יורוליג 2018/2019
קבוצה מש’ הפרש נק’
1 ריאל מדריד 3 40 6
2 פנרבחצ'ה 3 40 6
3 צסק"א מוסקבה 3 27 6
4 מילאנו 3 29 5
5 פנאתינייקוס 3 19 5
6 אנדולו אפס 3 6 5
7 אולימפיאקוס 3 2 5
8 מכבי ת"א 3 2 4
9 ז'לגיריס קובנה 3 1 4
10 ברצלונה 3 11- 4
11 דרושפאקה 3 12- 4
12 באסקוניה 3 15- 4
13 באיירן מינכן 3 28- 3
14 גראן קנריה 3 39- 4
15 בודצ'נוסט 3 29- 3
16 חימקי מוסקבה 3 30- 3

עוד ארוכה הדרך: למכבי ת"א יש הרבה עבודה

למרות שבמכבי תל אביב מעודדים מההפסד לפנאתינייקוס, יש להם סיבות לדאגה. ווילבקין לקח את העניינים לידיים והשתלב במשחק ההתקפה, אבל לצהובים יש עוד בעיות, גם בקו ההגנתי והשמרנות של נבן ספאחיה שוב הייתה בעוכריו. האוזמן מסכם את משחק הפתיחה

שי האוזמן
שי האוזמן  12.10.18 - 12:35
תחילת כתבה

מכבי תל אביב תוכל לקחת איתה לא מעט דברים ממשחק הבכורה שלה אמש ביורוליג. לטוב ולרע. מידע נוסף על שחקניה החדשים, לקחים בנוגע לניהול החילופים, מסקנות טקטיות ושאר ירקות. ומצד שני, אם תרצה להיות ישרה עם עצמה, היא אמורה לצאת מהמשחק שנערך באולמה הביתי של פנאתינייקוס עם תובנה חשובה אחת בלבד: שהיא הפסידה. ושזה ממש לא הפסד סביר, מובן או מתקבל על הדעת, אלא הפסד במשחק שאפשר וצריך לנצח.

בעונה שעברה ניצלה מכבי לוח משחקנים נוח מאין כמוהו בפתיחת עונת היורוליג (חמישה משחקי בית מתוך שבעת הראשונים, כאשר שני משחקי החוץ היו מול באמברג והכוכב האדום) כדי לצאת לדרך עם מאזן חיובי, אנרגיה ואמונה בצדקת הדרך. העונה שיגרו אליה אלוהי ההגרלות והשיבוצים של היורוליג סדר משחקים הפוך. וכאשר מביט קואץ' ספאחיה אל האופק ומפנים שהמשחקים הבאים הם צסק"א בית, בודוצ'נוסט, אולימפיאקוס וברצלונה חוץ, ריאל מדריד בית ואז גראן קנריה ואנדולו אפס חוץ (ולסיום סיומת – פנרבחצ'ה בית), לא נותר לו אלא לגרד בפדחתו הבוהקת ולהבין שלא יהיה פשוט בכלל לקושש מספיק נצחונות מהמקבץ הזה שיסייעו להימנע ממאזן שלילי ומשבר מוקדם.

נטולת ג'רמי פארגו (וקנדריק ריי?), מצאה עצמה מכבי תל אביב כשהיא נתונה לחלוטין בידיו של הרכש היקר והיוקרתי שלה הקיץ, סקוטי ווילבקין. אם נדמה היה במהלך הקיץ שלוקח לאיש שסיים את קייטנת בלאט בדרושפאקה זמן להתאקלם בקבוצתו החדשה, אז כבר לאחר דקות מספר אל תוך המשחק מול פאו, חש לו ווילבקין כאילו דבר לא השתנה מבחינתו. המדים לא אותם המדים, המאמן לא אותו המאמן ואפילו התרגילים הם לא (בדיוק) אותם התרגילים, אבל העיקרון ההתקפי דומה לחלוטין. משחק ההתקפה של מכבי = משחק ההתקפה של ווילבקין. ואת זה הוא אוהב. ושם הוא מרגיש בנוח.

עוד לפני כן, סומן ווילבקין על ידי פנאתינייקוס ומאמנה צ'אבי פסקוואל כנקודת תורפה הגנתית. ופאו ניסתה ללכת, כירורגית, למהלכים שמערבים את הגו טו גאי החדש של הצהובים במצבי גב לסל ואשר חושפים את נחיתותו הפיזית אל מול גארדים/ פורווארדים גבוהים וחזקים ממנו.

