לא באיומי אקדח

כמעט 20 שנה מאז מראדונה, וכעת יש תקווה. בלי המאפיה ועם המשיח מאורוגוואי, נאפולי בונה על אליפות

דרור פלדמן  26.02.11 - 09:00
הפעם לבד, בלי מאפיה. נאפולי (gettyimages)
הפעם לבד, בלי מאפיה. נאפולי (gettyimages)

תחילת כתבההעיר נאפולי היא בירת הדרום האיטלקי. בכל המטרופולין שלה יש 4.4 מיליון תושבים, היא נחשבת לשלישית בגודלה באיטליה ולא הרבה יודעים שגם השפה הנפוליטנית עוד חיה שם לצד האיטלקית. יש לה עבר עשיר בהיסטוריה. הרבה ניסו לכבוש אותה, אך מעט הצליחו. עד 2010 האחרון שהפך בה למעין שליט היה דייגו מראדונה. בגיל 24 הוא העדיף להגיע מברצלונה לקבוצה הקטנה, אחרי שסבל בספרד מיחס האוהדים כלפיו ומעימותים עם הנשיא. בארץ המגף קיבלו אותו בחום, הרעיפו עליו מחמאות והוא גמל עם שתי אליפויות, גביע אופ"א וגביע איטלקי שעשו דרכם לארון של התכולים. "זה תמיד יהיה הבית שלי, אני אוהב כל אחד מתושבי נאפולי", אמר מי שנחשב לשחקן הטוב בהיסטוריה. נכון שזה לא דיגדג את ה-27 שיש ליובנטוס ו-18 האליפויות של אינטר, אבל שבע השנים של הכוכב בדרום קבעו דבר אחד: נאפולי תוכר גם כעיר של כדורגל. ב-1991 עזב מראדונה, ואיתו חלפה לה גם תהילת העולם.
משנה לשנה המיקום בליגה פחת ומאז הספיקה נאפולי לרדת פעמיים לסרייה B, רק בשביל לשוב לליגה הבכירה, אך תמיד מהמקום השני בטבלה. הקשר לכדורגל התחלף בדיווחים על התיישבות המאפיה האיטלקית בעיר והטרור שהיא משליטה אצל תושבים והתיירים באיזור. ב-2008 הסטיגמה התחזקה גם מבחינת העולם כשהסרט "גומורה", המספר את עלילותיה של המאפיה בנאפולי, נוצר על ידי מתאו גארונה, במאי שנולד ברומא וחי במילאנו. הביקורות של תושבי העיר וראשיה כלפי הבמאי "הצפוני" החלו לזרום, על אף שטען שמדובר באירועים אמיתיים, מה שהוביל לאיומים על חייו מצד המאפיה עצמה. כדורגל? זאת עיר של אקדחים. שכם חתמה על הסכם "ערים תאומות" וברשות הפלסטינית גילו שמשמעות השם הערבי נאבלוס הוא בעצם נאפולי. בקיצור, צפון איטליה מעולם לא נראה נוצץ כל כך.

ואז זה קרה. בקיץ 2009 הגיע וואלטר מצארי וחתם לעונה כמחליפו של רוברטו דונאדוני. "יש לי חלום להשיב את נאפולי לימיה הגדולים", אמר. בשנה הראשונה שלו במועדון פרצו שמות שהיו ותיקים בקבוצה לתודעה באיטליה. אסקיאל לאבסי התחיל למצוא את הרשת לעיתים תכופות יותר הודות לחיבור עם מארק האמשיק הסלובקי. שניהם הגיעו לנאפולי ב-2007 ובאיחור של שנתיים החלו להצדיק את הסחורה. למרות הכל, נאפולי לא שחזרה ימיה כקדם, אבל סיימה במקום שמוביל לליגה האירופית וגם החיבה מכלי התקשורת על הכדורגל היפה שבה לדרום אחרי יותר מ-20 שנה. מצארי חתם על הארכת חוזה עד ל-2013 והמשיך לעבוד. הוא הבין שעם חלוץ חזק נוסף ליד לאבסי אפשר יהיה להפתיע, הרים טלפון לפאלרמו וסיכם על השאלתו של אדינסון קבאני.
כמו מראדונה, החלוץ האורוגוואי הגיע לנאפולי בגיל 24. זה היה מהלך מבריק של מצארי, שידע על התעניינות מועדונים גדולים יותר בשחקן. התוצאה: 20 שערי הליגה שלו עד כה, הכי הרבה בינתיים בסרייה A, הובילו את המועדון למקום השני באיטליה, מרחק של שלוש נקודות ממילאן לפני המפגש ביניהן. האוהדים בנאפולי מאוהבים בו, והוא לא שוכח להפגין להם חיבה אחרי כל שער עם ריצה לאחד היציעים באיצטדיון סן פאולו. "אדינסון הוא הזלאטן שלנו", אמר עליו מצארי, "המון מהלכים תלויים בו. היום אנחנו יודעים שהוא היה המרכיב החסר מהעונה שעברה".המאמן יודע על מה הוא מדבר. מועדון שבחוליית ההגנה שלו נמצאים שמות כמו סלבטורה ארוניקה ובקישור פותחים ב-11 שחקנים כמו מיקלה פאציינצה, נועד לבינוניות. זה רחוק מהסגל הזוהר של אינטר ומילאן, אבל מסתבר שאת העבודה הוא יודע לעשות. לצורך השוואה, בכל העונה שעברה כבשה נאפולי 50 שערים. השנה יש לה 41 מ-26 מחזורים, 20 מהם של קבאני. "ההבדל בין נאפולי לפאלרמו הוא שכאן אנחנו תלויים בעצמנו ולא משחקים לפי רצון היריבה", סיפר קבאני על החיים במועדון צמרת בסרייה A. "אין לנו שום הגבלה העונה. מבחינתנו, הגבול נמצא בשמיים. בחדר ההלבשה אנחנו מדברים על אליפות ואין סיבה שלא נעשה זאת".

