לפני שבוע לאנס ארמסטרונג החליט להניף דגל לבן בכל הנוגע למאבק שלו מול ה-USADA, הארגון האמריקני למניעת סימום בספורט, שטוען בתוקף כי רוכב האופניים האגדי נטל סמים, חומרים אסורים ומשפרי ביצועים במהלך השנים 1998 עד 2005. הוויתור של ארמסטרונג הוביל להחלטה של סוכנות USADA להרשיע אותו בנטילת סמים ובשלילה של כל ההישגים הספורטיביים שהשיג ארמסטרונג באותן שנים, כולל שבע הזכיות המפורסמות שלו בטור דה פראנס ומדליית הארד האולימפית בה זכה בסידני 2000. מדהים.

• ארמסטרונג קיבל מסר: נחזיר לך חמש מהזכיות בטור אם תודה שנטלת סמים
• רעידת אדמה: ארמסטרונג הושעה לכל החיים, 7 הזכיות בטור דה פראנס יבוטלו
• ארמסטרונג: "ערכו נגדי ציד מכשפות. הגיע הזמן לומר - מספיק. נמאס לי לגמרי"

תשכחו את הטריפל של אוסיין בולט, את הפרישה של מייקל פלפס, את הצ'מפיונס של צ'לסי, ההשתלטות המחודשת של רוג'ר פדרר או היורו של ספרד. השחרת שמו של לאנס ארמסטרונג היא אירוע השנה בספורט העולמי. ההחלטה לקחת מהרוכב את החולצות הצהובות מלאה בתחומים אפורים, שאלות שהמענה הנוכחי עליהן הוא חלקי עד לא קיים. אלו השאלות המרכזיות בפרשה בשלב זה - האם הוא לקח או לא לקח חומרים אסורים? ואם לא, אז מדוע ארמסטרונג התייאש והצהיר שלא יילחם יותר על חפותו מול ה-USADA? האם לסוכנות הזו בכלל יש את הזכות לשלול מהרוכב האמריקני את התארים בהם זכה? והאם יש סיכוי שהתדמית המלוכלכת של ענף האופניים תתנקה אי פעם אחרי המקרה הזה? הרבה שאלות, מעט תשובות.
 
לקח או לא לקח?
תלוי את מי שואלים. מצד אחד ניצבים עמיתיו לשעבר של ארמסטרונג בחברת יו.אס פוסטל, שטוענים שארמסטרונג נטל חומרים אסורים יחד עם כל הקבוצה ואף היה "המבוגר האחראי" שבחבורה, זה שמנהל את רשת הסמים בצורה שמזכירה את התנהלות המאמן של מריון ג'ונס בפרשת "מעבדות באלקו". ההצהרות הללו הן כל מה שיש ליו"ר USADA, טראוויס טייגארט, שרודף את ארמסטרונג במשך שנים כמו משוגע. טייגארט טוען שיש ברשותו עוד כ-30 דגימות דם קפואות של ארמסטרונג שמכילות חומרים אסורים. משום מה, אני לא נוטה להאמין לו. מדוע? כי אחרת כבר היינו יודעים על כך. אתם יכולים להיות בטוחים ש-USADA הייתה מפיצה את התוצאות לכל כלי התקשורת על פני הגלובוס.
 
מנגד, ניצבת המילה של ארמסטרונג. בעצם, זו לא המילה שלו אלא של המדע, של בדיקות הסמים. ארמסטרונג עבר יותר בדיקות לגילוי חומרים אסורים מאשר כל ספורטאי אחר בהיסטוריה. הוא נבדק במשחקים האולימפיים, בדאון אנדר, בטור דה פראנס, בטור דה שווייץ ובטור דה 'מה שלא תרצו'. נבדק, נבדק, נבדק ויצא נקי מכל הכיוונים. זו הטענה המרכזית של לאנס ארמסטרונג וכאן ניצבת הבעיה המרכזית של USADA. הסוכנות החליטה לקחת מספורטאי את כל מה שהשיג על סמך מילה של אנשים "אמינים" דוגמת פלויד לאנדיס וטיילר המילטון. לאנדיס עדיין מנסה להגיע לעסקת טיעון שתמנע ממנו להיכנס לכלא, לכן לא מפתיע שהוא הופך פתאום ל"גרון עמוק", ומלכלך את הכביסה רק כדי להוציא אותה החוצה. כזכור, לאנדיס זכה בטור בשנת 2006, זכייה שנשללה ממנו לאחר שנמצאו בדמו חומרים אסורים. יש כאן בעיה עקרונית במיוחד - איך ארגון רב עוצמה כמו USADA יכול להרוס קריירה של ספורטאי ושם של אדם רק על סמך עדויות שאמינותן עדיין לא ברורה? איפה הראיות? היכן בדיקות הדם החיוביות?