זמן עכשיו לגיף ראשון של העונה, לא?

כאן, לדוגמא, מתחילים במהלך שבו פאפאפטרו (מס' 10) על 205 סנטימטריו מזהה מולו שחקן שנמוך בכ- 17 ס"מ תמימים, בדרך למהלך של אחד על אחד. שימו לב לתנועה ללא כדור של מיטוגלו (44) היווני, שנע הרחק מהכדור, באופן שמשאיר אותו על התפר שבין מייקל רול לבין טאריק בלאק, בדרך לשתי נקודות קלות.

via GIPHY

קבוצה שפותחת בהרכב שכולל את קלאת'ס, לנגפורד ופאפאפטרו יכולה בכל רגע נתון למקם כל אחד מהשלישיה במצב של יתרון מול ווילבקין. וכך אכן קרה לא מעט. וכך יקרה, למגינת לבה של מכבי ת"א, מול לא מעט יריבות יורוליג אחרות.

ומצד שני, גם צריך לנסות ולשמור עליו. ווילבקין הראה למי שלא הכיר מספיק שמגוון היכולות ההתקפיות שלו גדול בהרבה מזה של קודמו בתפקיד, פייר ג'קסון. ווילבקין, בניגוד לג'קסון, הוא גארד שיכול לייצר לעצמו ולאחרים באופן שיטתי גם בהתקפה מסודרת. ווילבקין, בניגוד לג'קסון, יכול להעניש את היריבה פעם אחר פעם עם מהלכים בהם הוא נעצר על שתי רגליים לאחר כדרור, בתוך הצבע.

למשל כאן. לאחר פיק אנד רול עם טיוס, הולך ווילבקין שמאלה (ליד החלשה שלו), מושך אליו את סטפון לאזמה (מס' 7) ומוסר תוך כדי ניתור גבוה לטיוס. למי שהתגעגע לדשון תומאס, אגב, מומלץ לבחון את התנועה ההגנתית המגומגמת שמפגין במהלך הזה – ולהתגעגע אליו הרבה פחות.

via GIPHY

בסמוך לסיום המחצית הראשונה, שינתה פאו את הטיפולים ההגנתיים שלה אל מול ווילבקין. זה החל בשילובו של תנאסיס אנטטוקומפו במגרש, לצידם של שני גבוהים נוספים, ונמשך לאחר מכן גם בשינוי טקטי בכל הנוגע להגנת הפיק אנד רול של האלופה היוונית.

 הבעיה של מכבי, התקפית, עוד לפני שקרס ווילבקין תחת ההגנה היוונית, הייתה ברגעים שבהם הכדורים וההחלטות היו בידיים של אחרים. ובייחוד בידיים של דיאנדרה קיין. לאחר מחצית ראשונה טובה מאוד של הצהובים בכלל וגם של קיין עצמו, מצאה את עצמה אלופת ישראל כשהיא בפוזיציה מוכרת ורעה איתו. 33 דקות של הגארד הקשוח על המגרש, למרות שהוא אוחז במדד יעילות שלילי (מינוס 4) הזכירו שוב שלספאחיה יש קטע לא פתור איתו. קואץ' ספאחיה מרגיש לעיתים קרובות מדי שהוא לא יכול בלעדיו, למרות שהרבה יותר מדי פעמים הנזק ההתקפי שלו עולה על היתרונות ההגנתיים שהוא מביא איתו.

אז נכון, הדקות של דיברתולומיאו אתמול על המגרש היו רעות באותה המידה (כחמש דקות עם מדד יעילות 1, כאשר במקביל הוא חושף את ההגנה הצהובה כמעט מדי פוזשן ליתרונות של היריבה) ושגם זוסמן לא בדיוק הבריק (15 דקות עם 2 נקודות ומדד יעילות 0), אבל ספאחיה היה צריך למצוא את הדרכים לעצור את המפולת מרגע שקיין החל להפריע. והוא הפריע לא מעט.

