הכל היה מוכן להצגה בהיכל. מכבי ת"א הגיעה במומנטום טוב אחרי הניצחון במלאגה והקרב נגד ירושלים. ההכנות לקראת פתיחת פסטיבל היורוליג בנוקיה היו בעיצומן, התפאורה היתה מדהימה והקהל הגיע עם המון אנרגיות והתלהבות. חוץ מזה, סיינה באה לנוקיה, על פניו, בטיימינג הכי נוח שיש. הגברת שהיתה תמיד אחת החזקות ביבשת ובשנים האחרונות לקחה לא פעם חלק בפיינל פור עברה בקיץ שינוי אדרת.

• צפו ב-68:70 של מכבי תל אביב על סיינה. סל ניצחון ענק לריקי היקמן

המאמן המצליח סימונה פיאנג'יאני עזב, רוב הרכב השחקנים התחלף והקבוצה שינתה את פניה ב-180 מעלות ועוד הגיעה אחרי הפסד ביתי לאלבה ברלין. לכן כמעט כל הפרשנים ואפילו אנשים במכבי דיברו על המומנטום החלש של היריבה, אבל אלה משחקים שאני דווקא חושש מהם וספציפית ראיתי בו כמוקש רציני.

אז נכון שמכבי הגיעה עם הרכב מלא ואפילו הטקס לבורשטיין, שהיה בעשור האחרון השחקן הישראלי המוביל והאקס פקטור של הצהובים בזכיות בגביעי אירופה, גרם לתחושה של הצגה, אבל המשחק התפתח מהדקה ה-1 לטובת האיטלקים שבאו עם הגנה אגרסיבית על כל המגרש ואז ירדו לאזורית מאוד גבוהה ובחנו באיזה יום נתון של קליעה, היריבה נמצאת.

זה הזכיר לי נשכחות מהימים שלי. הכדורסל האיטלקי תמיד היווה יריב קשה עם כדורסל מאוד אגרסיבי ולחץ בהגנה וזה סגנון המשחק במדינה הזו. סיינה שלטה בקצב לאורך המשחק ועשתה התקפות מתפרצות, שזה דווקא אמור להיות הסגנון של מכבי.  הצהובים חיפשו את הגו טו גאי הדומיננטי שייקח אותם לחוף מבטחים אבל בחצי ה-1 היחיד שנראה טוב היה ליאור אליהו כשהיקמן, לוגאן, תומאס וסמית' לא מיצו את עצמם. אם היינו צריכים משהו שידגיש את העליונות האיטלקית אז קיבלנו את השלשה על הבאזר בסיום המחצית.

1

גם ברבע ה-3, שנחשב לרבע חזק בדרך כלל של הצהובים, הדברים לא ממש השתנו. היריבה עשתה סלים במתפרצות ושלטה בקצב. הגארדים שלהם הפתיעו היו מאוד דומיננטיים ומכבי לא מצאה מענה למשחק הזה של סיינה. רק בסיום הרבע השלישי הקבוצה קיבלה קצת ביטחון, ראינו דקות טובות של תומאס וסמית'  ובלאט הצליח קצת להדוף את ההגנה של האיטלקים. לקראת סיום המשחק, בזכות ההגנה של סיינה, היא יצרה פער של 6  שנראה מבטיח ושם הגיע המהלך של המשחק מבחינת מכבי, החטיפה של לוגאן והיקמן, שהשתמשה בהגנה לוחצת על כל המגרש כששני הגארדים מפעילים לחץ.

אני חייב לציין שהרגע הזה הזכיר לי רגעים יפים מפעם. הפעם במאני טיים, הגו טו גאי היה היקמן למרות שלא היה במיטבו במחצית הראשונה. הוא לקח על עצמו זריקות קשות והחטיפה הקריטית והקליעות שלו החזירו אותנו לתמונה. 

בסופו של דבר, סיינה הפסידה את המשחק יותר ממה שמכבי ת"א ניצחה אבל לא חייבים להסיק מסקנות מרחיקות לכת. יש ערבים שפשוט לא משחקים טוב. זה היה יום כזה, אבל אני באופן אישי מאמין בתלכיד הזה. חשוב לזכור שאנחנו בתחילת הדרך ולפחות בשלב הבתים, מחכות יריבות שהן לא מאריות אירופה ויהיה אפשר להתקדם תוך כדי תנועה.

1

לגבי יוגב אוחיון, אני לא חושב שהלחץ בנוקיה או הקהל פגעו בו. פשוט יש ימים כאלה ובדקות האחרונות, בלאט בחר ללכת על לוגאן והיקמן והשאיר אותו על הספסל. בסופו של דבר, כמו שכולנו הופתענו מההופעה הטובה בספרד, אז הפעם הקבוצה היתה בערב פחות טוב ולא צריך להשליך הרבה על העתיד מהערב הזה. גם לי היו ערבים לא מוצלחים בעבר, אבל לבסוף חשוב הניצחון.

לגבי שרמאדיני וקיינר מדלי שעדיין קשה לדעת מה לקבל מהם, אז במקרה של שרמאדיני, אני חייב לציין שאני אוהב את השחקן הזה. הוא אחד שמשנה קליעה ליריבה, יש לו יד מאוד רכה בחצי מגרש ומקו העונשין הוא הגו טו גאי שלי באחוזים גבוהים. ברור שהוא צריך עוד זמן להשתפשף וייקח לו זמן להיכנס לעניינים.

קיינר מדלי עדיין לא בא לידי ביטוי אבל צריך לזכור שיש לו רזומה מצוין וצריך לתת לו עוד זמן כי כולם יודעים שיש לו פוטנציאל גדול. הבעיה כרגע היא פסיכולוגית יותר והוא איבד קצת מהביטחון. בכל מקרה, חייבים לזכור שהקבוצה הזו נמצאת בתחילת הדרך ובלאט והשחקנים עדיין לומדים זה את זה ולא צריך להסיק מסקנות מהר מדי לגבי שחקנים ספציפיים או היכולת של הקבוצה הזו.

לפחות בכל הנוגע למטרות, במכבי ת"א רצו כמובן לסיים במקום ה-1 בבית ובינתיים זה נראה די טוב. במחזור הבא מחכה לקבוצה משחק חוץ מול שאלון ואני שוב אומר, שלא צריך לקחת שום דבר כמובן מאליו. גם הפעם כולם דיברו על יריבה במשבר והיא נתנה הצגה אבל בסופו של דבר, סיינה תישאר רק עם המחמאות ומכבי עם הניצחון והפנים כבר לשבוע הבא.