"יש יותר ויותר ניסיונות להונות את הביטוח, ואנו צופים עליה במספר האירועים המבוימים, במסגרתם מעלימים המבוטחים את הרכב, ומגישים תביעה לקבלת תגמולי ביטוח. יש קשר ישיר למצב הכלכלי ולהרעה באיתנות הפיננסית של המשק הישראלי". כך אומר היום גורם בכיר בענף הביטוח לעולם הרכב של ערוץ הספורט. לדבריו, במהלך החודשים האחרונים, חלה עליה במספר התביעות הכוזבות שהוגשו - ונדחו כמובן. "זו תופעה ידועה – בכל פעם שיש הרעה במצב הכלכלי, אנו רואים עליה במספר הניסיונות להוציא מאיתנו כספים".
כך לדבריו לפני כמה שבועות הוגשה תביעה לחברת ביטוח בגין היעלמות רכב מסוג טויוטה לנד קרוזר בשווי 300 אלף שקלים. "משהו הסריח לפקיד התביעות, ובאמת, שנמצאו סתירות מהותיות בגרסת המעורבים. התביעה נדחתה". במקרה אחר, מבוטח רכש פוליסה זמן ממושך מאוד לאחר שקנה את הרכב. "מצאנו ראיות שהרכב נגנב ורק לאחר מכן הוא עשה ביטוח ודיווח לנו על גניבתו".
על פי אומדן שנערך ע"י אגף שוק ההון במשרד האוצר, לא פחות מ-5-10% מהתביעות המוגשות לחברות הביטוח הן תביעות כוזבות, בסכום כולל של לא פחות מ-600 מיליון שקלים בשנה, אולם בעיתות משבר כלכלי, או מיתון מתהווה, השיעור עולה. כך או אחרת, היקף תופעת הונאות הביטוח הולך וגדל בעולם ובישראל המצב חמור עוד יותר.
כיצד התרבו המקרים? "תרבות של אי ציות לחוק ואי גילוי נאות לרשויות החוק", מצוין במחקר של פרופ' אסף מידני, דיקן בית הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית תל אביב-יפו, שנערך בחסות קרן המחקרים בענייני ביטוח. במחקר צוין כי הגורמים העיקריים שממריצים את הונאות הביטוח הם החקיקה בישראל, שאינה מקדמת הרתעה מספקת, ואכיפה לקויה.
ואכן, חרף העלייה בניסיונות ההונאה, המבטחות מעדיפות לרוב שלא להגיש תלונה במשטרה, אלא אם מדובר על הונאה סדרתית. הסיבות לכך רבות: ההבנה כי המשטרה דוחקת את המקרים קרוב לתחתית סדר העדיפויות. "מעבר לזה, אין למבטחות רצון להיחשף ככאלו שמתלוננות במשטרה נגד מבוטחים", אומרים לנו גורמים בענף. למעשה, התקבעה מוסכמה לפיה הונאת ביטוח היא עבירה שצריכה להתברר רק במישור האזרחי. למרות שבמישור החוקי היא פלילית, התרחיש הגרוע ביותר של מבוטח שניסה להונות את חברת הביטוח כולל דחיית תביעה ותשלום הוצאות משפט.
עו"ד אסף ורשה (צילום: רגב כלף)
לא מעט קולות סוברים כי חברות הביטוח רוכבות על גל ההחמרה במצב הכלכלי, ודוחות יותר תביעות, מבלי שיש להן ראיות של ממש למעשה מרמה של המבוטח. עו"ד אסף ורשה, מבכירי עוה"ד בישראל בתחום הביטוח ויו"ר ועדת נזיקין בלשכת עורכי הדין: "הן לא יכולות לדחות תביעה, על סמך גחמה של פקיד תביעות. סעיף 25 לחוק חוזה ביטוח כי במקרה שהמבוטח או המוטב מסר למבטח עובדות כוזבות, או שהעלימו ממנו עובדות בנוגע למקרה הביטוח או בנוגע לחבות המבטח, והדבר נעשה בכוונת מרמה - פטור המבטח מחובתו".
בה בעת מסביר ורשה, "כוונת מרמה מוגדרת כמסירת עובדות בלתי נכונות או כוזבות; מודעות של המבוטח לאי נכונות או כזב של העבודות שנמסרו וכוונה להוציא כספים שלא כדין על יסוד העובדות הלא נכונות או הכוזבות. מבחינה מעשית, פסיקת בתי המשפט קבעה כי מאחר ומדובר "בהטלת "סטיגמה של ביצוע עבירה פלילית" ומאחר שמדובר בתוצאה קשה ומרחיקת לכת של שלילת תגמולי הביטוח מהמבוטח – דרושות ראיות כבדות משקל להוכחת כוונת המרמה".
סביר להניח כי רבים לא לא מזילים דמעה, בלשון המעטה, על רקע העלייה בניסיונות ההונאה בשל הכנסותיהן של חברות הביטוח. אלא שבסופו של יום, מי שמשלם את המחיר, הם המבוטחים; שנת 2022 הסתיימה עם הפסד משמעותי בתת ענף ביטוח המקיף לרכב, במהלכו איבדו כמיליארד ומאתיים מיליון שקלים; הפסד בסכום של כ -677 מיליון שקלים נרשם גם בתת ענף ביטוח החובה, זאת בניגוד לשנת 2021 שהסתיימה עם רווח בגובה 154 מיליון שקלים - נתון שמשקף צלילה בשיעור של 540%. לאור הפסדים אלו, חברות הביטוח, שלא אוהבות להפסיד כסף, ייקרו את פרמיות ביטוח המקיף בשיעור שמגיע ל-30%, אותו כמובן, סופגים המבוטחים.