למשל כאן. קיין מפספס כאן אופציית מסירה לא רעה לרול בצבע. לאחר מכן הוא מפספס אופציה לא רעה גם לבלאק, ומול הרכב שלושת הגבוהים של פאו, מאבד כדור במסירה לג'יימס גיסט (14), בדרך לדאנק מפלצתי במגרש הפתוח של תנאסיס אנטטקומפו (43).

via GIPHY

ובכלל, ההרכבים הגדולים של פאו, אליהם הלך פסקוואל במיוחד במחצית השניה עשו הבדל וכתשו אט אט את מכבי בכלל ואת ווילבקין וקיין בפרט. הנה כאן, למשל, נאלץ ווילבקין לקבל החלטה תחת לחץ אחרי העזרה של גיסט. והנה, שוב, מגיח לו אנטטוקומפו הפעלתן, וביחד עם מיטוגלו חוטפים עוד כדור מהידיים של קיין.

via GIPHY

בכל הנוגע לקו הקדמי, הציג בפנינו ספאחיה, ולא בפעם הראשונה, תכנית משחק שמרנית למדי. בלאק את טיוס בעמדה 5. אובראיינט את קאלויארו בעמדה מספר 4. סה טו. בלי נסיונות של שני הביג מנים האחד לצידו של השני. בלי לנסות ולזרוק את ג'ייק כהן לדקה או שתיים.

אז בניגוד לטיוס שסיפק ערב אנמי, הראה לנו טאריק בלאק שיש כאן פוטנציאל לגבוה מעל לממוצע בליגה הזאת. מעבר לאתלטיות ולכוח המתפרץ, מביא איתו הביג גאי ידע רב של המשחק, שבא לידי ביטוי במיוחד במשחק הפיק אנד רול. ימים יגידו אם ידעו ספאחיה או מקבלי ההחלטות שלו בקו האחורי למצוא את הדרך לנצל את היתרונות של בלאק גם בנעילות בצבע (לאחר חסימות), כי לפחות על פניו נראה שהשימוש בו כרגע מוגבל יחסית.

ומה לגבי עמדה מספר 4? לצד דקות איכותיות של קאלויארו, שחקן המשנה האפור בעמדת הפאוור פורוורד, בזבזה מכבי 19 דקות חשובות עם ג'וני אוברייאנט המוכשר על המגרש. עזבו לרגע את ענייני ההתאמה שלו לצידם של הגבוהים שלצידו. עזבו לרגע גם את הבעיות ההגנתיות או את נושא איבודי הכדור. ג'וני אוברייאנט, עד שלא יוכח אחרת, הוא שחקן של בידודים ואחד על אחד. משם, ורק משם, יוכל קואץ' ספאחיה לאתר את יתרונותיו ההתקפיים. ומכבי, נכון לאמש, לא מצאה את הדרך לשם.

למשל כאן, כשאוברייאנט מקבל את קלאתס כשומר. מסירה לא מספיק טובה של זוסמן מסדרת לפרנצ'ייז פלייר של פאו חטיפה, בדרך לאסיסט נהדר לשלשה של לנגפורד.

via GIPHY

אה, והייתה גם קבוצה בצד השני. לבטח לא אחת מהמוכשרות ביורוליג. לבטח ולבטח לא אחת הצעירות במפעל. ומצד שני, יש לה את ניק קלאת'ס. והוא ממש טוב, למקרה שתהיתם. קחו, סתם בשביל הכיף, איזה גיפון קטן שלו.

via GIPHY

רגע רגע, אל תצעקו בבקשה. אני יודע: טור שלם  עם התייחסות מינימאלית למשחק ההגנה של מכבי. לפחות בכל הקשור להיבט הזה, נמתין הפעם עד למשחק הבא כדי לכתוב מספר מסקנות. מכבי לא הצליחה אמש, ברוב הדקות, לייצר פתרונות סבירים בצד שמו אמורים לשמור. אולי היא תצליח יותר מול צסק"א בשלישי הקרוב, במשחק אליו היא מגיע מתוך מטרה להימנע ממאזן של 0:2 מוכר ומפחיד בפתיחת העונה האירופית שלה. זה לא שהקו האחורי של האלופה הרוסית מאיים. סרחיו רודריגס, ננדו דה קולו, קורי היגינס וכאלה. קלללל.

שאלה לסיום, ברשותכם. תזכירו לי בבקשה, גולשים יקרים: מה קרה בפעם האחרונה שבה הפסידו הצהובים בשני משחקיהם הראשונים ביורוליג?

הדפס