נראה שהסוכנות האמריקנית סימנה לעצמה את ארמסטרונג כ"דג שמן" שצריך לתפוס אותו ולא משנה מה יהיה המחיר. "אם תפסנו את ארמסטרונג, אז אף אחד לא יתעסק איתנו", זה המסר שהם משדרים לכולם. מריון ג'ונס, טים מונטגומרי וג'סטין גאטלין הם דגי רקק עבור טייגארט. ליו"ר בכלל לא איכפת מהזכיות של ארמסטרונג בטור דה פראנס, לא משנה לו אם הרוכב יחזיק בתארים או לא, העיקר שיודה באשמה. לכן, ארבעה ימים בלבד אחרי ההצהרה, טייגארט כבר מנסה לפייס את ארמסטרונג - "אם הוא יודה באשמה, אז 5 מהזכיות יוחזרו לו", אמר טייגארט.

אפשר לפרש את המהלך כהתקפלות של USADA. אולי הם באמת טיפסו על עץ גבוה מדי ואולי ארמסטרונג הוא באמת מושא להערצה שמעמדו לא יסולא בפז ובאריתרופואטין. לכן הם חוזרים בהם מההצהרות על טכניקת ההזרקות של ארמסטרונג בין השנים 1998 ל-2005 ורק דורשים הודאה באשמה, שתחזיר לו את התארים מ-1999 עד 2003. מנגד, מעצם הוויתור החלקי הם מציבים ללאנס ארמסטרונג מלכודת. "אתה רוצה לשמור על התארים שלך? מצוין, רק תגיד שנטלת סמים במהלך כל הקריירה שלך!". קשה לי להאמין שארמסטרונג ישיב בחיוב להצעה שכזו, הרי במשך שנים הוא שמר על קו של הכחשה מכל וכל.
 
אז למה הוא הרים דגל לבן?
התשובה לכך לא ברורה. לארמסטרונג יש את כל הכוח הכלכלי כדי להילחם לנצח ב-USADA ולשסות בארגון אינסוף עורכי דין, שיכבלו אותם בבתי משפט עד אין קץ. תוסיפו לזה את העבודה שכבר ציינתי - אין ל-USADA שום הוכחה לכך שארמסטרונג נכשל בבדיקה לגילוי חומרים אסורים ומשפרי ביצועים. תוסיפו לזה את העבודה שה-UCI, התאחדות האופניים הבינלאומית, ניצבת לצידו של האליל הגדול של הענף, ששינה מקצה לקצה את יחסי הציבור והמוניטין סביב ושל ענף האופניים.

ארמסטרונג קיווה בחודשים האחרונים שבית המשפט הפדראלי בטקסס ישים סוף להאשמות הבלתי פוסקות של USADA ושל טראוויס טייגארט נגדו, אבל בשבוע שעבר נפל דבר כאשר תביעתו של הרוכב, שעסקה בחריגה של USADA מסמכויות החקירה שלה, נדחתה בעיקר מכיוון שבתי המשפט בארצות הברית (ובעולם כולו) מעדיפים שלא להתערב בעניינים שקשורים לספורט. אלו נשארים במערכת המשפטית נפרדת. ארמסטרונג לא ויתר, אבל הוא החליט שהוא מפסיק לשחק בזירה המשפטית ועובר לזירה הציבורית. מאז ההחלטה היחס שבין הגיבויים לגינויים שמקבל ארמסטרונג הוא כמו יחס הניצחונות-הפסדים שלו בטור דה פראנס. הסיבה לכך ברורה - ארמסטרונג הוא התסריט ההוליוודי, החלום האמריקאי בהתגלמותו. דמות הגיבור הספרותי שהתאושש מהמחלה הקשה והגיע לגדולה. קשה להעלות על הדעת שה-USADA והעמיתים הסוררים של הרוכב אכן דוברי אמת.
 
כלי התקשורת ברחבי העולם בכלל ובארצות הברית בפרט מלאים בהצהרות על כך שהאגדה לא מתה, שמה לא הושחר ושהיא תחייה לעד. הצהרות שמקומו של ארמסטרונג בהיכל התהילה מובטח. לא נראה אותו ברשימה עם בן ג'ונסון ומריון ג'ונס אלא בזו של מייקל ג'ורדן, מייקל פלפס ומוחמד עלי. הנה כמה דוגמאות. מיגל אינדוראין הספרדי, שזכה בעבר 5 פעמים ברציפות בטור דה פראנס, טוען כי ארמסטרונג צריך להחזיק בכל התארים שלו עד שיוכח בבדיקת דם כי הוא נטל חומרים אסורים וגם שחקן הבייסבול רוג'ר קלמנס, שזוכה לאחרונה מכל אשמה בפרשה דומה לזה של הפנומן, הביע את תמיכתו. לכל זה צריך להוסיף את העובדה שקרן ה"ליבסטרונג" הציגה עלייה משמעותית בימים האחרונים בתרומות שהיא מקבלת למען המלחמה בסרטן.
 
