בזמן שהקורונה מאיימת להכניס את המדינה לסגר נוסף, יש מי שדואג להעלות חיוך על הפנים של כולם. "בובה של לילה" חזרה לספיישל נוסף והערב (ישיר ב-5SPORT, אחרי חדשות הספורט) הדמויות המוכרות שוב יציבו מול הספורט הישראלי מראה. רגע לפני שוחחנו עם החקיין, מיקו ג'מאל, המדבב את הבובות בתכנית על קורונה, ספורט ומה שביניהם.
מיקו, איך אתה מרגיש בתקופת הקורונה?
"מבולבל. תחושה שמוזרה. יום אחד אתה אופטימי, יום אחר פסימי. אתה לא יודע מה יוליד יום. משתדלים להתנתק מכל החדשות כי מרעילים את המוח כל רגע עם מחקרים ודברים כאלה ומחכים עד יעבור זעם. בעזרת השם יהיה בסדר, נשאר רק להתפלל. אני שומר על ההנחיות וקורא לכולם לשמור".
כמה זה קשה?
"מאוד קשה, כמו לכולם. היה אמור היה להיות קיץ 'חגיגה'. יורו, אולימפיאדה. כשיורד גשם, כולם נרטבים. גם הופעות ופרויקטים התבטלו, אבל זה מה יש".
כמה היה קשה לעשות איחוד?
"אני יושב במקום אחר, לא מאחורי הבובות אלא בצד אחר כי צריך לשמור על הנחיות. אנחנו עושים חזרות ולא יושבים אחד ליד השני. שולחים טקסטים ועובדים באופן פרטני. בגלל האהבה של כולם לתוכנית, הכל יוצא מושלם גם בתנאים האלה. לחזור ל'בובה' אחרי כל כך הרבה שנים זה כיף לא נורמלי. זה הבייבי שלי. מבחינת הקריירה שלי זה הדבר המרכזי".
"כמו מילואים" (יזהר טרמו)
"זה הבייבי שלי" (יזהר טרמו)
איך זה מרגיש לראות שוב את החברים
"נראה כאילו קראו לנו למילואים. אחרי שלא נפגשנו כל כך הרבה זמן להיכנס בפול גז זה היה סוג של חלום. מישהו זרק לי 'אתה רואה שיצא גם משהו טוב מהקורונה'. אמרתי לו 'תן לי לחזור בלי קורונה ושכולם יהיו בריאים, יותר חשוב מהכל'".
הרגעים ביחד עזרו להעביר את התקופה הקשה בסבבה קצת
"כשאתה נמצא בתוך עשייה, ביום צילום שלוקח למעלה מ-10 שעות, אתה מנותק מהכל. לא שומע כלום, לא יודע כלום. כמו האח הגדול, לא מבין מה הולך בחוץ. אנחנו מצליחים לשמח אנשים בבית בתקופה קשה וזה מה שממלא אותנו ומה שמוביל אותנו. עשיתי הרבה דברים, אבל בובה של לילה זה פרויקט שאי אפשר לא להתאהב בו".
מה הדמות שהכי אוהב לעשות למי מתחבר
"זה כמו לשאול את מי אתה יותר אוהב - את אבא או אמא אם. אני לא אוהב דמות, אני לא יכול להתחבר אליה. כשאני עושה חיקויים אני נכנסתי לזה טוטאלית. עם זאת, אי אפשר להתכחש לזה שהדמות של אלי אוחנה היא הכי חזקה. אני גדלתי עליו, גדלתי בירושלים. את אוחנה הכי כיף לי לעשות. הוא מפרגן לי על החיקוי, הוא מת על זה. הלוואי והיה כל שבוע בובה של לילה".
כאוהד ספורט, כמה חסר לך קהל במגרשים?
"בלי קהל זה לא כדורגל. ללא אוהדים, גם השחקנים מתקשים, לא יכולים להרים את האנרגיות על המגרש. אני מתפלל שהכל ייגמר והקהל יחזור. בית"ר-הפועל, דרבי חיפה, דרבי תל אביבי בלי קהל זה לא אותו דבר. בלי קהל אין טעם. תיאטרון גם לא יכול להיות בלי קהל".
מיקו עם הצוות ב"בובה". "אוחנה מפרגן לי על החיקוי" (יזהר טרמו)
מה דעתך על הקבוצה שלך? על רוני לוי?
"במגבלות שהיו לו, הוא עשה עונה טובה. השיג את מה שצריך. הפלייאוף היה נראה פחות טוב, אבל יש לו תירוצים טובים. בפתיחת העונה אוחנה נפצע, פתאום קינדה הלך, עטר היה מצוין ונפצע. חוסר מזל. האוהדים שבאים לרוני לוי זה פשוט טמטום. לא מכובד. יש בעל בית והוא זה שצריך לקבל את ההחלטות. אני בכלל לא מבין מה רוצים. בקושי עושים מינוי ואומרים לו 'תעיף את המאמן'. זה אבסורד".
מי צריך לאמן את הנבחרת
"שאלה קשה. גרנט הגיע מרחק פנדל מלזכות בצ'מפיונס, אבל היה כבר בנבחרת אז אולי צריך דם חדש. יש ועדת איתור ואני מאמין בה. גם פרקליט מדינה ממנים על ידי ועדה אז הם מחויבים להקים ועדה. כל מי שהיה נבחר היו אומרים שזו קומבינה וזה חבר של ההוא וההוא. צריך לתת להם לעבוד".