הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

בא להרים: בנזמה הוא המרכיב החסר בצרפת?

למרות שפרשת הסחיטה לא נסגרה והזכרונות מ-2010 עוד לא התפוגגו, הלחץ על דידיה דשאן עשה את שלו והחלוץ שב למדי הטריקולור. הצורך המקצועי ודעת הקהל שהשתנתה: כך נולד הקאמבק

דני פורת
דני פורת  19.05.21 - 11:00
תחילת כתבה

דידיה דשאן נוהג תמיד לומר שמאמן נבחרת לא צריך לקחת בהכרח את השחקנים הטובים ביותר לטורניר גדול, אלא את אותם השחקנים שיכולים לפתח ביניהם את הכימיה הטובה ביותר. אין כמו אגדה צרפתית כדי להעיד על כך. כשחקן הוביל את הטריקולור לזכייה במונדיאל 1998 וביורו 2000, וכמאמן עשה זאת במונדיאל 2018, כשהוא חולם להשלים דאבל-דאבל היסטורי גם ביורו הקרוב. לכן, במובן הזה אפשר לומר שההודעה על זימונו של כרים בנזמה ליורו, אחרי למעלה מחמש שנות היעדרות, היא מפתיעה ודרמטית עד מאוד.

נתחיל מההתחלה. ההופעה האחרונה של בנזמה בנבחרת היתה באוקטובר 2015, כאשר הרשית צמד מול ארמניה במשחק ידידות והעלה את מאזנו ל-27 שערים ב-81 הופעות בינלאומיות. חודש לאחר מכן התפוצצה פרשת הקלטת המפורסמת: בנזמה הואשם לקשירת קשר וסחיטה של חברו לנבחרת מאתיו ולבואנה באמצעות קלטת סקס. הפרשה המוזרה והחמורה הזאת, שהעונש המירבי עליו הוא 5 שנים בכלא, עדיין רחוקה מלהסתיים והכוכב של ריאל מדריד יעמוד למשפט באוקטובר הקרוב. צריך לזכור ששנה לפני המקרה המדובר, סגר שופט בית משפט בצרפת את התיק נגד בנזמה בפרשה שלו ושל פרנק ריברי (שהואשמו בקיום יחסי מין עם יצאנית קטינה)  בטענה לחוסר ראיות.

הפרשה או בעצם הפרשות הן שהכריעו את הכף ועמדו בראש סולם הערכים של דשאן, כאשר החליט שלא לזמן עוד את בנזמה לנבחרת למרות היכולת המצוינת שהציג מדי שבוע בליגת האלופות ובליגה הספרדית. האווירה דאז סביב צרפת היתה מאוד עכורה. צריך להדגיש כי דשאן עצמו הגיע לנבחרת במטרה להפוך אותה שוב לקונצנזוס הלאומי, כפי שהיתה בימיו כקשר אחורי. פרשת המרד של השחקנים ב-2010 והעימות בין הכוכבים למאמן ריימונד דומנק בנוסף להדחה המכוערת מיורו 2012, כאשר סמיר נאסרי קילל עיתונאי, הם אלו שהרחיקו את הקהל הצרפתי מהנבחרת. ודאי שהסיטואציה סביב בנזמה לא תרמה לפופולריות שלו ושל הנבחרת.

דשאן עשה את שיעורי הבית שלו וניקה את הנבחרת מכל גורם בעייתי, לכאורה. לאחר שלא זימן את בנזמה ליורו 2016, המאמן ספג עלבונות מהחלוץ ממוצא אלג'יראי, שהאשים את מאמנו בכך שנכנע "ללחץ של גזענים בצרפת". הימים היו סוערים מאוד, אבל דעת הקהל היתה עם דשאן. נשיא צרפת לשעבר, פרנסואה הולאנד, אפילו כינה את בנזמה "דמות בלתי מוסרית" בספרו ובמקביל על הדשא הנבחרת הצרפתית החלה לשחזר את ימיה היפים עם ההעפלה לגמר היורו. שנתיים לאחר מכן הניפה את גביע העולם השני בתולדותיה בתום קיץ חלומי ועם ההצלחות נשכח לאט לאט חסרונו של בנזמה. בשני הטורנרים האחרונים, צרפת נהנתה מגריזמן, שסיים כמלך שערי יורו 2016, ומקיליאן אמבפה, שכיכב ברוסיה 2018. באותם רגעים אף אחד לא התגעגע לבנזמה.

דשאן נתפס בצרפת כמאמן די שמרן ועד לזימון האחרון לא נחשב היה למי ששולף שפנים מהכובע ומפתיע את העיתונאים והאוהדים רגע לפני טורניר גדול. אז מה בעצם קרה עכשיו? אפשר להסביר את הזימון בשינוי המקצועי שעבר על בנזמה. בשלוש השנים האחרונות הפך מספר 9 בלבן מהשושבין של כריסטיאנו רונאלדו לחתן השמחה. הוא שומר על יציבות ובאמתחתו מעל 20 שערי ליגה בכל עונה מאז המונדיאל. בנזמה של 2021 הוא שחקן שונה: כריזמטי, כובש בצרורות ו-ווינר אמיתי עבור הקבוצה הגדולה בעולם, אז למה שלא יהיה גם בנבחרת כזה? בנוסף, דשאן השתכנע כי בנזמה הוא התשע האולטימטיבי, אחרי שניסה בתקופה האחרונה את אנתוני מרסיאל, אוליביה ז'ירו וקיליאן אמבפה בעמדה הזו, ולא קיבל את התרומה הרצויה.

