התפוצץ לנו בפנים: וויילס הביסה 0:3 את ישראל

 הכל היה מוכן להצגה הגדולה של נבחרת ישראל. 9 נקודות מ-3 משחקים עד כה בקמפיין, סמי עופר מלא ב-30 אלף כחולים-לבנים ותחושה באוויר שהפעם, באמת, הכל הולך להסתדר. אלא שהערב (שבת), נבחרת וויילס החזירה את הנבחרת שלנו לקרקע עם 0:3 מהדהד בחיפה, שתקע מקל גדול בגלגלי הנסיעה של אלי גוטמן ליורו בצרפת ב-2016.

• כל האירועים, השערים והתמונות: דקה אחרי דקה
• גוטמן: "זה שובר לי את הלב, ראו מה בייל שווה"
• 3 לטיבי, רק 4 לרפאלוב. מה הציון של אלי גוטמן?
• דמארי יחמיץ את בלגיה בשלישי, גוטמן יבצע מהפך
• ההתפרקות שלנו, המופע של בייל: אלבום תמונות

מצד אחד, אסור לישראל להוריד את הראש, שכן מדובר בסך הכל בהפסד אחד וישנם עוד שישה משחקים במוקדמות - הבא בעוד שלושה ימים בטדי מול נבחרת בלגיה. אבל - וזה אבל גדול - מעבר לתוצאה, היכולת צריכה להדליק לגוטמן אלפי נורות אדומות. אחרי ה-0:3 העצום על בוסניה רק לפני ארבעה חודשים, הגיעו הוולשים החסונים ארצה - והזכירו לנו, שאחרי, לפני ולמרות הכל, אנחנו עדיין, רק נבחרת ישראל. אמנם לא הנבחרת הכי גרועה באירופה, אבל בטח לא כזו שיכולה לחשוב בקול רם על 6 נקודות משני משחקים, מול וויילס ובלגיה.

ארון ראמזי העלה את האורחים ליתרון מוצדק כבר בדקה ה-45, גארת בייל הכפיל בבעיטה חופשית (48) א-לה חיים רביבו נגד אוסטריה ואיתן טיבי הורחק בחלוף דקה, אחרי עוד כרטיס צהוב שסחט ממנו כוכב ריאל מדריד. בעשרה שחקנים ובפיגור כפול זה כבר היה גמור ובייל נעץ את השלישי בדקה ה-77, אבל חובה לומר: וויילס היתה טובה יותר מישראל גם ב-11 מול 11. כי בניגוד להצגה מול בוסניה, הפעם, היריבה החזקה שהגיעה לסמי עופר תיסכלה את כל כוכביה של ישראל, שסבלו מיום רע מאוד.

עומר דמארי לא סיכן, נפצע בדקה ה-43 והוחלף; ערן זהבי פשוט לא הורגש ולא הזכיר במאומה את הווינר של מכבי תל אביב; ביבראס נאתכו הזכיר את ביבראס נאתכו של הקמפיין הקודם, זה שכמעט ולא משפיע על המשחק; ליאור רפאלוב, שרק לפני שבוע כבש ניצחון בגמר הגביע הבלגי, נדבק בחולשה הכללית מסביבו; טל בן חיים החלוץ המשיך בכושר הירוד מהתקופה האחרונה במכבי ת"א; ואיתן טיבי? הוא עדיין מחפש את גארת' בייל. להגנתו, יש לציין, שלא מעט בלמים יכולים לומר זאת.

מעל לכל, המשחק הערב היה הצגה של איש אחד, הצגה של השחקן הכי יקר בעולם, כדורגלן-על שהיה גדול על המשחק הזה בשתי רמות: בייל היה מעורב בכל המהלכים המשמעותיים בחיפה והעמיד הספק שכלל בישול, שני שערים והדבקת שני צהובים לטיבי. אם זה לא מה שנדרש משחקן בסדר הגדול הזה, אז מה כן? יכול להיות שהאמירה הצינית של גוטמן, כי הוא "שומר את עצמו לישראל", עוד תתברר כנכונה באיזשהו אופן.

אבל עם כל הכבוד לבייל, גדול ככל שיהיה, אותנו מעניין בעיקר הצד המפסיד. נבחרת ישראל הציגה את המשחק הכי חלש שלה בשנה האחרונה ואף היתה יכולה לספוג תבוסה גדולה יותר. שלישיית הקישור הוולשית, ג'ו אלן, ג'ו לדלי וארון ראמזי, חיסלו לגמרי את נאתכו ושרן ייני, וגרמו למשחק ללכת בכיוון של וויילס החל מדקות הפתיחה. דמארי, ולאחר מכן תומר חמד, כוסו היטב על ידי אשלי וויליאמס וג'יימס קולינס - כך שבסופו של יום, ישראל ספרה הזדמנות אחת, של בן שהר המחליף, בגארבג' טיים.

אז נכון, הנבחרת ספגה מכה ענקית, סטירת לחי מצלצלת, אבל אין לה יותר מדי זמן לשקוע במחשבות. בשלישי, במקום גארת' בייל אחד, ירוצו בטדי אדן הזאר, קווין דה ברווין ויתר הכוכבים הבלגים. כך, בוודאות, לישראל אין מה לחפש ביום שלישי, אבל - אולי, רק אולי - מעז ייצא מתוק.

כי יכול להיות שהניצחון על בוסניה הביא איתו סוג של אופוריה, קצת אופיינית יש לומר, שגרמה לנבחרת להרגיש פייבוריטית מול וויילס ובייל האיום. וכך, דווקא בסמי עופר הכל-כך ביתי, חטף גוטמן את אחת המכות הכי כואבות שספג מאז מונה לתפקיד המאמן הלאומי. לכן, אם ישראל תבוא למשחק מול הבלגים כמו שבאה למשחק מול בוסניה - אולי יהיה לה מה למכור. גם זה לא בטוח, אבל לפחות - היא תסיר מעצמה ככל הנראה את תווית ה"פייבוריטית", אותה נשאה הערב וכשלה בגדול. כדי להצליח מול הבלגים, יהיו חייבים הישראלים לשכוח את מה שקרה הערב בסמי עופר, לגייס כוחות מחודשים ולהאמין בעצמה מחדש. אבל לא יותר מדי, כדי שלא תחטוף סטירה נוספת, שתגרום לה לחלום, במקרה הטוב, על המקום השלישי.

הרכבים
נבחרת ישראל: אופיר מרציאנו; עומרי בן הרוש, איתן טיבי, טל בן חיים, אוראל דגני; שרן ייני, ביבראס נאתכו, ליאור רפאלוב, ערן זהבי (בן שהר /70), טל בן חיים (ניר ביטון /60); עומר דמארי (תומר חמד /43)
נבחרת וויילס: וויין הנסי; ניל טיילור, בן דייויס, אשלי וויליאמס, ג'יימס קולינס, כריס גאנטר; ג'ו לדלי (דייויד וון /47), ג'ו אלן, ארון ראמזי; גארת' בייל, האל רובסון-קאנו (סאם ווקס /69)