אומרים על אל האהבה ארוס, או בשמו המוכר יותר קופידון, שהיה מלאך אשר יורה חיציו על בני האדם ומעורר בהם את רגש האהבה. כמו קופידון, גם אנחל די מריה, מלאך האהבה הארגנטינאי, הוא אדם מרגש. זה מתחיל בשם שלו, אנחל (מלאך בעברית), ממשיך ביום בו נולד לפני 29 שנים, יום האהבה, ובעקבות כך בצורת הלב המפורסמת בה הוא חוגג שערים, ומסתיים באמוציות הרבות שאיתן הוא עולה על כר הדשא.
כשהאטריה מבשל או כובש שער, רץ לחגוג ופוער את פיו, זה מרגיש שהוא יורה על כל הסובבים חיצים של אהבה. האמוציות שלו לעיתים באות לידי ביטוי בסגנון המשחק מלא התשוקה, ולעיתים מתפרצות, כמו בחודש יוני האחרון, אז כבש את השער הראשון ב-1:2 על צ'ילה במסגרת הקופה אמריקה, שעות ספורות לאחר שסבתו האהובה הלכה לעולמה, וחשף חולצה בה נכתב: "סבתא, אני אתגעגע אלייך כל כך".
הארגנטינאי של פריז סן ז'רמן, שקיבל באותו ערב את תואר איש המשחק (הוסיף בישול בשער השני) , הגיע לעמדת הראיונות לאחר שריקת הסיום ופרץ בבכי: "רציתי לשחק כי סבתא שלי תמיד הייתה כל כך גאה בי שאני משחק בנבחרת הלאומית. שמחתי שהצלחתי להבקיע. אני מקדיש את השער לסבתא ולמשפחה שלי שחווה עכשיו זמנים קשים. בבוקר כשהבנתי מה קרה ידעתי שאבקיע היום, וזה אכן קרה, זה קרה בשבילה".
די מריה לא סתם דיבר על הקשר בין המוות של סבתו האהובה לבין הגול שהבקיע. הוא כאמור אדם אמוציונלי, ולאורך השנים הרגש משחק תפקיד משמעותי על המגרש וגם בהחלטות שלו בנוגע לקריירה. באוגוסט 2014, לאחר שחתם במנצ'סטר יונייטד, פרסם מכתב פתוח בו כתב בין היתר: "לצערי היום אני צריך לעזוב, אבל אני רוצה שתדעו שלעולם לא רציתי בזאת", פתח את הדברים כשפנה לאוהדי ריאל מדריד, "הרבה שקרים נאמרו אבל אני לא כמו כל כדורגלן. יש הרבה דברים שאני מעריך בחיים, אבל שכר הוא לא אחד מהם".
מאחורי חזות קשוחה עומד לו איש עם לב רגיש (getty)
די מריה רמז במכתבו שהדבר היחיד שהפריע לו הוא שלא קיבל מספיק הערכה במדריד, אך עם זאת, לא שמר טינה ולא חסך במילים חמות על העיר. שנה לא מוצלחת ביונייטד הובילה אותו לתחנה הבאה, זו שהייתה אמורה להחזיר את הקריירה שלו למסלול ההצלחה - פריז. הארגנטינאי, שעזב את ריאל אחרי הזכייה המרגשת בליגת האלופות, הבין שעל מנת להגיע שוב לרמות הכי גבוהות ולהתמודד שוב על הגביע עם האוזניים הגדולות, הוא צריך להגיע לקבוצה עם שאיפות גדולות, אך כזו שבה הוא יהיה אחד הכוכבים המובילים, ולא ישמש כינור שני.
נשיא המועדון נאסר אל חליפי והמאמן לורן בלאן היו נחרצים עם ההגעה של הקשר ואמרו בפה מלא שהוא יהיה מי שיקרב אותם לזכייה באלופות. העונה הראשונה הייתה לא רעה, די מריה רשם שיא אישי בדמות 15 שערים ו-25 בישולים בכל המסגרות, מעורבות בשערים רבה יותר אפילו מהעונות הכי גדולות במדריד, אך מצד שני לא ממש עזר לקבוצתו במשימה האמיתית והודח מול מנצ'סטר סיטי ברבע גמר ליגת האלופות.
העונה הדברים נראו פחות טוב, כאשר האטריה הבקיע עד כה רק שני שערים בליגה, ובמשך זמן רב סחב פציעות שהשביתו אותו שוב ושוב. גם הקבוצה גמגמה, הפסידה לא מעט נקודות, ונאלצה ללמוד להתמודד לראשונה זה שנים עם מאבק אליפות צמוד ופתוח. אבל אז הגיע המשחק הראשון בשמינית גמר ליגת האלופות מול ברצלונה. די מריה היה כשיר, הפארק דה פראנס לבש חג, הקהל הכין תפאורה נהדרת עם הכיתוב "יחד אנחנו בלתי מנוצחים", והכי חשוב, היה זה יום האהבה ויום הולדתו של די מריה, והכל היה מוכן לערב בו הרגש שוב ישתלט על האטרייה ונקודת המפנה של העונה תגיע.
