במהרה. מה שיצא להם, בראש ובראשונה הוא רכב כביש שטח מעוצב והרמוני, עם חרטום פרופורציונלי וזנב ארוך, כמעט בסיומת דמוית קופה וחתימות LED אסתטיות. במיוחד מחמיא לו הקו הגולש של רצועת התאורה מאחור וגופי הפנסים.
אם נשווה אותו במידות ל-EHS פלאג-אין הייבריד, יש לו הרבה נקודות זכות; ה-מארוול R ארוך ממנו בעשרה סנטימטרים עם 4.67 מ', בסיס הגלגלים גדול ב-7.3 סנטימטרים עם 2.80 מ', והוא רחב ממנו בכמעט 4.5 סנטימטרים. נקודת התורפה היא נפח תא המטען עם 357 ליטרים בלבד לעומת 451 ל', והתקרה נמוכה במעט אך בפרוש לא מענישה.
חלל פנימי
בפנים, כמעט כל סנטימטר וסנטימטר על הרצפה השטוחה באים לידי ביטוי בשתי השורות. חמישה יושבים בנוחות, המרחק בין היושבים אינו פולשני גם לגבוהים מהממוצע, ובזכות דלתות שנפתחות ב-90 מעלות מלאכת התקנת מושב הבטיחות הייתה נטולת מאמצים. תאורת הפנים בשורה השניה מצוינת בלילה, מרוכזת, והספסל נמוך אבל לא קבור מתחת לקו החלונות. תא האחסון הקדמי עם 150 ל' נחמד. יעיל.
הקפיצה הטכנולוגית של המארוול R לעומת רכבי הכביש שטח היוצאים של MG ניכרת בכל פרמטר אפשרי. ולמרות שזו לא חוכמה גדולה, מדובר ב"אירוע מסוג אחר". מרחב השליטה של הנהג נחצה לשניים על ידי מסך ענקי בזווית גולשת כלפי מטה בחיבור אל משענת היד, ויש כאן בהחלט תמורה משמעותית בממד הפירוטכני לשוחרי גאדג'טים ולכל מי שחפץ לבחון את האלטרנטיבה הסינית בשוק הישראלי.
לוקח כמה דקות לפענח את ה"השולחן" הדיגיטלי של MG אבל אחרי שהעיניים מתכנסות בחזרה למרכז, תרגישו הרבה פחות מאוימים מהנוכחות שלו ועקומת הלמידה. התפעול שלו בסדר, גם אם מעט מאחר בתגובה, הגרפיקה טובה, המצלמות ערניות, אבל באופן אישי הייתי מרגיש בטוח יותר אם היה מוצמד לגוף הקונסולה.
איכות
מה שעדיין קשה להסוות, לא בכל נקודה, הוא שהאיכות הכללית, התרכובות, במיוחד המסגרת הכסופה של צג המדיה הראשי, המרווחים בין הדלתות לדיפוני העור, וגם הכיסויים של הרמקולים וחיפוי משענת היד, אינם ברמה משובחת. יש לכך מחיר מסוים כי בידוד הרעשים, בניגוד אגב ל-MG4, לא מושלם לרכב מסוגו.
דגם המבחן מתומחר צפונית ל-200 אלף שקל והפעם, כבר לא פשוט לפצות על העדר סיומת מקצועית בגימורים עם אבזור מנקר עיניים, שכן המתחרים עושים זאת לא פחות טוב. ועדיין, הרשימה מספקת: גג פנורמי, בקרה קולית מצוינת, מושבים ממוזגים, פתחי מיזוג מאחור, מצלמות 360 מעלות, לוח מחוונים דיגיטלי מלא ברזלוציה חדה. לא חסר.
מושבים, כוח חשמלי
תנוחת הישיבה במארוול גבוהה, קצוות המרכב חשופים ואין בעיות להשחיל אותו גם במקומות צרים, שכן שדה הראיה מצוין והחיישנים מזהירים מפני גילוח פינות ובנסיעה מזדחלת, מוקרנת הסביבה במסך הראשי. בסיס המושב מעט קצר, גוון הריפוד קודר והמשענת קשיחה לעניות דעתי, אך יש המון מרחב לכיוון עומק וגובה, גם בגלגל ההגה.
את מארוול R אפשר לרכוש בגרסת הנעה אחורית עם שני מנועים על הסרן האחורי, או גרסת 4X4 עם שלושה (מנוע נוסף מלפנים במקום ה-Frunk). גרסת המבחן היא הבסיסית: 180 כ"ס ו-41 קג"מ, כאשר בשני המקרים מותקנת סוללת 70 קווטש. טווח הנסיעה המוצהר: 370-400 ק"מ - מאומת בפועל, עם צריכה ממוצעת בימי המבחן שנעצרה על 18.5 קילוואט/100 ק"מ.
