$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

רק אחרי 2:4 בפנדלים: ארסנל העפילה לגמר הגביע

ונגר הזיע מול וויגאן (1:1), אך הצליח לשמור על סיכוי לתואר. המחזיקה הודחה

מערכת אתר ערוץ הספורט
מערכת אתר ערוץ הספורט  12.04.14 - 21:50
צעד לשבירת הבצורת של ונגר?(gettyimages)
צעד לשבירת הבצורת של ונגר?(gettyimages)

כמעט 9 שנים חלפו מאז התואר האחרון שבו זכתה ארסנל, וכמה קרוב היה הערב (שבת) ארסן ונגר לספור עד 10. התותחנים פגשו את מחזיקת הגביע וויגאן לחצי גמר מסקרן בוומבלי, ובתום דרמה אדירה (1:1 ב-90 דקות) ונצחון בדו קרב פנדלים (2:4), היא עשתה צעד משמעותי לקטיעת הרצף המאכזב בדמות העפלה לגמר. מחר (ראשון, 18:07) האל סיטי ושפילד יונייטד ייאבקו בחצי הגמר השני.

בסופו של ערב מורט עצבים, ארסנל העפילה לגמר מספר 18 בתולדותיה, והראשון מאז 2004/5, שם היא תנסה לזכות בגביע ה-11 שלה ובתואר ראשון מזה 9 שנים שחונות. אבל בכדי להגיע למעמד הזה, בו אולי היא תשבור את הבצורת, היא נאלצה להזיע קשות מול יריבה מהליגה השניה, שהיא במקרה גם מחזיקת הגביע. כמה קשה זה היה? בואו רק נאמר שבדקה ה-81 עוד אפשר היה לשמוע את דפיקות הלב על הספסל האדום מוומבלי ועד האמירויות. 

אחרי שעברו את טוטנהאם, ליברפול ואברטון, חניכיו של ונגר התקשו מאוד מול נציגת הצ'מפיונשיפ, כשבתום מחצית ראשונה מאופסת, פנדל מוצלח של ג'ורדי גומז (62) איים להדיח את הצרפתי. בסביבות הדקה ה-80 כבר שוב צפו המחשבות המוכרות על כך שאולי הגיע הזמן שונגר יגיד שלום ללונדון, וזאת על רקע העובדה שבליגה אברטון כבר עקפה את ארסנל ומחזיקה ביתרון עליה במירוץ לליגת האלופות. באותן דקות היה ניתן לדמיין קיץ שחון במועדון שימיו הגדולים מאחוריו, אבל מזל שכל זה נותר בדימיון.

כי אז הגיעה הדקה ה-82, ופר מרטסארקר טרף מחדש את הקלפים כשאיזן עם שער שיוויון דרמטי וכפה הארכה. עד מהרה כבר הגענו לדו קרב מהנקודה הלבנה, שם לוקאש פביאנסקי עצר את שתי הבעיטות הראשונות לעברו (של קולדוול ושל קוליסון) ואיפשר לארטטה, קאלסטרום, זי'רו וקאסורלה לסיים את המותחן הזה בצד של החגיגות. ארסנל תהיה פייבוריטית גם בגמר, מה שרק יגביר את הלחץ ויעצים את הכשלון אם לא תזכה. מנגד, וויגאן נכנעה אחרי 13 משחקים במפעל ונפרדה מהתואר, אך אולי עוד נראה אותה שבה לפרמיירליג בקיץ. היא בהחלט ראויה לכך.

הפנדלים
קלדוול ניסה כדור חזק לצד שמאל, פביאנסקי זינק נפלא והדף - עדיין 0:0.
ארטטה זרק את השוער שמאלה ובעט ימינה - 0:1 לארסנל.
קוליסון בעט בחצי גובה ימינה - שוב פביאנסקי ניחש נכון והדף - וויגאן נותרה בפיגור 1:0.
קלסטרום, דווקא הוא, עשה את העבודה עם כדור שטוח שמאלה - 0:2 לתותחנים.
בוסג'ור ניגש תחת לחץ, אך מצא את החיבורים השמאליים - רק 2:1.
ז'ירו סיפק בעיטה מלאת בטחון לצד שמאל - ונגר כבר ב-1:3.
מק'ארתור לא לקח סיכון ושיגר טיל לאמצע - 3:2 בלבד.
קאסורלה ניגש בידיעה ששער ישלח את ונגר לגמר, ולא נכשל עם פנדל מצויין 2:4 לארסנל.

מהלך המשחק
כבר בדקה ה-5 קארסון ביצע הצלה קריטית, שכעצר נגיחה חזקה  של סאנוגו ממטרים ספורים. בדקה ה-26 כדור קרן הגיעה לרגליים של סאניה, שבעט חזק מזווית קשה - סנטימטרים ליד העמוד. 7 דקות למחצית פורצ'ן ייצר איום ראשון על פביאנסקי, שהגיב טוב. 2 חלפו ופודולסקי סובב כדור חופשי - סנטימטרים מהקורה. הלחץ נמשך עם אחד על אחד של סאנוגו (43), קארסון יצא ומנע ממנו שער בטוח.

בדקה ה-59 קאלום מקמנמן ניער את נאצ'ו והוכשל על ידי מרטסאקר, ג'ורדי גומז ניגש לבצע את הפנדל ולא נכשל, 0:1 לוויגאן.  ארסנל ניסתה להתאושש ובדקה ה-74 ארטטה שלח טיל מ-25 מטרים, קארסון ירד וקלט. התותחנים המשיכו ללחוץ ובדקה ה-80 סאניה כבר רץ לחגוג, אלא שהנגיחה שלו ננעצה בעמוד וניתזה החוצה. עוד דקה חלפה וקארסון כבר נכנע לגיבס, קרייני גלש והציל מהקו ברגע האחרון. בדקה ה-82 ונגר קיבל  אנחת רווחה: הגבהה של אוקסלייד צ'מברליין נחתה על הראש של מרטסאקר, שקבע 1:1 דרמטי. השער נתן לארסנל בטחון ובדקה ה-86 זי'רו הוריד על החזה וירה חזק, שוב קארסון הציל.

ההארכה התאפיינה בעיקר במאבקים במרכז המגרש, עד שבדקה ה-110 אוקסלייד - צ'מברליין שיגא בעיטה אדירה מקצה הרחבה וזעזע את המשקוף.

הרכבים
וויגאן
: סקוט קארסון; סטיבן קרייני, אמרסון בויס, איבן ראמיס (גארי קולדוול, 84), ג'יימס פרץ'; ג'וש מקאק'רן (ג'ק קוליסון/649, ג'יימס מקארתור, ז'אן בוסג'ור, קאלום מקמנמן (ניק פאוול/66), ג'ורדי גומס; מארק אנטואן פורצ'ן.
ארסנל: לוקאש פביאנסקי; בקארי סאניה, תומאס ורמאלן, פר מרטסקר, נאצ'ו מונריאל; מיקל ארטטה, ארון ראמזי (קים קאלסטרום/113), אלכס אוקסלייד-צ'מברלין; סנטי קאסורלה, לוקאס פודולסקי (אוליביה ז'ירו/68); יאיא סאנוגו.