רעם ביום בהיר: ההלם באיטליה ממות אסטורי

אקרמן חלם על דרבי במילאנו, אך פגש מדינה מאוחדת והמומה

אסף אקרמן, איטליה
אסף אקרמן, איטליה  05.03.18 - 12:35
תחילת כתבה

"הלו מילאניסטה, שמעת מה קרה?", פנה אליי פייטרו, הבריסטה של באר Dabbere ליד הדומו במרכז מילאנו, "לך הביתה אין דרבי היום, אסטורי מת הקפטן של פיורנטינה זהו, אין סיכוי שיהיה כדורגל היום באיטליה".

אני מדבר איטלקית בסיסית די טוב, אבל לקח לי כמה דקות להבין את פייטרו ובמיוחד את הביטוי שהוא אמר - "E’ Morto" (הוא מת) ולהיכנס לשוק, גם אישתי שהיתה מולי שאלה מיד למה הפנים שלי לבנות, זה לא היה בגלל שהטמפרטורה מינוס אחת בעיר הצפונית של איטליה.

אני אוהד מילאן שרוף, חיכיתי הרבה זמן למשחק הזה מול אינטר, לדרבי ובמיוחד בכושר שהרוסונרי שלי נמצאים זה היה אמור להיות אפילו יותר מיוחד להגיע לבית המקדש סן סירו למשחק מול היריבה העירונית שלנו, מודה קשה לי לנתק רגשות. מצד אחד צריך להבין שזו טרדגיה ענקית לכדורגל האיטלקי, אבל למה לדחות את המשחק שלי? חמישה ימים אני כאן, קופא בשלג, קונה צעיף, חולצה בחנות הרשמית והכל היה מוכן לאירוע השיא ביום ראשון, אבל לחיים יש כיוון משלהם.

מרגע ההודעה הרשמית על דחייה מלאה של כל משחקי המחזור הסלולארי לא הפסיק לעבוד לשניה, חברים ששלחו הודעות מנחמות על ביטול המשחק וההגעה לחינם עד למילאנו, הטוויטר שהתפוצץ מציוצים ועדכונים חלקם נכונים חלקם מפוברקים לגמרי, וגם אני מנסה לצייץ אבל קשה להוציא את המילים, קשה לעכל. גם אוהדים שנמצאים במילאנו שלחו הודעות בכל המדיות החבריות בניסיון להבין האם הבשורות אכן נכונות ואין דרבי, אולי הדברים יכולים להשתנות ומה עם הכסף? אבל לא, אין משחק, ושוב אני בעצמי עוד לא מעכל את זה.

אמרתי לאישתי שאני לא מסוגל להמשיך להסתובב איתה בחנויות כי הראש מצד אחד מבין שאת אסטורי הבלם עם הלב הגדול לא נראה יותר על המגרש לעולם ומצד שני אני צריך להכיל את הבאסה האישית שלי שאין דרבי היום והמשחק נדחה. ושוב הטלפונים מהמערכות כל הזמן זורמים כי יש גם את המקצועיות בעבודה ואת התפקיד צריך לעשות. הפעם נושא השיחה הוא אחר לגמרי.

בגיל בן 31 דווידה אסטורי הגיע לשיא הקריירה כשקיבל את סרט הקפטן של פיורנטינה והפך להיות הפרצוף שלה בכל מקום בפירנצה, אפילו במדים הלאומיים הבלם תפס מקום של כבוד מדי פעם בהרכב של האזורי עם 14 הופעות, ופתאום ברגע אחד הכל נעצר, וכל זה שבועיים אחרי שהוא הפך לאבא לתינוק שלא יכיר את אביו. טרגדיה וכל משפחת הכדורגל האיטלקי בוכה.

המקרה המצער הכניס את הכדורגל באיטליה לשוק, השחקנים של גנואה וקליארי כבר היו בחימום על המגרש רגע לפני תחילת המשחק ביניהם אבל שנייה אחרי ששמעו על דבר מותו של אסטורי כולם ירדו מהמגרש והיה ברור שכדורגל לא ישוחק שם. הבלם שהיה 6 עונות בקבוצה מסרדיניה עשה את הפריצה שלו שם אחרי שסיים את מחלקת הנוער של מילאן היה אחד האלילים של האוהדים.

גם ברחבי ארץ המגף כבר היו בדרך למגרשים לקראת תחילת המשחקים, כמה עשרות מהם של בנוונטו בדרום הגיעו לאיצטדיון צ'ירו ויגוריטו למשחק מול ורונה עם כמה שלטים שהיו אמורים לצחוק על היריבה השנואה שלהם נאפולי אחרי ההפסד המביך בבית לרומא בשבת, אבל אף שלט לא הונף אלא שלט בקופות שהמשחק נדחה.

במילאנו הרחובות במרכז העיר היו מפוצצים באנשים עטורים בצעיפים של מילאן ואינטר, בשעה הראשונה אחרי ההודעה על דחיית המשחק הראשים היו בטלפונים הסלולאריים מאששים את המידע הכואב. לאחר מכן הם הסתובבו בעיר עדיין עם לבושים באדום וכחול וכשכל אחד עובר על פני השני הוא נותן לחברו מבט מנחם של אלא החיים.

בטלוויזיה האיטלקית משדרים את הראיון האחרון של אסטורי אחרי התיקו מול אטלנטה, למילים שיוצאות לו מהפה אין שום משמעות כשהוא נותן כמה תירוצים ללמה הקבוצה שלו ספגה שער בתוספת הזמן של המחצית הראשונה ואיבדה נקודות חשובות במאבק על ההגעה לליגה האירופית, אבל לראות את הפנים של אסטורי מדבר בקולו מצמרר לגמרי את המגישים של מדיה סט פרימיום כשחוזרים לאולפן וגם את הצופים.

את הקבוצה קיבלו עשרות אנשים במחיאות כפיים אחרי שנחתו חזרה בפירנצה, המקום של אסטורי באוטובוס נשאר ריק ודומם, כמו הלב של הבלם. #CiaoDavide.

הדפס