הביצועים של המנוע החשמלי טובים מאוד אבל אינם עוצרי נשימה. מקבילים אולי למנוע בנזין 2.0 ל' טורבו עם הרבה מאוד מרץ מהקו התחתון. כמו בכל דגם חשמלי יש "עם מה לעבוד" כבר ביציאה מהמקום והוא משלים את המיאוץ ל-100 קמ"ש בפחות מ-8 שניות, בקלות. כפועל יוצא השתלבות בתנועה בכביש המהיר נעשית בבטחה עם צבירת קצב מהיר מאוד וכך גם יציאה לעקיפות.
מצד שני, מערכות הבטיחות, כמו ב-mg4 נמצאות בחרדה קיומית לגורלך. רמת ההתערבות שלהן מוגזמת, בעיקר בסטיות מנתיב עם החזרה ברוטאלית של ההגה למסלול, וגם חיישני הקרבה ובקרות החירום לא תמיד מסונכרנות עם הנהג ונכנסות לפעולה מוקדם מדי. אנחנו בחרנו לכבות חלק מהן מהתפריט הראשי.
נוחות, ביצועים וטווח נסיעה
כיול המתלים; אם להגדיר את מה שחווינו, יש פה ערבוביה בין רמת השיכוך הטובה שלו על אספלט מחורץ, לבין מפגש מטלטל עם מהמורות וגדודיות. במהירות נמוכה הוא מועד פה ושם מול שיבושים ומגיב בצורה לא מתורבתת ואילו במהירות גבוהה, העסק מתרכך, סלחני יותר ונינוח אך עדיין קשה לו להתיישב כהלכה. הבולמים קצרים בהחזרה, עסוקים, ופעולתם מלווה מדי פעם בחבטה.
המערכת החשמלית של המארוול R מאפשרת בחירה בין שלושה מצבים (ותת מצב חורף) בעלי השפעה על חסכון אנרגיה ויכולת: אקו, נורמל וספורט; הראשון מפוהק, השני על קו הפשרה, האחרון משייף את הביצועים. פה הוא מנסה להתבלט.
בכבישים טכניים, מצב ספורט מספק חצי מנה של ביצועים הגונים, על חשבון כמה קילומטרים מהסוללה. 180 כ"ס לרכב חשמלי עם הנעה אחורית זה לא המון. התרגלנו ליותר. היתרון של MG נעוץ לכאורה במחויבות כלפי הצד הדינמי. בפן זה, המארוול R מצליח להגשים בצורה חלקית את חזון המפתחים. זה בהחלט יכול להיות רכב משעשע בפיתולים; מרכז הכובד נמוך, נשלט, זווית הגלגול סבירה ויש הרבה מומנט למשוך אותו החוצה מהסיבובים עם רגל על הדוושה הימנית.
ובכל זאת, אסור להתבלבל: זו לא הנאה מדויקת. הוא לא ספורטיבי, וזה לא בגלל העדר כוח אלא משום שהסינרגיה בין ההיגוי לשאר המכללים קצת מבולגנת. הוא יותר קולע לסוג של חדווה חוליגנית (אבל לא מסוכנת) עם הרבה חריקות גומי וכישכושי זנב עם משקל עודף בסרן האחורי. חסרה לו גם בלימה החלטית יותר, מדודה.
מה היה לנו
כאמור, יצאנו למבחן עם רף ציפיות גבוה. התוצאות? מעורבות. מצד אחד, מארוול R הוא שגריר שמייצג בצורה מהמנה את קו המוצרים הטכנולוגי של MG עם ארסנל מושקע של יכולות: מנוע חשמלי אנרגטי, מרחבי פנים נדיבים, עיצוב נאה, אבזור וקבינה מודרנים. יש לו גם אחלה יישומון לתפעול מרחוק של חלק מהפונקציות.
מהצד השני נערמו כמה וכמה חובות: איכות הנסיעה איננה אחידה ברמתה, טווח הנסיעה בינוני, בקרות הבטיחות לא מלוטשות ומערכת המדיה מרשימה בנראות וקצת מפשלת בביצוע, ויש לנו הערת שוליים לגבי המיקום שלה. בנוסף לכך, ההבטחה לקרוסאובר דינמי בעל ערך מוסף, לא התממשה בשלמותה.
ויחד עם זה, ל-MG יש סיבה טובה להסתכל קדימה באופטימיות אחרי ה-MG4 - רכב חשמלי מהנה, ממוקד. לא יקר וגם ייחודי. אבל ב-208 אלף שקל למארוול R הבסיסי ועד כמעט 220 אלף ש' לבכיר, נדמה שהם גובים פרמיה כדי לסייע למיתוג לטפס בסולם הדרגות בצורה מלאכותית. ותמורת רכב משפחתי שנעדר בשורה יוצאת דופן, זה קצת יומרני.
קישור למפרט מלא MG מארוול R