הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

רוק 30: השאלות הבוערות לקראת ליגת האלופות

כאב הראש של פ.ס.ז', תקרת הזכוכית של מנצ'סטר יונייטד והאם זו תהיה העונה של הקבוצות מאיטליה? רגע לפני פתיחת העונה ה-30 של ליגת האלופות, השאלות הבוערות

דני פורת
דני פורת  14.09.21 - 15:38
תחילת כתבה

ליגת האלופות חוזרת לעונה מספר 30 ותודה לסופרליג מנוחתה עדן. הספירה לאחור החלה: בעוד שלוש שנים יתבטל באופן מעשי שלב הבתים והמפעל החדש יגדל ל-36 קבוצות. עד אז נסתפק ב-32, כולל הסינדרלה שריף טריאספול המולדובית, ובעוד כמה קבוצות כדורגל לא רעות בכלל, ושני חייזרים שהחליפו חולצות. לרגל פתיחת שלב הבתים, ניסינו לספק תשובות לשלוש שאלות בוערות שילוו אותנו בחודשים הקרובים.

ישחקו הכוכבים לפנינו?
יש להניח שהפנטזיה הגדולה ביותר של אוהדי הכדורגל הנייטרלים במחזורי הצ'מפיונס ליג תתנקז להעברה לערוץ מסויים בו ישודרו שלישיית הפלא החדשה של אירופה: ליאו מסי, ניימאר וקיליאן אמבפה משתפים פעולה באותה קבוצה על אותו דשא למשך 90 דקות. זה יקרה בפעם הראשונה במחזור הראשון של ליגת האלופות בברוז' אחרי שישה משחקים רשמיים של פ.ס.ז' ללא סינכרון אמיתי בין הכוכבים.

מאחר שמדובר בעונה ארוכה ורצופת קורונה ופגרות נבחרות, יש סימן שאלה לגבי התדירות שבה נראה את השלושה. סטטיסטית, אם מסתכלים על היסטורית ההשעיות והפציעות של ניימאר, מגלים כי הברזילאי לא שיחק יותר מ-20 משחקי ליגה בארבע העונות שלו בעיר האורות. גם בליגת האלופות, נעדר לא מעט ממשחקי הכרעה, להוציא את העונה שעברה. מסי ואמבפה הרבה יותר בריאים במובן הזה.

בניגוד לעונה שעברה, אז פ.ס.ז' רדפה אחרי ליל ואיבדה את תואר האליפות, הפעם היא פתחה בצורה נפלאה את הליגה וצפויה לטייל לתואר, כך שאת הרוטציות היא תעשה, קרוב לוודאי, במפעל המקומי. בליגת האלופות, סביר שנראה את השלושה משתפים פעולה כל זמן שלפריז יהיה עדיין על מה לשחק ובהינתן שהשלושה בריאים.

האם זה לא יפגע באיזון הקבוצתי, לפחות ברמה ההגנתית? זה כבר כאב ראש בפני עצמו מבחינת מאוריסיו פוצ'טינו, אבל ההיסטוריה הולידה לא מעט שלישיית גדולות שזכו בתואר - אם ברצלונה של 2015 (מסי, ניימאר ולואיס סוארס) וכמובן ה-BBC של ריאל מדריד (כרים בנזמה, כריסטיאנו רונאלדו וגארת' בייל) בשלוש השנים שלאחר מכן. במובן הזה, שני המשחקים בשלב הבתים מול מנצ'סטר סיטי, שנחשבת לקבוצת הגנה מצוינת, יכולים לתת אינדיקציה טובה ליכולת האמיתית של פריז שכרגע בעיקר משתעשעת מול יריבות נחותות ממנה באופן משמעותי.

מה צריך לצפות ממנצ'סטר יונייטד?
הרבה מאוד באז יש סביב מנצ'סטר יונייטד. בדרך כלל בגלל השם וההיסטוריה המפוארת שלה, הפעם הרעש מתנקז לרכישה הגדולה שביצעה בחלון - כריסטיאנו רונאלדו - שחזר הביתה וכבר במשחק הראשון הפגיז צמד. מלך השערים בכל הזמנים ושיאן הזכיות של ליגת האלופות (לפחות במפעל החדש) הוא תוספת כוח אדירה, ואין בכלל ספק שרפאל וראן וג'יידון סאנצ'ו (שעוד נשמע ממנו) אמורים לשדרג את השדים האדומים גם באירופה וכמובן בפרמיירליג, שם לא זכתה באליפות מאז 2013.

