נועד להט הוא לוחם MMA, היה הישראלי השני בלבד שנלחם ב-UFC והראשון להשיג ניצחון
ב-26 ביולי 2014, תחילת מבצע "צוק איתן", ניצחתי את הקרב הראשון שלי ב-UFC. זה היה רגע השיא של מטרה לה הקדשתי לפחות חמש שנים מחיי. את תחושת האופוריה שאפפה אותי אחרי הקרב קשה לתאר בכתב.
לאחר בדיקת רופא (שהדביק לי חתך באישון), בדיקת סמים וכמה ראיונות, חזרתי לחדר ההלבשה. בסיום כל קרב, הדבר הראשון שאני עושה הוא לשלוח הודעה לאמא: "ניצחתי, הכל טוב, אין פציעות".
ואז, תוך כדי דפדוף מהיר בין ההודעות, ראיתי הודעה מקבוצת החברים (מרץ3, 890): רמי כחלון נהרג. באותה שנייה נחתתי בחזרה לרצפה בחוזקה וקיבלתי תזכורת למצב בו המדינה נמצאת.
במהלך השירות הצבאי שלי הייתי סמל מחלקת חוד בפלחו"ד בחטיבת צנחנים גדוד 890. הייתי אמור להיות ספורטאי מצטיין (הייתי שייך לנבחרת ישראל בג'ודו), אבל ויתרתי כי רציתי להיות צנחן. בגלל התפקיד שלי ביליתי את רוב זמני במוצב בגודל 50 מטר בתוך שכם, בפעילויות או בתוך פילבוקס.
להט. "נחתתי בחזרה לרצפה"
בתור סמל מחלקה עבדתי הרבה מול רמי, שהיה אחראי הנשקייה בגדוד. לא היה חייל בגדוד שלא הכיר אותו. כולם קיבלו ממנו, יחד עם הנשק, גם את החיוך המרגיע. כולנו ראינו בו אח גדול. אחרי הכל, הוא היה לוחם.
אני זוכר שפעם בכמה זמן הייתי ממציא בעיות רק כדי לקבל הפסקה של שעה אצלו במשרד ולהיות לידו.
איבדתי הרבה חברים וחיילים שיושבים לי כל הזמן בראש, אבל רמי, אבל ביום הזיכרון ובתקופות של "צוק איתן" אני נזכר במיוחד ברמי, שהיה הדמות המבוגרת בגדוד. הוא נפל כמו אחד משלנו, על גדר המערכת ברצועת עזה, מרסיס של רימון.
יהי זכרו ברוך.
להט עם דגל ישראל. "ויתרתי על האפשרות להיות ספורטאי מצטיין כדי להיות צנחן"