זה לא היה מרשים, זה לא היה משכנע ולא היה סוחף - אבל בסופו של דבר, נבחרת ישראל עשתה את שלה. וכמה כיף להגיד את זה סוף סוף על החבורה בכחול-לבן, שתמיד היתה בועטת בדלי ברגעים החשובים, גם אם היתה משחקת טוב. הערב (שני) שחקניו של אלי גוטמן ניצחו 1:4 את אנדורה ובכך סגרו פתיחת קמפיין מושלמת, עם 6 נקודות מ-6 אפשריות, אחרי שני משחקי חוץ.
כי בסופו של יום, כמו שאומרת הקלישאה השחוקה, בקמפיינים מהסוג הזה מבחן התוצאה הוא זה שקובע. ובינתיים, גוטמן עומד במשימה. הדרך היא עדיין לא משהו שאפשר לספר עליו לנכדים, אבל זה בטח לא משנה, בטח שלא כרגע. הפעם, אגב, יש לישראל גם נסיבות מקלות, לנוכח העובדה שהיא שיחקה, ככל הנראה, באחד המגרשים הגרועים באירופה המארחים משחקים בינלאומיים.
אבל, מן הסתם, כל עוד לוקחים שלוש נקודות - היכולת לא מעניינת אף אחד.
לא מפסיק לספק את הסחורה. דמארי
ה-איש של גוטמן הערב היה עומר דמארי. חלוץ אוסטריה וינה הועדף על פני שחקני התקפה אחרים שנמצאים בכושר נהדר והצדיק שוב את המקום ב-11. במשחק בניקוסיה הוא כבש שער אחד, הפעם הוא הבקיע שלושה שערים - ובקמפיין כולו יש לו ארבעה כיבושים - צמוד לרוברט לבנדובסקי כמלך שערי הטורניר כולו. גם טל בן חיים ממכבי תל אביב, שהיה המצטיין במשחק הראשון, עשה את שלו עם בישול יפה לשער השני.
אם מתעקשים לחפש מספר ליקויים שדורשים תיקון לקראת ההמשך, אפשר למצוא כמה כאלו: אמנם ממשחק ההגנה לא ניתן להסיק כלום (ההתקפה האנדורית לא באמת איימה וגם השער הובקע מפנדל גבולי), אך החלק ההתקפי מעט מטריד. ובעיקר השילוב בין ערן זהבי לגילי ורמוט. שני הכוכבים הגדולים של שתי הקבוצות מת"א לא ממש מביאים לנבחרת את יכולתם המוכרת, אולי בגלל שהם יושבים בערך על אותה בלטה.
עדיין לא בשיאו. ורמוט
בכל מקרה, לגוטמן יש חודש כדי להתכונן למשימה הבאה ולמבחן האמיתי הראשון שלו. נבחרת בוסניה תגיע לישראל - ועל אף שבינתיים היא עם 2 נקודות עלובות מתוך 9 - היא תבוא להילחם על חייה. כי גם אדין דז'קו יודע שהפסד בישראל עלול לחרוץ את גורל הנבחרת שלו.
על כן, זה באמת מבחן ענקי עבור ישראל. מאז ה-0:5 המיתולוגי על אוסטריה ב-99', הנבחרת שלנו לא ניצחה נבחרת טובה ממנה במשחק חשוב (ה-1:2 על רוסיה היה לפרוטוקול). בקמפיין הזה, מול בוסניה בגרסה הנוכחית, שרחוקה משיאה, נראה שהגיע הזמן. במוקדמות יורו 2000 זה נגמר עם מקום שני והשפלה בפלייאוף. כולם יודעים, מהי המשמעות של המקום השני בקמפיין הזה, בחסות מישל פלאטיני כמובן. הזמנתם כבר כרטיסים לצרפת?
גם הוא חזר להבקיע. חמד
מהלך המשחק
כבר בדקה ה-3 ישראל מצאה את הרשת. אנדורה איבדה ברשלנות כדור במרכז המגרש - והעונש הגיע. זהבי סיפק כדור טוב לדמארי, שהתקדם מעט וייצר ספק בעיטה-ספק הגבהה שהלכה פנימה. 0:1 מהיר לישראל. בדקה ה-15, בניגוד למהלך המשחק, הגיע השיוויון: לימה נפל ברחבה אחרי דחיפה קלה של ביטון. השופט הרומני, כריסטיאן באלאי, שרק משום מה ואותו לימה כפה 1:1. ישראל נלחצה מעט, ושער של משומר (39) נפסל בטענה מוצדקת לנבדל. כעבור דקה זה כבר היה חוקי לגמרי. בן חיים השאיר אבק למגן שלו והעביר רוחב, דמארי התמקם מצוין כדי לדחוק מקרוב. 1:2 לישראל, תוצאת המחצית.
הישראלים היו קרובים להבקיע עם פתיחת המחצית השניה: משומר (50) ודמארי (51) החמיצו מצבים נוחים בתוך הרחבה. גם זהבי היה חייב לכבוש בדקה ה-55, אבל גם הוא החטיא במצב של אחד על אחד מול פארן פול. בדקה ה-81 הסיפור נסגר: נאתכו מצא את דמארי בכדור נפלא - והחלוץ השלים שלושער בבעיטה נהדרת. 1:3 לישראל. נגמר? ממש לא. בדקה ה-94 איתי שכטר הוכשל ברחבה, השופט שרק ותומר חמד מצא את החיבורים מהנקודה. 1:4 לישראל, תוצאת הסיום.
הרכבים
אנדורה: פארן פול; אמילי גארסיה, אילדפונס לימה (ג'וזפ איילה /40), דויד מניירו, ג'ורדי רוביו (מארק פויול /69); מארק ואלס, מרסיו ויירה, גבריאל ריירה, אדו פפה, כריסטיאן מרטינס; איבן לורנצו.
ישראל: אופיר מרציאנו; אייל משומר, טל בן חיים, איתן טיבי, טאלב טוואטחה; ניר ביטון, ביברס נאתכו, ערן זהבי (ליאור רפאלוב /69), גילי ורמוט (איתי שכטר /65), טל בן חיים; עומר דמארי (תומר חמד /84)