$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

כולם שועלים: להצלחה של לסטר אין שום הסבר

פיצוח ההישג של לסטר נחמד, אך לא הגיוני. להצלחה של ראניירי ושחקניו אין שום הסבר, ולאבי מלר חשוב להבהיר: אל תאמינו לכלום, גם לא לכתבה הזו. רק תחזיקו להם אצבעות, כי הם מנפצים מוסכמות וטורפים את הפרות הכי קדושות. לסטר סיטי - המהפכה האנגלית

אבי מלר
אבי מלר  11.02.16 - 19:30
אל תחפשו הסבר הגיוני, כי אין (getty)
אל תחפשו הסבר הגיוני, כי אין (getty)

תגיות: אנגליתלסטר

זה מאוד יפה שלפתע פתאום, כאן ועכשיו, כולם יודעים מהו סוד ההצלחה של לסטר סיטי. כולם שועלים. מראשון האוהדים שלא שמע על העיר והקבוצה הזו, ופטר אותה בלא כלום גם כאשר היא נכנסה לו לפתע לעין כמו גרגר חול, עד לאחרון הפרשנים שהתייחס אליה כמו אל נדידת העגורים - דבר יפה, מקסים אך זמני וחולף.

אבל לסטר החליטה להישאר. לא בא לה להרתם למוסכמות ולנהוג על פי המסורת ושושלת היוחסין. בא לה להישאר גם יפה וגם אופה. ועכשיו כולם כולם, אלו שהעריצו ואלו שזלזלו, אלו שהטילו ספק ואלו שקיוו, אלו שהריעו ואלו שהתריעו - כולם התגייסו למלאכת הנמק והסבר את סוד הקסם השועלי.

ובקליפת אגוז, זה הולך בערך כך: לסטר גם מסחררת וגם מולכת, כי היא רוצה ורצה יותר מכולן. זיעה ושאפתנות - מיקסום הסעיפים הללו הוא מה שגורם ללסטר סיטי להאפיל על כל יריבותיה, ומזניק אותה אל הפסגה.

כמה פשוט. איזה יופי. קחו קורטוב נחישות, הזליפו עליו קצת הקרבה, הרבה אמביציה, טונות זיעה - ויש לכם אלופה שגיבה וכבירה. לא זו בלבד: תנו לעבודה הקשה ולכוח הרצון להוביל - וכל  המגה-כסף הגדול של הטייקונים מרוסיה, קטאר ואמריקה יהיה חשוב כקליפת השום. איזו נוסחה קלה, נעימה ושיוויונית. מי צריך עושר וממון וגלקטיקוס, כשאפשר להנחיל רצון וריצה - ולהמריא לאופק המזהיר.

אז זהו, שאי אפשר. לדבר על לסטר סיטי במושגים של שיטת משחק וטקטיקה וצורת עמידה על המגרש - זה חטא. לנסות לכמת את ההצלחה שלה דרך פילטרים טאקטיים וסטטיסטיים מוכרים - שווה ערך לניסיון לפענח את הטיקי-טאקה של ברצלונה ברמת הגרפים והחיצים. ואז כל מה שצריך, זה לאמץ את השיטה ולחקות אותה. קלי קלות. משחק ילדים.

במקרה כזה, לא רק לריאל מדריד ומנצ'סטר יונייטד, אלא גם למכבי חיפה והפועל תל אביב, היה שווה ליטול דוגמה מברסה ולנסות ליישם את הטיקי-טאקה. ולא רק לארסנל וליברפול, אלא גם לבני סכנין והפועל עכו, היה כדאי פשוט ללמוד לעומק את השיטה הסוחפת של לסטר סיטי, ובעזרתה לצמצם פערים ולקרוא תגר על תארים.

אה, רגע, זה לא עובד ככה? אז מה כן עושה את ההבדל? מאמן ושחקנים. אמת. ניהול וטיפול. נכון. אז פפ גווארדיולה וקלאודיו ראניירי הם האחראים הראשיים על הפנומנליות של ההצלחה של ברצלונה מצד אחד, ולסטר סיטי מן העבר השני.

