זה היה עוד יום שגרתי עבור ד', מתנדב במשטרת התנועה, שנהג בניידת כשלצידו קצין בכיר אליו הוצמד. השניים הגיעו לצומת כשאור אדום מופיע ברמזור. על אף שהשניים לא היו במרדף או במהלכה של פעילות מבצעית, הורה הקצין למתנדב לחצות את הצומת באור אדום. זה המתין מספר שניות כדי לאפשר לשני כלי רכב שהגיעו ממול לחצות את הצומת ואז ביצע פניה שמאלה. בשלב זה, נכנס לצומת אופנוע שעבר באור ירוק והתנגש בעוצמה בחזית הניידת אשר חסמה את נתיב נסיעתו. כתוצאה מהתאונה נגרמה לרוכב האופנוע, מר נ', פגיעה רב מערכתית קשה והוא סבל בין היתר משבר בבסיס הגולגולת, שבר בזיזי החוליות, שבר באגן, שבר בשוק וחבלת בטן כהה. הנפגע אושפז בבית החולים לתקופות ממושכות, וכן עבר שיקום בבית חולים לוינשטיין.
לאור תוצאותיה החמורות של התאונה, הוגש כמובן כתב אישום, אך רק כנגד המתנדב. יותר מסביר להניח כי לו הקצין לא היה פוקד עליו לחצות את הצומת באור אדום – התאונה היתה נמנעת, אולם המדינה, מסיבותיה שלה – בחרה לכוון את האצבע אך ורק כנגד המתנדב. בכתב האישום נכתב כי הנאשם נהג בניידת בקלות ראש בכך שנכנס לצומת בניגוד לאור האדום אשר דלק ברמזור בכיוון נסיעתו, בכך שלא שם לב כנדרש לדרך ולמשתמשים בה, לא בדק כי כלל המסלולים בנתיב הנסיעה הנגדי פנויים טרם חציית הצומת ולא נהג כפי שהיה נוהג אדם מן היישוב בנסיבות המקרה.
במסגרת הדיון, הבהירה התביעה כי מידת רשלנותו של הנאשם אשר נכנס לצומת בניגוד לאור האדום ברמזור היא בינונית - גבוהה. מנגד, ב"כ הנאשם טען כי הרשלנות הינה ברף הנמוך מכמה טעמים: נהיגת הנאשם בניידת המשטרה כמתנדב, פעולתו בהתאם להנחיית הקצין אשר ישב לצידו, והמתנתו מספר שניות בטרם נכנס לצומת, כדי לאפשר חציית הצומת על ידי שני רכבים אחרים.
בפסק הדין, כתב השופט כי תקנה 94 לתקנות התעבורה מתירה לנהג "רכב בטחון", בשעת מילוי תפקידו, "לעבור על פני תמרור או רמזור המורים על עצירה מבלי להיעצר - ובלבד שהאט את מהלכו במידה שהבטיחות מחייבת זאת". עוד מורה התקנה כי "לא יעשה כן אלא במידה הדרושה למילוי התפקיד המוטל עליו, ותוך כדי נקיטת אמצעי זהירות על מנת למנוע סיכון או פגיעה בעוברי דרך או ברכוש". "רכב בטחון" מוגדר בתקנה 1 לתקנות גם כ"רכב של משטרת ישראל" המפיץ "בפנס מיוחד אור מהבהב" ומשמיע "אות אזעקה בסירנה".
עו"ד אסף ורשה (צילום: רגב כלף)
נסיבות
בו בעת, לא נטען בעובדות כתב האישום כי בעת הנהיגה היה הרכב "רכב בטחון" – אין אינדיקציה לכך שהניידת הפיצה בפנס אור מהבהב והשמיעה אות אזעקה בסירנה. אף לא נטען כי חציית הצומת באור אדום היתה דרושה "למילוי התפקיד המוטל עליו". כמו כן, ציינה השופטת כי חלקו של הנאשם בביצוע העבירות אינו מוחלט שכן פעל בהנחיית קצין משטרה שישב לצידו וכי ההנחיה אשר ניתנה – השפיעה על נהיגת הנאשם ועמדה ברקע ביצוע העבירה. כעולה מעובדות כתב האישום – כניסת הנאשם לצומת באור האדום ארעה לאור הנחיית הקצין ולכן גם לקצין, חלק יחסי בביצוע העבירות.
במסגרת גזירת עונשו של המתנדב, ציינה השופטת נסיבות שנכנסו לתוך מערך שיקוליה ובכללם כי הנאשם נטל אחריות מיידית, כמו גם שעברו התעבורתי נקי. בנוסף, גם שירות המבחן המליץ שלא להטיל עליו עונש מאסר בפועל. בסופו של יום, הוטל על הנאשם 250 שעות של"צ, פסילת רישיון לתקופה של 17 חודשים, פסילה על תנאי, צו מבחן לשנה ופיצוי לנפגע בסך 5,000 שקל. עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין, מומחה לדיני ביטוח ותעבורה: "בית המשפט הבהיר כי לנפגע בתיק זה נגרמה פגיעה בלתי הפיכה, אותה ישא על גופו עד לאחרית ימיו. פיצוי "ריאלי" בתיק זה מגיע לסכומים גבוהים, וגם בו אין כדי להחזיר לנפגע את איכות חייו שנפגעה באופן בלתי הפיך. בשל הסכומים הגבוהים הכרוכים בפיצוי נפגעי תאונות הדרכים הוקם מנגנון ביטוח החובה, ומכוחו האלמנט "התרופתי" של הפיצוי, ישולם לנפגעים מכח החוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. בו בעת, יש בחיוב הנאשם בתשלום פיצוי, כדי לשתף את הנפגע, ולו באופן סמלי בהליך הפלילי".