צריך לזכור שיונייטד לא שופעת בהצלחות רבות גם באלופות, לפחות מאז שהגיעה לגמר מול ברצלונה ב-2011 בוומבלי, אז תחת שרביטו של אלכס פרגוסון. יונייטד הודחה שלוש פעמים מתוך שבע ניסיונות בשלב הבתים ולא עברה את שלב רבע הגמר מאז. הרבה יותר מדי זמן עבור אימפרית הפרמיירליג. אם נהיה כנים, אז כרגע יש לפחות ארבע קבוצות כדורגל איכותיות ממנה - פ.ס.ז', מנצ'סטר סיטי, באיירן מינכן ואלופת אירופה צ'לסי.

למרות הפוטנציאל ההתקפי המרשים, יונייטד של אולה גונאר סולשיאר היא עדיין קבוצת כדורגל שתלויה יותר בהבלחות אישיות ופחות מושתתת על תבנית משחק קוהרנטית. זו גם הסיבה שפספסה לא מעט נקודות מול יריבות חלשות ממנה בפרמיירליג, וכן על אף היתרון היחסי שלה, הודחה על ידי סביליה ו-ויאריאל בליגה האירופית בשנתיים האחרונות. רונאלדו אמור להחזיר לה את הרוח הווינרית, אך הוא נכשל לעשות זאת ביובנטוס בשלוש השנים האחרונות וצריך להכנס לפרופורציות. חצי גמר יהיה הישג נאה.

האם יש בשורה מאיטליה?
אחרי היורו המצויין, שכלל לא רק זכיה של איטליה בגביע, אלא גם מספר שיא של שערים משחקני הסריה A בטורניר, הציפייה מהכדורגל האיטלקי לאיזשהי חזרה לטופ של ליגת האלופות. אלא שהמציאות קצת יותר מורכבת ושתי האלופות האחרונות, אינטר ויובנטוס, איבדו נכסים גדולים (רומלו לוקאקו, אשרף חכימי ורונאלדו) ונמצאות במשבר כלכלי. הנראזורי אולי יעברו את שלב הבתים לראשונה אחרי שלושה ניסיונות כושלים, אך קשה להאמין שיביאו בשורה חדשה מעבר לכך, בעוד יובנטוס פתחה את העונה בצורה נוראית בליגה ונמצאת בתקופה של בניה מחדש. הצלע השלישית היא אטאלנטה המלהיבה, ששמרה על מרבית כוכביה מצד אחד, ומאידך נדמה שיש לה איזשהי תקרת זכוכית.

מה שמותיר אותנו עם מילאן, המתקמבקת הרשמית לליגת האלופות אחרי שמונה עונות - נצח בעולם הכדורגל. בתקופה המדוברת המילאנזים לא היו חברה קבועה באירופה הן בגלל סיבות מקצועיות או כלכליות, וכשכן עשתה זאת, לא השכילה לעבור אפילו את שלב שמינית הגמר בליגה האירופית. הרוסונרי נשענים על סגל יחסית צעיר, כשפרט לזלאטן איברהימוביץ', אוליביה ז'ירו, אלסנדרו פלורצי וסימון קר, רוב המוחלט של שחקניה לא חווה את ליגת האלופות בכלל, או חווה את המפעל באופן מינורי - פרמטר נוסף שיקשה מאוד את החיים בליגה הטובה בעולם.

יתרה מכך, מילאן נפלה לבית אולי המאתגר והאטרקטיבי ביותר שכולל את אתלטיקו מדריד, ליברפול ופורטו, שלוש קבוצות שיודעות דבר אחד או שניים על ניסיון ברמות הגבוהות ביותר. אף אחד לא מצפה מהקבוצה של סטפנו פיולי להביא את הגביע האוזניים הגדולות - 11 שנים אחרי שאינטר הפכה לאיטלקיה האחרונה שעשתה זאת. בהתחשב ברמת הבית אליו הוגרלה, הסיכוי להעפיל לשמינית הגמר נראה לא גדול במיוחד. מוזר לומר זאת עבור מי שזכתה שבע פעמים באלופות, אבל עצם ההעפלה למפעל הוא כבר הישג וכל דבר מעבר יחשב בונוס.