אוקיי, פפ, הבנו. בסדר. לגיטימי. אבל ראניירי?! אתם בטוחים??!! הלוזר האולטימטיבי של עולם המאמנים? האיש ללא תואר שנזרק מכל המדרגות גם כשהוא מטפס במעלית? הוא סוד ההצלחה? הישנה מאמן עורו וכבש מובל לטבח חברבורותיו? ועוד בלסטר סיטי, קבוצה שעל שמה אפשר לבנות רכבת תחתית?

התשובה היא לא. באלף הידיעה. ראניירי בן אדם נהדר ומאמן סביר שלא השתנה. פה הלך לו יותר ושם פחות, בעטיין של יכולות הניהול שלו, גם החלטות שלו, ובעיקר בגלל כוח האדם שעמד לרשותו. לפעמים מה שהוא ירש, לפרקים מה שהוא רכש. פעם הוא קלע בול, ופעם ניתך עליו מבול. האופי הנוח שלו לפעמים עזר, ולפרקים קבר.

אבל בלסטר הלך לו קלף מטורף. בינגו. גם עמוד השדרה שהותיר נייג׳ל פירסון, וגם כמה הברקות בשוק ההעברות. היו סמוכים ובטוחים: ראניירי לא ידע שיש לו ביד ג'וקר. איש סביבו לא היה הראשון לזהות. היו סימנים מעודדים (האבולוציה של הקבוצה בהינצלות הודינית אשתקד). היו תקוות. היו שחקנים שהראו התקדמות נאה. אבל אף אחד לא בא והצביע על הסגל ואמר: זה הקטן גדול יהיה. זה ירוץ לאליפות. אם רק נשים דגש על תיקולים, חטיפות כדור, וגמיאת קילומטרים (לסטר מובילה את הטבלה בקטגוריות הללו) - נרוץ לכתר.

זה חשוב. כמובן. ורצוי. אבל השאלה היא איך הופכים את זה למצוי. מצוי פלוס. מצוי גולד. ראניירי  ולסטר סיטי מוכיחים לנו העונה מדי שבוע בשבועו, זה שמה שקובע בראש ובראשונה, יותר מכל בכל, זה הצוות על המגרש. כוח האדם. הכשרונות האינדיבידואליים. ואז מגיע פרק יכולת החיבור ביניהם. ורק אז, אם בכלל, הסגנון.

אני לא מגלה את אמריקה. רק מבקש לשים את האשראי והפרופורציות במקום. ראניירי מנג'ר טוב יותר ממנואל פלגריני? לואיס ואן חאל? ארסן ונגר? הוא המציא וסיגל ללסטר סיטי שיטה ייחודית? ממש לא. בזכות עין חדה, חוש, ניהול אנושי, מקריות ומזל - התחבר לו פאזל יוצא דופן ויוצא מן הכלל, והוא מספיק ידען, מיומן וצנוע להשתמש ביתרונותיו המובנים ולנהל אותו כהלכה.

האם זה מבטיח לו הצלחה גם הלאה? ברור שלא. בקיץ יעוטו על הבית שלו עשרות בעלים, מנג׳רים וסוכנים תפוחי כיסים, ויפרקו את הלגו של לסטר סיטי המשגעת קוביות-קוביות. אל תאמינו אפילו להארכת החוזה של ג׳יימי וארדי עד 2019. מול ההצעה הנכונה, גם החתימה שלו היא על קרח. תאמינו רק למה שאתם רואים בעיניים שלכם. בלי תיווך מאמנים, עסקנים, ידענים, ידעונים, מומחים, פרשנים ושועלי קרבות ותיקים. מצידי, אל תאמינו גם לכתבה הזו. העיקר שתחזיקו אצבעות לשועלים. כי הם מנפצים את כל המוסכמות. כי הם שוחטים את הפרות הכי קדושות. כי הם טורפים את כל הקלפים. והתיאוריות. והנחות היסוד. כי הם המהפכה האנגלית.