רק זה מרגש: הלקח שגוטליב לימד את הפועל ת"א

אחרי שנים של ניסיונות לרצות, הפועל ת"א הלכה נגד דעת אוהדיה, וזה הסתיים בהעפלה לליגת העל. הבחירה להחזיר את גוטליב הוכיחה שאין יותר מקום להחלטות רומנטיות, ורק שיקול דעת קר יחזיר את האדומים לצמרת. על הבלם שסיפורו צריך להיות קו מנחה הלאה

אור אבולעפיה
אור אבולעפיה  17.04.18 - 12:47
תחילת כתבהקיץ 2013, הנהלת הפועל ת"א מעלה את מחירי המנויים כדי להחתים את איתי שכטר, אליל האוהדים, שעזב לנאנט בינואר. קיץ 2014, מאות אוהדי הפועל ת"א מחכים ל"סמל" גילי ורמוט בנתב"ג כדי לשכנעו להישאר בהפועל ת"א, וזאת חצי שנה לפני שעזב למכבי ת"א.

קיץ 2015, אמיר כבירי, אוהד הקבוצה, מציל אותה מחובות ורוכש את הקבוצה. שנה וחצי אחרי, אותו אוהד מוביל אותה לפירוק בסיומו הפועל ת"א יורדת ליגה. בעולם הכדורגל בו הכסף גדול מכתיב את הקצב, כל מי שסובב את הפועל ת"א מנסה להיות שונה. במקום טיעונים רציונליים, מה שמניע אותם זה אמוציות, כי "רק הפועל זה מרגש", כפי ששר הקהל.

כך, לאורך השנים, האדומים קיבלו החלטה שגויה אחרי החלטה שגויה, כל הדרך לקריסה שהסתיימה בליגה השניה. הפועל ת"א העבירה מסר לפיו "אנחנו לא מכבי ת"א", ולכן לא התנהלו כמו ג'ורדי קרויף, שפעל בצורה 'קרה' בשוק ההעברות. הם הרגישו שהם מביאים משהו אחר, את ה-DNA של הפועל ת"א, אולם דווקא העונה בלאומית, יכולה ללמד אותם שיעור אחר לגמרי, להוריד את האסימון שהקדמה הגיעה, ואין מקום יותר לשיקולים אמוציונאליים.
רגע לפני סיום העונה שעברה, אדי גוטליב התעמת פיזית עם אוהדי הפועל ת"א בתמונות יוצאות דופן, כאל השלא ראינו כבר שנים. המראה של שחקן מכה אוהד, טלטל את הקהל האדום, שמאותו רגע "סימן" את גוטליב והחליט: הוא לא יהיה בהפועל. גם אחרי שכבש את השער שכמעט השאיר את הפועל ת"א בליגה, הוא ספג הקנטות וכך גם בתחילת העונה, במועדון ניסו למכור את הבלם, כי הבינו שאת השבר אי אפשר לאחות.

וכך, האדומים פתחו את העונה בלי גוטליב, וגם בלי הרבה תוצאות. 8 נקודות מהפועל כפר סבא, שהייתה במקום הראשון, היו להפועל ת"א של תחילת העונה.עד לאותו רגע גוטליב ויתר על הפועל ת"א, והפועל ת"א ויתרה עליו, וזאת למרות שאין בכלל ספק שמקצועית אין בלם שמשתווה לו בליגה הלאומית.

עד שהגיע קובי רפואה, מאמן שרחוק מלהיות "איש הפועל" במהות שלו, אבל כזה שדווקא מהצד יכול ללמד את האדומים את האסימון שהם היו חייבים להבין עוד ממזמן: אין יותר מקום ל"רק הפועל זה מרגש", אלא יש מקום למה שטוב לקבוצה, ורק לזה, גם אם זה נוגד את הזהות או את דעת הקהל. הבעלים מתקופת מוני הראל, דרך חיים רמון ועד חיים כבירי, היו עסוקים בלרצות את הקהל, ולא בלעשות מה שטוב מקצועית, ובפעם הראשונה מאז אלי טביב, העומדים בראש הלכו נגד האוהדים.

לכן, המאמן הצליח לשכנע את גוטליב, שעד לאותו רגע בעונה סבל מפציעה בשריר החשק, והבעלים גם לא עמדו בדרכו. הם ידעו שעונה בה הפועל ת"א לא עולה ליגה היא קטסטרופה, וכדי לעמוד במטרה כל האמצעים כשרים, גם החזרת האיש שהפך למוקצה אצל האולטראס לסגל.
מאז שאדי גוטליב הוקפץ להרכב הפועל ת"א הפכה להיות הפועל ת"א, זו שחלמו שתהיה בתחילת העונה: הקבוצה עם ההגנה הכי טובה בליגה וכזאת שמגלה עליונות אמיתית על יריבותיה מהלאומית. הקהל המשיך להקניט את גוטליב ולשרוק בוז בכל נגיעה שלו בכדור וגם אחרי שכבש שער מול הפועל פ"ת, אבל המועדון בפעם הראשונה מזה תקופה הציג עמדה קשוחה, גם אם היא מרגיזה את הקומץ.

כך, לאט לאט עם הגעת התוצאות והיכולת הטובה של גוטליב, הקונצנזוס נגדו השתנה. שריקות בוז בכל נגיעה שלו בכדור מצד חלק אחד של הקהל, זכו לתגובה של מחיאות כפיים מן העבר השני, במה שנראה שיש גם אוהדים שמבינים שהדרך "המרגשת", לא תוביל את הפועל ת"א לשום מקום.

בהפועל ת"א הבינונית של השנה, אדי גוטליב הוא שחקן העונה. בגלל היכולת המקצועית, בזכות החוסן המנטאלי ויותר מהכל בגלל המסר שהוא מעביר הלאה. אם האדומים רוצים לחזור לצמרת הכדורגל הישראלי, הם צריכים להתקדם מהמנהגים הישנים. לא עוד רומנטיקה והחלטות אמוציונאליות שמובילות לקריסה, אלא בחירה במה שטוב למועדון ותו לו.

לאחרונה עולים קולות להחזרת עומר דמארי, אולי מהשחקנים האהובים הפעילים האחרונים שנותרו לאוהדי הפועל ת"א. לצד השם דמארי, עלה שוב המושג "מימון חיצוני", זה שכל כך אפיין את הפועל הישנה. דווקא לפני ליגת העל, לאדומים אסור שוב לקפוץ מעל הפופיק. טוב ככל שיהיה, אסור להם "להתאבד" על צירוף את דמארי, אלא רק להחתימו במחיר שמתאפשר, ולא לפעול לפי אמוציות ולשאת בהשלכות הכלכליות שלאחר מכן.

דמארי "מרגש", אבל עוד יותר מרגש לראות הפועל מנצחת ובריאה, ואת זה מקרה אדי גוטליב, שחקן העונה שלה בלאומית, לימד אותה בצורה הכי מוחשית שאפשר.
הדפס