אתלטיקו מדריד שוב כשלה ברגע האמת. הקולצ'ונרוס קיוו להשיג אמש (שבת) נקמה על ההפסד בגמר 2014 והיו קרובים לעשות זאת אך בסופו של דבר הפסידו 5:3 בפנדלים לריאל מדריד לאחר 1:1 בסיומם של 120 דקות עמוסות באירועים במילאנו. דייגו סימאונה רצה להשיג את התואר היחיד בו לא זכה מאז מונה לתפקיד אך יאלץ להסתפק בסגנות לאחר תצוגה לוחמנית של שחקניו שלא הספיקה מול היריבה שתחגוג את האונדיסמה.
האדומים-לבנים עברו משוכות קשות בהרבה מזו שעברה יריבתה השנואה בדמותן של פ.ס.וו איינדהובן, ברצלונה ובאיירן מינכן, והוכיחו פעם נוספת שהם המרענן הרשמי של הכדורגל העולמי, גם אם למראית עין לא מדובר במשחק יפה. אתלטיקו עלתה נחושה אך דווקא הבלאנקוס הבקיעו ראשונים משער של סרחיו ראמוס, ספק בנבדל. חניכיו של סימאונה לא נכנעו ועם מחצית שנייה נהדרת התגברו על החמצת הפנדל של אנטואן גרייזמן ועם מבצע קבוצתי מרהיב שהסתיים אצל יאניק קראסקו השוו את ההתמודדות, רק כדי לצאת לסיים עונה נטולת תארים.
גריזמן. קרס תחת הלחץ (getty)
האכזבה העצומה ניכרת על פניו של חואנפראן (getty)
צ'ולו חלם להישאר בלתי מנוצח מול ריאל, בדיוק כמו שעשה בעשרת המפגשים האחרונים מולם, והתקשה להסתיר את האכזבה: "אני רוצה לברך את ריאל מדריד. שתי הקבוצות היו עייפות אך הם היו עדיפים. התחלנו את המשחק בצורה רעה. להפסיד פעמיים בגמר זה כישלון, אף אחד לא זוכר את מי שהגיע למקום השני".
המאמן של הקולצ'נרוס המשיך: "אני לא מאמין בתירוצים, הקבוצה שמנצחת היא תמיד הקבוצה הטובה יותר. אנחנו צריכים להמשיך לעבוד. אני צריך לחשוב על עתידי ומהו החלק שלי בהפסד. אחרי רגעים כאלה, זה זמן טוב לחשוב".
סימאונה לא יכול היה להסתיר את העצב לאחר ההפסד הדרמטי אך ניסה להסתכל בסוף על חצי הכוס המלאה: "אני צריך ללכת הביתה כדי שהפצעים יחלימו, אבל שני גמרים בשלוש שנים זהו הישג מדהים, אני גאה בשחקנים שלי. צריך לזכור שהיינו צריכים לנצח את באיירן וברצלונה כדי להגיע לכאן".
רצה לסיים את הערב בצורה שונה. סימאונה (getty)
האוהדים נתנו תמיכה אדירה אך נותרו ללא הגביע (getty)
ערב עצוב במילאנו (getty)