בן חיים: "אם לא נעלה ליורו זה פספוס ענק"

מאז עונת 2011/12, טל בן חיים לא רשם עונה כל כך מוצלחת מבחינת דקות משחק, כמו זו שהוא עובר השנה. הבלם, שביום שלישי (יום המשחק מול בלגיה) יהיה בן 33, פתח העונה ב-33 משחקים במדי צ'רלטון מהצ'מפיונשיפ – וזקוק לשלוש הופעות נוספות בלבד כדי לנפץ את שיא המשחקים שלו בעונה אחת באירופה (35 בבולטון לפני 9 עונות).

לאחר חילופי הדורות בסגל הנבחרת, והפרידה משחקנים כמו דודו אוואט ויוסי בניון, בן חיים הפך לשחקן המבוגר והמנוסה ביותר – כזה שהדור הצעיר תלוי בו ורואה בו סוג של מודל לחיקוי. גם בן חיים, כמו חבריו לנבחרת, מוצא את עצמו במצב לא רגיל – עם מאזן מושלם של 9 נקודות משלושה משחקים וסיכוי אמיתי להעפיל לטורניר גדול לראשונה בקריירה.

"זה בהחלט רגע שכולנו מחכים לו, מאז המשחק מול בוסניה, שהיה מרגש וליווה אותנו במשך 3-4 חודשים", סיפר הבלם בראיון מיוחד לאתר ערוץ הספורט לקראת המפגש עם הוולשים: "אנחנו רק רוצים לחוות זאת שוב ולשמח מדינה שלמה פעם נוספת".

ברחוב מדברים על זה שאנחנו כבר ביורו בצרפת.
"אני לא רוצה להיסחף עם המחשבות האלו, אבל זה בהחלט מלווה אותנו. אנחנו מודעים למה שמצפים מאיתנו ונעשה את המקסימום על מנת לא לאכזב".

אבל עושים חישובים, מוציאים את המחשבונים וברור שצריך לנצח את ווילס בבית כדי להעפיל.
"אנחנו קצת נוטים להתבלבל - בוויילס משחקים שחקנים מהשורה הראשונה כולל כוכב שהוא אחד מהגדולים בעולם והרבה שחקני פרמיירליג שאני מכיר אישית. עם כל הכבוד לנבחרת ישראל, ויש לי הרבה כבוד ואני חלק ממנה, אנחנו עדיין לא ברמה הזאת מבחינת שחקנים. יש לנו כח קבוצתי, וגיבשנו נבחרת טובה גם חברתית וגם על המגרש ואני חושב שהראנו את זה מול בוסניה.

איך עוצרים את גארת' בייל?
"זה שחקן מהרמות הכי גבוהות, אבל כבר שחקתי נגד שחקנים כאלו וגם הנבחרת שיחקה נגד שחקנים כמו רונאלדו. אז זה לא תפקיד של שחקן אחד - לא ייני ולא טיבי – וגם הפעם נעשה את אותו הדבר. הצוות המקצועי הכין אותנו בצורה טובה לרונאלדו, ואני משוכנע שנגיע מוכנים גם לבייל".

עם יד על הלב, האמנת שאחרי 3 משחקים נהיה במקום הראשון?
"אתה לא הראשון ששואל אותי את השאלה הזאת בימים האחרונים. האמנתי כי ראיתי מה מתגבש בחדר ההלבשה - איך כולם ביחד, איזו אווירה טובה יש. ראיתי את השחקנים שמגיעים בכושר מצוין למשחקים ובהחלט האמנתי".

אתה יודע עכשיו מה הבעיה? העליתם את רף הציפיות.
"אין בעיה, נתמודד עם הציפיות. אם רוצים להעפיל לטורניר גדול, אז במשחקי הבית נצטרך לעשות תוצאות טובות - גם מול נבחרות שעל הנייר טובות מאיתנו. שלא יהיה ספק, על הנייר וויילס יותר טובה מאיתנו - אבל זה לא אומר שביום נתון אנחנו לא יכולים לנצח".

לא כולם יסכימו איתך שוויילס יותר טובה מישראל.
"אז אני אומר לך שכן, בטח מבחינת השחקנים. אנחנו יכולים למכור את הביחד, את הקבוצתיות שלנו, אבל אם תיקח אחד מול אחד - עם כל הכבוד - אין לנו שחקנים בריאל, בליברפול וגם לא בסוונזי".

אז אולי יש לנו רף ציפיות גבוה מדי?
"פתחנו את הקמפיין בצורה מצויינת ויצרנו איזה רף שהקהל שמגיע לאצטדיון רוצה לראות את רוח הלחימה בכל משחק - והם צודקים בעניין הזה".

שיחקת בסמי עופר, אצטדיון מלא, אווירה מחשמלת. עד כמה לקהל יש חשיבות?
"אחרי המשחק מול בוסניה דיברנו בינינו השחקנים ואמרנו שבחיים לא שיחקנו באווירה כזו בישראל, בטח שלא בנבחרת. אני 12 שנה בנבחרת וזו פעם ראשונה שהרגשתי שהקהל מאחורי. משריקת הפתיחה, מהרגע שעלינו לחימום, הייתה הרגשה אחרת - וזה עשה את ההבדל, אני משוכנע. כבר לפני 3 חודשים אי אפשר היה להשיג כרטיס לוויילס אז אין לי ספק שהקהל יתמוך בנו, אולי אפילו לא יותר ממה שהוא תמך נגד בוסניה".

בשבת אתה עוקף את מוט'לה שפיגלר מבחינת מספר ההופעות, זה בטח מרגש.
"זה פחות מעניין אותי - מצידי שנעלה ליורו ותאפס לי את ההופעות. הכי חשוב שהנבחרת מנצחת, ואם בעזרת השם ננצח בשבת זה ייתן לנו דחיפה עצומה להמשך".