למרות הפרשה שבה היה לכאורה מעורב (בנזמה אגב מכחיש כל קשר אליה עד עצם היום הזה) עדיין רחוקה מלהסתיים בזיכוי, הזמן עושה את שלו. דעת הקהל בצרפת השתנתה כאשר בסקר האחרון שנערך בלאקיפ למעלה מ-50 אחוז מהציבור השיבו בחיוב לשאלה האם היו מסכימים שיחזור ללבוש את המדים הלאומים.  נראה שקמפיין מוקדמות המונדיאל שהחל במארס האחרון, בה צרפת התקשתה מול אוקראינה, קוסובו ובוסניה, חידד אצל דשאן את ההנחה שצרפת, כישרונית ככול שתהיה, זקוקה לחלוץ תשע דומיננטי שנמצא בשיא הכושר שלו כדי לזכות ביורו. חלוץ העבר כריסטוף דוגארי הדגיש: "זה נכון שנבחרת צרפת איבדה מהאנרגיות שלה לאחרונה. היא כבר הרבה זמן די משעממת. יש הרבה שחקנים שנמצאים בכושר רע או פצועים. עכשיו אני אצפה במשחקים שלה עם הרבה יותר תקווה. אני אוהב שהטובים ביותר נבחרים".

נקודה נוספת שצריך לקחת בחשבון היא שכשני שליש מהשחקנים שזכו במונדיאל עם נבחרת צרפת יסעו גם לטורניר אליפות אירופה בחודש הבא. את רובם בנזמה בכלל לא מכיר. החלוץ של ריאל מדריד שיחק עם שחקנים ספורים מהסגל הנוכחי, כמו רפאל וראן, פול פוגבה ואנטואן גריזמן. אם כבר החליט דשאן לזמן אותו לסגל, מוטב שהיה עושה זאת במועד מעט יותר מוקדם כדי להספיק להכניס אותו לשיטה שהצליחה כל כך. יהיה גם מעניין לעקוב אחרי המפגש בין בנזמה לאוליביה ז'ירו, מי שאמור היה להיות הבאנקר של דשאן בהתקפה לצד קיליאן אמבפה ואנטואן גריזמן. בנזמה הקניט את החלוץ של צ'לסי, כאשר נשאל על השוואה בין השניים, אמר: "זה כמו להשוות בין פורמולה 1 למכונית קרטינג".

על פניו, השילוב בין בנזמה, אמבפה וגריזמן מצית את הדמיון של אוהדי הטריקולור, והופך את צרפת מפייבוריטית לזכיה ביורו, לסופר פייבוריטית. כל זה נכון על הנייר, אם כי כבר למדנו בטורנירים גדולים, שמה שהופך נבחרות גדולות לנבחרות מנצחות הוא הלימה בין חדר הלבשה בריא לתפקוד הטקטי שלהם על הדשא. אם דשאן מוחל על כבודו ומסכים לעשות יו טרן עצבני רגע לפני היורו, סימן שהוא הקדיש לכך מחשבה עמוקה וזכה לגיבוי, לכאורה, של השחקנים האחרים בסגל. קשר העבר של הנבחרת, אריק די מקו, אמר בעניין הזה: "דשאן לא משוגע ולא אכפת לו לגבי התדמית של צרפת. הוא רוצה לזכות ביורו. אני מבין שבתחילת הדרך כשהתפוצצה הפרשה, בנזמה לא היה מתקבל יפה על ידי השחקנים בחדר ההלבשה, אבל דברים השתנו מאז. יש שחקנים, כמו גריזמן, שהם חברים טובים שלו".

כנראה שגם הלחץ שיש על מאמנים שנושאים בתפקיד הרם תקופה ממושכת עושה את שלו: יוגי לב יזמן את תומאס מולר לנבחרת גרמניה אחרי למעלה משנתיים ויאן אנדרסון החזיר את זלטאן איברהימוביץ' (שבנתיים נפצע ונופה) לנבחרת שבדיה בתום חמש שנים למרות שהחלוץ ביקר אותו לא מעט בזמן שישב בבית. ניכר כי דשאן נתקף גם הוא בתסמונת ה-FOMO ולא יסלח לעצמו אם לא ינסה לצאת מהקופסא אחרי תשע שנים שנלחם על העקרונות שלו בתפקיד. ולמרות התדמית שנוצרה לו, למאמן הלאומי היו כבר דין ודברים עם שחקנים אחרים כמו אדריאן ראביו, פייר אנדרה ג'יניאק וחאתם בן ארפה, ולכולם הוא נתן הזדמנות שניה. על אחת כמה וכמה כשמדובר בפיגורה כמו כרים בנזמה.