בעוד שהתקפת התכולים עברה שינוי עם הצטרפותו של האורוגוואי, ההגנה השתפרה פלאים מבלי שהיה צריך לזעזע את החוליה עם רכש נוצץ. ארבעת השחקנים האחוריים שפותחים כדרך קבע היו במועדון גם בעונה שעברה, אז ספגה הקבוצה 43 שערי ליגה. העונה, עם אותם השמות ב-11, מורגן דה סאנקטיס הוציא 22 כדורים בלבד מהרשת. מילאן, המחזיקה בהגנה הטובה כיום בסרייה A, ספגה 20 גולים.

פאולו קנבארו, אחיו של פאביו והקפטן הנוכחי, מנהיג את החוליה בהצלחה. "הסוד שלנו? כנראה שאנחנו מכירים טוב יותר. יש כימיה מצוינת עם דה סאנקטיס וגם ההוראות של מצארי הופנמו מהעונה הקודמת, שבה נראינו רע מאוד בחלק האחורי. כמובן שגם גדלנו בשנה", הוא מסכם בחיוך. יחד איתו מאיישים את ההגנה ארוניקה הוותיק, אנדראה דוסנה שהגיע אשתקד מליברפול וחואן סוניגה הקולומביאני. הרכש אמילסון קריבארי שבא מלאציו ראה בינתיים את רוב העונה מהספסל עם 6 הופעות בלבד בליגה. כי כשהעניינים דופקים טוב, אין סיבה לשנות משהו.
למרות הכל, יש לנאפולי את נקודות התורפה שלה. לאינטר, מילאן ולאציו היא הפסידה השנה וגם קייבו ואודינזה הצליחו להפתיע אותה. 0:2 על רומא ו-0:3 נגד יובנטוס זה יפה, אבל מדובר העונה בקבוצות חלשות. אם נאפולי רוצה להבטיח אליפות, היא תצטרך לקחת נקודות מול היריבות בצמרת. אם קבאני רוצה להיכנס להיסטוריה בתור האיש שהביא את התואר הראשון מאז מראדונה, הוא צריך לנצל את המומנטום של השנה הזאת בסרייה A. הליגה האיטלקית של העונה הזו היא החלשה ביותר מאז 2006/7. הסגלים לא מרשימים וקבוצה בינונית כמו לאציו מצליחה להתברג טוב בצמרת. זו הזדמנות שלא תחזור למצארי עם סגל כזה, שהיה מגרד רק את המקום החמישי או השישי באנגליה.

במבט אובייקטיבי, ולמרות הסימפטיה, קשה לראות את נאפולי עושה משהו בסן סירו נגד מילאן, בטח אחרי ההדחה מהליגה האירופית מול ויאריאל. מצד שני, גם הרוסונרי הוכיחו העונה שהם יכולים להפסיד בבית. רק תשאלו את פיטר קראוץ'. ניצחון של הדרומיים יפתח את התיאבון גם לאינטר, ואולי נקבל ליגה בינונית, אבל מותחת. בנוסף ולמען התחרות בליגה האיטלקית, חייבים להרגיש שם את היכולת לזכות בתארים חשובים בלי מראדונה הגדול. ניטשה אמר שבשביל לחיות חיים טובים צריך להרוג את אלוהים, ואולי השנה יש לנאפולי צ'אנס לעשות זאת ולהשתחרר מהמיתוס ש"רק בזמנו היה אפשר לעשות את הבלתי ייאמן". את השאלה אם שני חלוצים דרום אמריקנים ופליימייקר סלובקי יכולים לקחת סקודטו אפשר בינתיים לספר כבדיחה, אבל אל תתפלאו אם היא עוד תהפוך למציאות. במיוחד כשהעונה לא צריך שום מאפיה שתתקן את המצב.