בוא נדבר עליך באופן אישי. לקחת החלטה טובה לך ולמשפחתך אבל היו גם כאלו שאמרו 'טל בן חיים עשה עונות גדולות באנגליה, הוא צריך לחזור הביתה, לישראל'.
"היו לי אפשרויות לחזור לפה, אבל העדפתי להישאר באנגליה. אני מסיים את השנה ה-11 והילדים באותו בית ספר ואלו דברים לא פחות חשובים".

זה לא סוד שמכבי חיפה רוצה אותך וכל הזמן פונה אלייך.
"היו שיחות עם כל מיני קבוצות, לא אכנס לשמות, אבל כרגע הכיוון הוא להמשיך באנגליה. בעתיד אני לא פוסל שום דבר, אבל נכון לעכשיו אני רואה את עצמי ממשיך באנגליה ושואף לחזור לפרמיירליג".

אתה לא פוסל, אבל תראה מה קרה פה. חיים רביבו ואייל ברקוביץ' חזרו ונראו על הפנים, את יוסי בניון שוחטים מכל כיוון. זה מה שגורם לך לא לרצות לשחק כאן?
"לא. יוסי מציג יכולת יותר טובה, אליניב ברדה חזר אחרי הרבה זמן והרבה שנים ונראה טוב. יש גם דוגמאות כאלו, אבל זה לא מעסיק אותי. מה שחשוב לי זה שהמשפחה שלי תהיה מאושרת. כרגע אני נמצא במקום שטוב לי, בליגה הרבה יותר טובה וחזקה מהליגה הישראלית".

בתוך תוכך, אתה לא מפחד שאם תחזור יעשו לך את מה שעשו לברקוביץ', רביבו ובניון?
"יכול להיות שציפו מאייל ומחיים - אחרי שנתנו הצגות גדולות באירופה - שיציגו את אותה יכולת גם בישראל. אני לא חושב על זה כרגע, אני נמצא במקום אחר. אם וכאשר - זה לא מה שימנע ממני. אף פעם לא התייחסתי מה אומרים בתקשורת או האוהדים. חשוב לי בכל משחק לתת את ה-100 אחוז וברגע שאתה עושה את זה התוצאות לא מאחרות להגיע".

אתה מרגיש פספוס? כי יש אנשים שיגידו שהמקום שלך זה בליגה גבוהה ולא בליגה הראשונה באנגליה?
"אני מרגיש קצת פספוס כי שיחקתי ברמות הכי גבוהות. להגיע למועדון כמו צ'לסי ולשחק שם 22 משחקים בעונה זה לא מעט אבל רציתי לעזוב ולשחק יותר. כשאני רואה את השחקנים שמשחקים בפרמיירליג ואני רואה איך אני משחק כרגע, אז אני מרגיש קצת פספוס שאני לא במקום הזה. אני באמת חושב שיש לי עוד צ'אנס לחזור בעקבות העונה הזאת ונראה מה יהיה".

אנחנו לא הולכים ונהיים יותר צעירים
"אני מרגיש טוב, יותר טוב ממה שהרגשתי בגיל 22-25. אני מרגיש באותו הכושר, מרגיש עם הרבה יותר נסיון כרגע. מבחינת מהירות, אנחנו עושים מבדקים כל שנה ואני לא יורד במהירות. מבחינת אחוזי שומן אני אותו דבר, מבחינת משקל אני אותו דבר - אז אני אותו שחקן רק עם יותר ניסיון. אני רואה את טוטי בגיל 40, וזה דברים שנותנים השראה. כל עוד אתה שומר על הגוף שלך, הגיל הוא לא משמעותי".

אתה כ"כ הרבה שנים בנבחרת - מתי כבר נגיע לטורניר גדול ותוכל לספר לילדים ולנכדים?
"זה החלום. שיחקתי בקבוצה כזו או אחרת, והרווחתי סכום כזה או אחר – אבל זה באמת פחות מעניין. בסופו של דבר החלום הכי גדול שלי זה להגיע עם נבחרת ישראל ליורו או למונדיאל. אעשה הכול כדי שהחלום יתגשם כמה שיותר מהר".

זה משהו שאם לא יתגשם אתה תסתכל אחורה ותגיד יא-אללה, איזה פספוס?
"פספוס ענק. אני לא רוצה לחשוב על תרחישים כאלו – צריך להתרכז בחיובי, באיך אנחנו כן עושים את זה".

מעולם לא החלפת חולצות עם שחקנים יריבים. למה?
"כשהייתי בן 19, שיחקנו מול צרפת והפסדנו. ראיתי שחקנים מחכים במיוחד בחדר ההלבשה של הצרפתים כדי שייצאו אליהם וייתנו להם חולצות והם לא יצאו. התביישתי, כי הייתי צעיר, ולא רציתי להחליף עם אף אחד למרות שהיו שם זידאן, הנרי וטרזגה. מאז החלטתי שאהיה עם החולצה שלי ואתן אותה לילדים או לכל מיני מוסדות שיהיה להם למזכרת - זה יותר חשוב לי מכל חולצה של רונאלדו או מסי".

מחר תעמוד עם הסרט על היד. מה יעבור עליך בהמנון?
"אתה מדבר איתי ואני כבר מתרגש מהדבר הזה. זה החלום הכי גדול שהיה לי בתור ילד, להיות בנבחרת ולשיר את ההמנון בקול רם מול הקהל והמשפחה שלי. בכל פעם שזה קורה אני על סף דמעות".