"די מריה שבר למסי את הלב ביום האהבה", זעקה כותרת באחד האתרים ביום שלמחרת המשחק, "ילד יום ההולדת כיכב בהופעה הגאונית של פריז", נכתב באתר אחר. את הסוף כולנו יודעים, אך נראה שהערב ההוא, שהיה אולי המאושר בחייו של די מריה, הוא גם הערב שיהיה הסממן להמשך הקריירה שלו. מעבר לאותו ערב קסום, העונה של האטריה לא ממש מתרוממת, אך שני החיצים ששלח לרשת של טר שטגן באותו ערב כנראה גרמו לכמה אנשים להתאהב.
הלב שלו נשבר מול ברצלונה (getty)
בימים האחרונים התפרסמו ברחבי אירופה ידיעות על כך שברצלונה, יריבתה המושבעת של האקסית המיתולוגית של די מריה, מעוניינת בארגנטינאי. במקביל, בצרפת ואנגליה טוענים שדי מריה עצמו הצהיר שהוא חולם לשתף פעולה עם מסי. גם שמה של יובנטוס ואפילו חזרה מרגשת לריאל עומדים על הפרק לפי הפרסומים השונים. נראה כי למרות העונה הפחות טובה של הקשר, אותו ערב בלתי נשכח בפריז עשה את שלו והזכיר לכמה מאנשי הכדורגל מי זה אנחל די מריה.
לפני שהאטריה צריך לבחור האם להישאר או ללכת, ואם ללכת אז לאן (ויש כאן כמה אופציות מעניינות ביותר), נותר לו העונה עוד להתמודד על האליפות והגביע, אך מה שנמצא בימים אלו בראש מעייניו זו רק הנבחרת. ארגנטינה נמצאת במצב שברירי ביותר בבית הדרום אמריקני, כאשר המקום במונדיאל ממש לא מובטח. בלילה שבין חמישי לשישי ליאו מסי כבש בפנדל והביא לנבחרת ניצחון סופר חשוב על צ'ילה, שבהחלט שיפר עמדות, אך כעת, חמישה מחזורים לסיום הקמפיין, יש לאלביסלסטה מפגש מול בוליביה בלה פאס, במגרש בגובה 3,640 מטרים בו די מריה וחבריו לא ניצחו כבר 12 שנים.
הבעיה של די מריה בנבחרת היא שהוא לא משחק כמו בפ.ס.ז' בצד ימין, הצד הבלעדי של מסי בנבחרת, ונאלץ לנדוד לשמאל, שם קשה לו יותר לאיים על השער. מצד שני, אם מעבר סנסציוני לברצלונה ושיתוף פעולה עם הפרעוש אכן עומד על הפרק, אולי זה יתרון לדי מריה להתאמן על שיתוף הפעולה בצורה הזו. הרי אם יעבור לקאמפ נואו הוא צריך לקחת בחשבון שזה בהחלט יכול להיות המיקום שלו במשחקים רבים, אם לעיתים במקום ניימאר או במיקום אחורי יותר במקומו של אינייסטה.
דבר נוסף שצריך לקחת בחשבון במעבר לברצלונה, יובנטוס או ריאל, הוא שדי מריה יחזור למעמד של שחקן נוסף בסגל, ולא יהיה כוכב על כמו שהוא בפריז. זו כבר החלטה גורלית לשחקן שנותרו לו שנים בודדות לקריירה. זו בחירה שמהווה הודאה בכך שדי מריה לא בנוי להיות שחקן מוביל ושהוא יכול להצליח רק בקבוצה בה לצדו משחקים כוכבים גדולים.
גם בנבחרת, לא הכל הולך חלק (getty)
הארגנטינאי עומד בצומת חשוב בקריירה וההחלטה שלו תהיה גורלית – האם להמשיך ולנסות להוביל קבוצת דרג שני לזכייה בליגת האלופות, שוודאי, כמו שדי מריה אוהב, תהיה מרגשת במיוחד, או להגיע לקבוצת דרג ראשון ומצד אחד להיות שחקן משלים, אך מצד שני להגדיל את סיכוייו להניף שוב את הגביע עם האוזניים הגדולות.
ובנבחרת? שם אין לו שום התלבטות. בדיילי מייל דיווחו עוד לפני המשחק מול צ'ילה שבמחנה האימונים בבואנוס איירס שוררת אווירה טובה מאוד. כל עוד מסי, אגוארו והיגוואין משתפים עם די מריה פעולה מחוץ ועל כר הדשא, הוא אמנם אף פעם לא יהיה הכוכב ב-ה' הידיעה, אך כן יהיה במקום בו טוב לו ושם הוא יכול לבטא את רגשותיו ואת יכולותיו.
אם האטריה ישכיל להוציא את המיטב מהמיקום החברתי ומהמיקום הפיזי באגף שמאל, וישתף פעולה עם שאר חבריו להתקפה, זה יתרום לו לעתיד גם ברמה הקבוצתית וגם ככל הנראה יספיק להעפלה למונדיאל. לאחר מכן, ברוסיה, הוא יצטרך לעזור לאלביסלסטה לעשות צעד אחד נוסף ממונדיאל 2014 ולזכות בגביע. אם זה יקרה, אז כבר חיציו של מלאך האהבה יפגעו בכל אוהדי הכדורגל בעולם.
הנבחרת יכולה להיות ההזדמנות שלו להטביע את חותמו (getty)