"ערכו נגדי ציד מכשפות, אם הייתי בטוח שהשתתפותי בהליך של USADA תעניק לי הזדמנות להתעמת באופן הולם עם ההאשמות ולשים את הכל מאחוריי באופן סופי ולטהר את שמי, אז הייתי עושה זאת מיד, אבל ידעתי שהתהליך כולו יהיה לא הוגן וחד צדדי", הצהיר ארמסטרונג לאחרונה ובכך הפך את עצמו לקדוש מעונה. ארמסטרונג הוא ממש לא קדוש, הוא פשוט נקט בצעד שהסיכון לפגיעה בשמו הוא הקטן ביותר. אם היה משתף פעולה עם USADA כל העדויות היו נחשפות, שמו היה מוכפש ואז התדמית שלו הייתה סופגת מכה גדולה אף יותר וכנראה שהיה נגרם לו נזק כלכלי כבד כתוצאה מירידה בתרומות לקרן ומנטישת ספונסרים (עובדה שנייקי הודיעה שתמשיך לתמוך בו גם בעתיד). בסיטואציה בנוכחית רוכב העבר בן ה-40 יכול להמשיך בפעילות (שהיא באמת קדושה) שלו נגד מחלת הסרטן וגם לקוות לכך ששלילת התארים על ידי ה-USADA לא תתקבל.

האם ל-USADA יש בכלל את הזכות לשלול מארמסטרונג את הזכיות בטור?
עקרונית, כדי שארמסטרונג יאבד באופן רשמי את הזכיות שלו בטור דה פראנס, התאחדות האופניים הבינלאומית (UCI) תצטרך לאשרר את ההחלטה של USADA, אך כאמור היא תומכת בפנומן האמריקני ורק לחץ פוליטי יגרום לה לתמוך בשלילת התארים מארמסטרונג. ומהיכן עשוי להגיע הלחץ? USADA נהנית מתמיכת WADA, הסוכנות הבינלאומית למניעת סימום. הסוכנות הזו שייכת וכפופה לוועד האולימפי הבינלאומי, כך שלארגון הספורטיבי הגדול ביותר יש אינטרס באישרור העונש של ארמסטרונג כדי לשמר את כוחה של WADA. אם גם הארגונים הללו יקבלו את קביעת USADA, אז לארמסטרונג תישאר אפשרות אחרונה - ערעור לבית הדין הבינ"ל העליון לספורט - ה-CAS. דבר שאליו הרוכב האגדי עדיין לא התייחס.
 
מה יהיה עם התדמית של ענף האופניים ושל ארמסטרונג?
עד היום השם "לאנס ארמסטרונג" החזיק את ענף האופניים ועכשיו גם זה נעלם. זהו ללא ספק הענף המוכתם ביותר בספורט המקצועני, כאשר מאז בייארנה ריס ב-1996 ועד אלברטו קונטאדור, כל זוכי הטור נקשרו לנטילת חומרים אסורים באופן כזה או אחר (פרט לקרלוס ססטרה ב-2008). ייתכן שדווקא משפט ארוך ומתיש ללאנס ארמסטרונג היה מנקה במידה רבה את הענף אם הוא היה יוצא זכאי. אבל זה כבר לא יקרה. תחרויות האופניים במתכונת הנוכחית פשטו סופית את הרגל, עם כל הכבוד לשמות כמו מארק קאבנדיש ובראדלי וויגינס.
 
לגבי ארמסטרונג עצמו, הוא תמיד יוכל לטעון שהוא באמת זכה שבע פעמים בטור דה פראנס, שהוא הקדים שבע פעמים את כל הרוכבים וניצח אותם שבע פעמים בעליות, במישורים ובקטעים נגד השעון. אני לא בטוח שאפשר להגיע למסקנה כבר עכשיו, לפני שיש ראיות אמיתיות, שארמסטרונג אכן היה הרמאי הגדול מכולם. איך אפשר לחשוב את זה מבלי בדיקה אחת חיובית. דם או שתן. התיאוריה שבמשך שבע שנים הוא עבד על כולנו נשמעת לי קונספירטיבית. בואו נחכה עם הגרזן, אתם יכולים לבנות על כך שיהיו התפתחויות נוספות בפרשה כבר בעתיד הקרוב.
 
העונש שבאמת פגע בארמסטרונג הוא עונש ההשעייה לכל החיים, שחיסל את קריירת האיירון-מן הקצרה שלו ופגע בטווח הארוך בגיוס הכספים לקרן "ליבסטרונג". מה עם האוהדים שלו? מבחינתם חבל שהאיש שניצח מאות רוכבים, הביס את הסרטן, הכניע את האלפ-דואז וחצה את שער הניצחון עם כוס שמפניה ביד, נכנע דווקא לבריונות של פוליטיקות הספורט.